שמואל לנדא
הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750 – כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19. היה פוסק הלכה ומחבר תורני, כתב חלק מתשובות אביו והוציאם לאור לאחר פטירתו, במהדורה שנייה של הספר נודע ביהודה.
 | |
| לידה |
1750 ה'תק"י יאמפאלא, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1834 (בגיל 84 בערך) כ"ח בתשרי תקצ"ה פראג, ממלכת בוהמיה |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית  |
| מקום פעילות | בוהמיה |
| תקופת הפעילות |
? – 31 באוקטובר 1834 |
| רבותיו | הנודע ביהודה |
| תלמידיו | שמואל הולדהיים, אברהם כהן |
| חיבוריו | שו"ת שיבת ציון |
| אב |
יחזקאל לנדא |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד ביאמפול, בנו השני של רבי יחזקאל סג"ל לנדא - הנודע ביהודה, שכיהן כרב העיירה. בהיותו בן 5 עברה משפחתו לפראג, שם נתמנה אביו לכהן כרב העיר. למד תורה אצל אביו. נשא את הינדכה, בתו של הרב אורי פייבל (פייביש) היילפרין רבן של קעלין וליסא, ונכדת רב שמואל הילמן היילפרין רבה של מץ. לאחר נישואיו התגורר בפראג. לעת זקנותו של אביו, מינהו אביו למלא את מקומו בתפקידיו כרב העיר וכראש הישיבה, עד לפטירת אביו המשיך לכתוב את תשובותיו ולאחר פטירתו הוציא לאור את המהדורה השנייה של הספר 'נודע ביהודה' כשחלק מתשובותיו מובאים בספר.
לאחר פטירת אביו מילא את מקום אביו כראש בית הדין בפראג אך מאז פטירת אביו לא התמנה אב"ד רשמי לעיר. למינוי התלווה סכסוך ארוך עם הרב ברוך ייטלס שקידם עצמו כמועמד לאב"ד פראג. במהלך הסכסוך האשים הרב לנדא את ייטלס בגנבה ספרותית מדרשותיו[1]. הרב ייטלס מצדו הגיב בפרסום ספר בעילום שם נגד הרב לנדא, הספר "האורב" (סלוניקי תקנ"ה) מציג שני קונטרסים - "פלוגתיה דשמואל", המציג את עמדתו של הרב לנדא, ו"תיובתיה דשמואל", המשיב על טענותיו[2]. המריבה נסובה בפומבי על מינויים של שני דייני העיר האחרים, הרב יעקב גינצבורג מחבר "זרע יעקב" והרב מיכאל בכרך מחבר "ערוגת הבושם" כדיינים עצמאיים שאינם כפופים למרות ראש בית הדין. עם שוך הסכסוך חזרו השלושה לשתף פעולה בהנהגת הקהילה היהודית בפראג.
בתק"ס (1800) פרץ עימות קשה עם קהילת הפרנקיסטים הגדולה שחיה בעיר כמעט בגלוי ושסרה למרותה של הנביאה השבתאית רייזל איגר. בשיאו הושלכו לזמן מה לנדא והדיין אלעזר פלקלס, שתקפו את אויביהם קשות, לבית האסורים.[3]
נפטר בכ"ח תשרי תקצ"ה ונקבר בבית העלמין היהודי בפראג-ז'יז'קוב.
כתביו עריכה
מעט מתשובותיו נוספו על ידו לספר של אביו 'שו"ת נודע ביהודה', שהוא הוציא לאור לאחר פטירת אביו.
כמו כן הוציא לאור את תשובותיו בשו"ת "שיבת ציון", בו הוא מתמקד בביאור תשובות אביו.
כתב הגהות לספר שער המלך שנדפסו במהדורת מכון ירושלים של ספר זה.
משפחתו עריכה
- בנו, רבי יוסף סגל לנדא מפראג. (נפטר בי"ב בסיוון ה'תרט"ו)
- בנו, משה סגל לנדא מאומן (נזכר בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ת יו"ד קצ"ה קצ"ו קצ"ז ועוד).
- בתו, יראת. נישאה לרבי ליפמאן בן רבי יעקב מפראג.
- בנו, ישראל סגל לנדא.
- בנו, יחזקאל.
לקריאה נוספת עריכה
- הרב יקותיאל אריה קמלהאר, מופת הדור, פיוטרקוב תרצ"ד. עמ' צה-צט.
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף מנחם וויס, ציון המצוינת - קברי הנודע ביהודה ומשפחתו, אייר תשנ"ג, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי שמואל לנדא (בעל שו"ת „שיבת ציון”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רס"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- תמונת מצבת קברו
- לנדא, שמואל בן יחזקאל, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מידע על שמואל לנדא בקטלוג הספרייה הלאומית
- ספריו
- שו"ת שיבת ציון, סדילקוב תקצ"ד, באתר היברובוקס
- שו"ת שיבת ציון, ורשה תרע"ג, באתר היברובוקס
- דרוש הספד על פטירת אדונינו הקיסר האדיר הגדול החסיד הרחמן לעאפאלד השני ז"ל, הספד על פטירת לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שנשא בק"ק פראג בבית הכנסת מייזל, פראג תקנ"ב, באתר אוצר החכמה
- דרשה שלו לחג הסוכות, בסוף הספר שני עפרים של ר' צבי הירש ברודא, פראג תקפ"ו, באתר היברובוקס
שמואל בן יחזקאל לנדא (1750-1834), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו: נודע ביהודה (מהדורה תנינא) או"ח סי' צא: "ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו במה שהי[ה] בכח השגתו לתפוס". כוונתו לדברים שנדפסו ב"טעם המלך" בהלכות חמץ ומצה פ"א ה"ג.
- ^ פנחס חנניהו ארגוזי די סילוא (שם בדוי), ספר האורב, שאלאניקי תקנ"ה, באתר היברובוקס.
- ^ Hillel J. Kieval, Languages of Community: The Jewish Experience in the Czech Lands, University of California Press, 2000. עמ' 243.