שמואל עינב (איש עסקים)

שמואל (מוליק) עינב (1922 - 29 באפריל 2018) היה איש עסקים וסוחר קרקעות ביהודה ושומרון. הורשע בתיווך לשוחד למפלגת הליכוד בבחירות לכנסת האחת עשרה[1][2].

ביוגרפיהעריכה

שמואל עינב נולד ב-1922 ברוסיה, כשהיה בן שנה, עלו הוריו לארץ ישראל והתיישבו בשכונות מנשיה, על גבול יפו תל אביב. אביו נכנס לעסקי הבשר. בתיכון למד עינב בגימנסיה גאולה[3].

בשנות ה-40 הצטרף עינב לאצ"ל. השתתף בפריצה לכלא עכו ונעצר בידי הבריטים. חודשיים נכלא בכלא עכו, מאוחר יותר הועבר למחנות המעצר בלטרון ובעתלית. לאחר מלחמת העצמאות נכנס לעסקי הבשר עם אחיו עזריאל ויוסי הראל (מי שהיה מפקד אוניית המעפילים "אקסודוס", יחד עם אחיו עזריאל עינב)[3][4]. במשך שנים ארוכות התגורר באתיופיה ובדרום-אמריקה, וניהל בתי חרושת לבשר וחוות חקלאיות. בין השאר היה בעלי חברת אינקודה, חברה שהביאה בשר מאריתריאה (שאז הייתה חלק מאתיופיה) לישראל[5][6].

כשנולד בנו, בתחילת בשנות ה-70 החליט עינב לשוב לישראל והחל לעסוק בסחר קרקעות ביהודה ושומרון, בין השאר רכש ב-1973 את הקרקע שעליה הוקמה שכונת הר שמואל סמוך לנבי סמואל[7], חלק מהקרקע שעליה הוקמה ההתנחלות אורנית[8] והיה מעורב בפרויקט רמת קדרון, יוזמה להקמת התנחלות כ-6 ק"מ מזרח לבית לחם, שנתגלתה כהונאה[9]. עינב פעל באמצעות חברה שנרשמה ברשם החברות ברמאללה, בשם "חברת דווקא בע"מ"[10], הסתייע ברחבעם זאבי שהיה מפקד פיקוד המרכז[11], ואחר כך בסוחר קרקעות מקומי בשם אחמד עודה[12]. פרשה נוספת בה היה מעורב, הייתה מכירת קרקעות באזור הכפר א-דיכ במרץ 1983, יחד עם שותפו יעקב עקנין, לקבלן אברהם גינדי. גינדי החל לשווק את הקרקע עוד בטרם קיבל אישור עסקה והוסדר רישום המקרקעין, ואחר כך הואשם בהונאה[13].

ביולי 1987, היה מעורב בתקרית ירי בעת סיור בשטח העיירה עובידייה, במקום בו הייתה מתוכננת לקום ההתנחלות רמת קדרון. הסיור נועד לבדוק את טענות התושבים לבעלות על הקרקע שכביכול נמכרה לעינב. עינב הגיע למקום חמוש יחד עם 5 מאבטחים. במהלך ויכוח החלו לירות לעבר תושבי העיירה שנכחו במקום והרגו אחד מהם[14].

עינב היה מעורב גם בהקמת ההתנחלות כפר אורנים (במקור גבעת אוהד)[15]. בשנת 1979 הקים חברה בשם "בר-טורא" יחד עם ארבעה שותפים: הקבלן וחבר מרכז חירות משה דולגין; איש עסקים, מפעילי חירות, נחום סלונים; יהודה מור ומנדל מלצקי, אנשי עסקים יוצאי אצ"ל. החמישה פנו לבנק ישראל וביקשו להקים חברת קש בפנמה. האישור להקמת חברות כאלח לא ניתן אז בדרך כלל, משום החשד שינצלו אותן לצורך הברחת מטבע חוץ או לצורך הלבנת הון. יוסף סריג, שהיה אז המפקח על מטבע חוץ[16], אישר באוקטובר 1979 את הקמת החברה, במטרה "לרשום על שמה בנאמנות קרקע ביהודה ושומרון באותם מקרים שבהם אי אפשר לחשוף את המוכרים, בעלי הקרקע"[17]. כדי להתגבר על הקשיים המשפטיים ברישום הקרקע והקמת היישוב, הם מסרו את ניהולן הרשמי להממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון והאדמות הוכרזו אדמות מדינה והוקצו לשותפים. אחר כך טען הממונה שהקרקעות היו אדמות מדינה מלכתחילה, פרץ סכסוך משפטי ארוך שנים והקמת ההתנחלות התעכבה עד סוף שנות ה-90[18].

בתחילת שנות ה-2000 היה עינב מעורב בפרויקט "מתתיהו מזרח", פרויקט הרחבה של העיר מודיעין עילית. לטענתו, רכש במקום, יחד עם שותפים זרים, 1,000 דונם תמורת 10 מיליון דולר[19], ואחר כך רכש, לטענתו, 300 דונם נוספים[20]. יחד עם קרקעות סמוכות תוכננה לקום במקום שכונה של 30,000 תושבים[21]. תושבי הכפר הסמוך בלעין, בעלי חלק מהקרקע, טענו שמעולם לא מכרו קרקעות במקום[22]. בעקבות טענה זו הכריזה מדינת ישראל על חלק מהשטח כאדמת מדינה, וחלקן הופקע לטובת הקמת גדר ההפרדה[23]. בהמשך מכר עינב את הקרקע לחברות הבנייה חפציבה ודניה סיבוס שהחלו בהקמת השכונה עוד בטרם קיבלה אישורי בנייה[24][25]. בפברואר 2007 הלבינה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את הפרויקט, לאחר שנבנו בו 42 בנייני מגורים ובהם כ-1,500 דירות[26].

באוקטובר 2004 תבעו האחים משה ויגאל גינדי את עינב על סכום של 128 מיליון שקל. לטענתם, הם התקשרו בשנת 1983 בהסכמים עם עינב ועם החברה שבבעלותו, "דקל בנייה ומסחר (קרני שומרון)", בהם רכשו קרקעות במקומות שונים ביהודה ושומרון: כ-600 דונם בגבעת זאב, כ-400 דונם בכפר ג'יוס, כ-400 דונם באפרת, כ-700 דונם בפרח'ה וכ-880 דונם ברמת קדרון. אך הוא העביר להם רק חלקים קטנים בלבד מהקרקעות, בעוד הם כבר הצליחו להתקשר בהסכמים למכירת מגרשים בהיקפים של מאות דונמים, עם רוכשים שונים. עקב כך צברו הפסדים כבדים, לאחר שנאלצו לפצות ולהחזיר לרוכשים כספים רבים[27][28]. בשנת 2008 תבעו את עינב רוכשי מגרשים בנבי סמואל. לטענתם רכשו ממנו באוגוסט 1974 מגרשים במקום, אך במשך 34 השנים שחלפו ממועד חתימת ההסכמים עימם, לא נרשמו הזכויות במקרקעין על שמם[29].

הרשעה בשוחדעריכה

באוגוסט 1985, נחקר עינב ב"פרשת הקרקעות", חקירת משטרה שבדקה חשדות להונאה ומרמה במספר יוזמות להקמת התנחלויות על יד יזמים פרטיים ביהודה ושומרון[30][17]. באחת מהעדויות סיפר על פגישה משולשת בינו לבין ראש הממשלה יצחק שמיר וסגן שר החקלאות מיכאל דקל, שבה הוא העלה את הבעיות העומדות לפני סוחרי הקרקעות ביהודה ושומרון, ושמיר הבטיח לבדוק את העניין עם שר המשפטים, בעוד מיכאל דקל מסביר לו בנוכחות שמיר את המצב הקשה מבחינה כספית של הליכוד לפני הבחירות. כמן כן העיד כי נפגש עם מיכאל דקל ועם עוזרו אבי צור עשרות פעמים. באחת הפגישות שקדמו לבחירות לכנסת בשנת 1984 שאלו אותו צור ודקל אם יהיה מוכן לעזור לתנועת החרות ולליכוד, ואם יהיה מוכן לעזור להם בהתרמת יזמים שעסקו בקרקעות ביהודה ושומרון[31]. עינב סיפר בעדותו גם על הפגישה במשרד ראש הממשלה בירושלים עם סוחרי קרקעות ויזמים וביניהם שותפו, סוחר הקרקעות אחמד עודה (שאחר כך היה עד מדינה). בפגישה נכחו מיכאל דקל ואבי צור. כל אחד מהיזמים והסוחרים העלה את בעיותיו, שמיר שמע ולדברי עינב, הבטיח שיעזור ויטפל בצורה כללית בכל הנושאים ששמע. לאחר מכן, יצא שמיר עם דקל, ואילו צור קבע פגישות עם האנשים בנפרד בעניין התרומה למפלגה, וחלק מהסוחרים אכן תרמו[32]. עודה, על פי עדותו, תרם 50,000 דולר לליכוד[12][33].

במהלך משפטו של עינב העיד יצחק שמיר. זו הייתה הפעם הראשונה שראש הממשלה בישראל העיד במשפט פלילי[34][35]. עינב הורשע בתיווך לשוחד ושותפו אחמד עודה הורשע במתן שוחד ונידון לארבע וחצי שנות מאסר[36].

משפחתועריכה

בנו יפתח עינב, הצטרף לעסקי אביו בשנות ה-90 של המאה ה-20, והיה מעורב בפרויקט "הר שמואל" ו"מתתיהו מזרח"[37][38].

ספרועריכה

  • בדרכי שלי, 2013 [39]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ת"פ (מחוזי ת"א) 640/85 מדינת ישראל נ' שמואל עינב
  2. ^ משה פרל, שמואל עינב הורשע במתן שוחד לאבי צור, חדשות, 6 ביולי 1987
  3. ^ 1 2 נעמי לויצקי, עינב מאשים, כותרת ראשית, 16 ביולי 1986
  4. ^ אלעזר לוין, ‏עזריאל ענב יובא למנוחות מחר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 1996
  5. ^ "קנמיש" תמכור חלקה ב"אינקודה", מעריב, 15 במאי 1962
  6. ^ שמואל שגב, מכרו את חברת "אינקודה" - קנו חווה בגבול סודאן, מעריב, 12 באוגוסט 1964
  7. ^ יצחק דנון, ‏45 רוכשי קרקעות בנבי סמואל לביהמ"ש: שמואל עינב הוליך אותנו שולל, באתר גלובס, 12 ביוני 1997
  8. ^ ע"א 8361/09 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
  9. ^ אריה דיין, החזון המקורקע של רמת-קידרון, כותרת ראשית, 21 באוגוסט 1985
  10. ^ שרגא מקל ואבינועם בר יוסף, איך להצליח בעסקים בלי מאמץ? רשום חברה ביו"ש, מעריב, 20 בנובמבר 1986
  11. ^ אולמרט: "גנדי" איים, דבר, 8 באוגוסט 1977
  12. ^ 1 2 מיכל סלע, גואל האדמות, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
    זיו קופר, מכר-או לא מכר?, חדשות, 14 במאי 1984
  13. ^ ב”ש 70/86 - אברהם גינדי נגד מדינת ישראל, בבית המשפט העליון בירושלים,24 בפברואר 1986
  14. ^ ענת סרגוסטי, ענבי באושים, "העולם הזה", גיליון 2600 מ-1 ביולי 1987, עמוד 9
  15. ^ ת"א 2088-07-12 Coldrain Investments Inc ואח' נ' קפל ואח'
  16. ^ נער השליחויות נהפך לקופאי של המדינה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2003
  17. ^ 1 2 פרשת הקרקעות החקירה רק החלה, כותרת ראשית, 15 בינואר 1986
  18. ^ ע"א 6922/17 מוריס ניסן נ' הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביו"ש
  19. ^ אלעזר לוין, ‏שמואל עינב מתכוון להקים עיר חרדית נוספת מצפון למודיעין, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2003
  20. ^ הארץ, עינב רכש 300 דונם מערבים במודיעין עילית ב-3 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2003
  21. ^ משה ליכטמן, גור מגידו, ‏איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש', באתר גלובס, 3 ביוני 2015
  22. ^ עקיבא אלדרהמינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ, 2 בינואר 2006
  23. ^ במסווה של ביטחון - הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה, דצמבר 2005, באתר בצלם
  24. ^ חברת דניה סיבוס תבצע פרויקט גרין פארק; היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט הינו כ-230 מיליון דולר, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004
  25. ^ יובל יועזבג"ץ: לא לאכלס את שכונת מתתיהו מזרח שנבנתה על ידי חברת חפציבה לפני הכרעה בעתירות בעניינה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
  26. ^ עקיבא אלדר"ההלבנה" הגדולה של ההתנחלויות: הוכשרה מתתיהו מזרח, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
  27. ^ יצחק דנון, ‏חברות נדל"ן: למנות בורר בתביעה בסך 128 מ' ש' נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2004
  28. ^ יצחק דנון, ‏עיקול זמני עד ל-130 מיליון שקל על נכסי סוחר הקרקעות בשטחים שמואל עינב, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2004
  29. ^ יצחק דנון, ‏תביעה נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב: ביצע תרגיל עוקץ בקרקע ליד רמאללה, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2008
  30. ^ אלי דנון, יהושע ביצור, פרשת הקרקעות מסתעפת: יוזמן לחקירה יעקב עקנין,, מעריב, 22 באוגוסט 1985.
  31. ^ משה פרל, צו הבאה נגד סוחר הקרקעות שמואל עינב, חדשות, 15 בפברואר 1988
  32. ^ איה אורנשטיין, "סוחרי קרקעות ואנשי עסקים נאלצו לתרום כספים לליכוד", מעריב, 23 ביוני 1986
    יוסי ורטר, "לשכת שמיר ביקשה לתרום", חדשות, 11 במאי 1986
  33. ^ איה אורנשטיין, "אחמד עודה מותק אנחנו עוקבים אחריך", מעריב, 26 בדצמבר 1985
  34. ^ איה אורנשטיין, ראש הממשלה יעיד במשפט עינב בדצמבר, מעריב, 2 בנובמבר 1986
  35. ^ איה אונשטיין, שמיר מעיד בבית המשפט: "הסברתי מדיניות הליכוד ולא ביקשתי תרומות", מעריב, 28 בדצמבר 1986
  36. ^ איה אורן, אחמד עודה: במקום לליכוד הייתי צריך לתרום לכהנא, מעריב, 27 במרץ 1990
  37. ^ יצחק דנון, ‏יגאל גינדי מבקש מביהמ"ש להצהיר על זכותו לקבלת תמורה עבור קרקעות במודיעין, באתר גלובס
  38. ^ שני מזרחי, צבי בר לחוקרים: "למה לא הצהרתי על המזומנים? אני לא זוכר", באתר TheMarker‏, 22 במאי 2011
  39. ^ [1]