שמואל סמבורסקי

היסטוריון ישראלי

שמואל סַמבּוּרסקי (Sambursky;‏ 30 באוקטובר 190018 במאי 1990) היה פרופסור מן המניין לפיזיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חתן פרס ישראל למדעי הרוח לשנת תשכ"ח (1968).

שמואל סמבורסקי
לידה 30 באוקטובר 1900
קניגסברג, פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 1990 (בגיל 89)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ישראל, גרמניה
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
מחקרים בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמואל סמבורסקי בשיעור פיזיקה באוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1933

ביוגרפיה עריכה

סמבורסקי נולד בשנת 1900 בקניגסברג בירת פרובינציית פרוסיה המזרחית שבקיסרות הגרמנית, בנם הבכור של סֶלמה ומנחם סמבורסקי. הוריו היגרו מהאימפריה הרוסית, והוא גדל בבית ציוני דובר עברית, והתחנך בעברית ובגרמנית. אביו היה כתב העיתון העברי "הצפירה" בקניגסברג, וכיהן כיו"ר סניף ההסתדרות הציונית בעיר. בשנת 1917, בגיל 17 בלבד, החל ללמוד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטאות קניגסברג וברלין. בשנת 1923 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו בקניגסברג בנושא "הוכחה על דרך השלילה בפיזיקה ומתמטיקה", בהנחייתו של תיאודור קלוצה (Kaluza). כעבור שנה עלה לארץ ישראל.

לאחר עלייתו שימש סמבורסקי בין השנים 19241927 כמורה ומרצה בבתי ספר תיכוניים ובמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין. לפרק זמן השתתף בפעילות להדברת המלריה, ובשנת 1928 התקבל לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים כעוזר מחקר בכיר למדעי הטבע ולפיזיקה. עבודתו באוניברסיטה נמשכה עד צאתו לגמלאות, בהיותו ממייסדי החוג לפיזיקה (1931) ולאחר מכן כפרופסור חבר (1949). בשנת 1960 מונה לפרופסור מן המניין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע[1].

בשנת 1946 היה חבר המועצה למחקר מדעי ותעשייתי בארץ ישראל, ונסע מטעמה ללונדון לכנס מדעי של האימפריה הבריטית.[2] בשנת 1949 נתמנה למנהל המועצה המדעית לישראל שעל יד משרד ראש הממשלה,[3] תפקיד בו כיהן עד 1957. כיהן כחבר הוועדה לאנרגיה אטומית אך ב-1958 התפטר יחד עם כל חברי הוועדה, פרט ליושב הראש שלה, ארנסט דוד ברגמן, על רקע ההחלטה לפתח נשק גרעיני בישראל. וב-1962 היה ממייסדי הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון[4].

בשנת 1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. באותה שנה גם חנך את האוניברסיטה המשודרת ברשת ב'.[5] הוא זכה בפרס רוטשילד למדעי הרוח לשנת 1966,[6] ובשנת תשכ"ח (1968) זכה בפרס ישראל למדעי הרוח.

ב-1923 נשא לאסתר רבינוביץ, והיה אב לבת. ב-1938 נישא בשנית, למרים גרינשטיין, בתו של נתן גרינשטיין[7].

שמואל סמבורסקי נפטר בשנת 1990, ונקבר בהר המנוחות. ארכיונו, שבו התכתבויות, יומנים וחומר ביוגרפי, מאמריו והרצאותיו, שמור בספרייה הלאומית.[8]

אחיו הצעיר היה המלחין הישראלי דניאל סמבורסקי.

פרסומיו עריכה

  • חום, הוצאת מצפה, 1935 (עורך)
  • אור, הוצאת מצפה, 1936 (עורך)
  • טבע העולם הגשמי, הוצאת מוסד ביאליק, תרצ"ט (עורך)
  • חוקות שמים וארץ: הקוסמוס של היוונים, הוצאת מוסד ביאליק, 1954
  • גבולות המדע, הוצאת מאגנס, תשכ"ג
  • שלשה פנים למשמעותו ההיסטורית של גליליאי, הוצאת מאגנס, תשכ"ד
  • מושג הזמן באסכולה הנאו-אפלטונית המאוחרת, הוצאת דפוס מרכז, תשכ"ז
  • סטרוקטורה ומחזוריות: מאה שנה לתגליתו של מנדלייב, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"ט
  • המחשבה הפיזיקאלית בהתהוותה: מן הפילוסופיה הקדם-סוקראטית עד הפיזיקה של הקוואנטים - אנתולוגיה, הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ב (עורך)
  • קפלר בעיניו של הגל, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל"ה
  • קופרניקוס באספקלריה של דורנו: חמש מאות שנה להולדתו, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל"ה
  • מאקסוול, 1879-1831:מפנה בתפיסת הממשות הפיזיקאלית, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ב
  • פרוקלוס נשיא האקדמיה האפלטונית ויורשו מרינוס השומרוני, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ו
  • המחשבה הפיזיקאלית בהתהוותה: מן הפילוסופיה הקדם-סוקראטית עד הפיזיקה של הקוואנטים: אנתולוגיה, הוצאת מוסד ביאליק, תשמ"ז (עורך)
  • ניוטון בעיניו של איינשטיין, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח
  • הפיזיקה של המאה ה-17, סדרת האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, תשמ"ט
  • הטבע ורוח האדם, הוצאת מוסד ביאליק, 1993 (מתרגם)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמואל סמבורסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה