פתיחת התפריט הראשי

שמואל ריינר

רב דתי-לאומי, מראשי ישיבת 'מעלה גלבוע'.
הרב שמואל ריינר

הרב שמואל ריינר (נולד בתשי"ד 1954) הוא מראשי ומייסדי ישיבת מעלה גלבוע, וחבר בוועד הרבנים של עמותת צהר. בעבר מראשי תנועת מימ"ד ורב הקיבוץ הדתי טירת צבי.

ביוגרפיהעריכה

נולד בשכונת רחביה בירושלים, לרב יוסף יהודה ריינר, שהיה ר"מ בישיבת קול תורה. אח לפרופסור אלחנן ריינר ופרופסור רמי ריינר, וגיס לפרופסור ישראל יובל. בצעירותו למד בבית הספר חורב, בישיבת קול תורה ובישיבת שעלבים. את שרותו הצבאי השלים בחיל השריון.

הרב ריינר כיהן 15 שנה כרב הקיבוץ הדתי טירת צבי. בשנת 1993 היה ממייסדי ישיבת מעלה גלבוע,[1] והיה לראש הישיבה יחד עם הרב יהודה גלעד, ובהמשך הצטרף אליהם גם הרב דוד ביגמן. הרב ריינר מלמד גמרא בעיון, חסידות וספרות כללית. כמו כן כיהן הרב ריינר כחבר במועצת תנועת הנוער עזרא והוביל בה שינויים חשובים[דרושה הבהרה]. כן סייע בהקמת בית מדרש "ניגון" במדרשת אורנים.

הרב ריינר חבר בוועד הרבנים של עמותת צהר. כיום מתגורר במצפה נטופה שבגליל התחתון. הרב ריינר נשוי לורדה, אב לשישה ילדים וסב לשלושה נכדים.

עמדותיועריכה

שיטת הלימוד של הרב ריינר בגמרא, היא חקירה לעומקן של ההגדרות ההלכתיות, תוך שימוש בהמשגות[דרושה הבהרה] הלמדניות שנבנו על ידי האחרונים במאות השנים האחרונות. דרך לימודו בולטת בישיבת מעלה גלבוע, על רקע שיטת הלימוד - "המחקר הישיבתי" הנהוגה על ידי רוב מעבירי השיעורים היומיים בישיבה.

תפיסת עולמו של הרב ריינר נחשבת כחדשנית בעולם הישיבות הישראלי, מכיוון שהוא משלב בתפיסתו פתיחות לעולם הכללי, יחד עם נאמנות ללימוד התורה ה"קלאסי" מבית הישיבות הליטאיות. לדוגמה, ניתן לשמוע את הרב ריינר מעביר באותו יום שיעור למדני בשיטות האחרונים במסכת בבא בתרא, ואחר כך שיעור ספרותי המנתח יצירות מודרניות של פרנץ קפקא. מלבד השיעורים בספרות שהרב ריינר מעביר בישיבה, לאחרונה הוא החל לכתוב מאמרים בתחום זה.[2] כמו כן, הוא עוסק בעצמו בכתיבה, בעיקר של סיפורים קצרים, שחלקם פורסמו בבמות שונות.[3]

הרב ריינר נמנה בעבר על ראשי תנועת מימד אך בשנים האחרונות לא הביע הזדהות פוליטית עם התנועה. בראיון עמו טען כי "התפקיד שלנו, של ציונות דתית ריאלית ושל הציבור שקרוב אליה, הוא להציג אלטרנטיבה ליהדותה של המדינה, להציב סדר יום חדש לציונות הדתית שאינו נמדד רק ב'ארץ' אלא גם במה שמתרחש על פני האדמה! באורחות החיים".[4] בתקופת ההתנתקות הצטרף לעצומת הרבנים וראשי המכינות, אשר קבעה כי "כי הסרבנות מסכנת את המדינה ומובילה למלחמת אחים".[5]

הרב ריינר שותף ליוזמות שונות הפועלות ליצירת דו-שיח בין יהודים לערבים. לדבריו, "בהרבה מקרים עוינות באה מבורות, והתפקיד שלנו כאנשי דת הוא להתמודד עם העוינות הזאת בכך שנדע יותר על הצד השני".[6]

בהופעתו בפני הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (ועדת טל) אמר הרב ריינר, כי עולם הישיבות אינו יכול להיות מורכב רק מלימוד תורה, ויש להגיע להסכמה ולפשרה על שירות או על תרומה חברתית. לדבריו, המצב בישראל הוא או על סף מלחמת אחים או על סף הבנות.[7]

ב-2010 היה שותף לקבוצת הרבנים שהביעו תמיכה פומבית ב"מסמך העקרונות" של ארגון הו"ד.[8]

ב-2011 היה שותף למאבק בפסיקתם של עשרות רבנים (בראשותו של הרב שמואל אליהו) שקראו לא למכור או להשכיר דירות לערבים בעיר צפת[9]. בין היתר כתב כי "חוקי ירושלים צריכים להיות תמונת המראה ההפוכה לחוקי נירנברג המפלים את האחר ושוללים ממנו זכויות."[10]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר ישיבת מעלה גלבוע
  2. ^ ראו לדוגמה, מאמרו חסידות על פי תהום, העוסק בספרו של חיים באר, 'אל מקום שהרוח הולך'.
  3. ^ 'הקוסם', סיפור שפורסם במוסף שבת של מקור ראשון, י"א בטבת תשע"ב.
  4. ^ ריאיון מיוחד עם הרב ריינר, אתר ציונות דתית ריאלית
  5. ^ ראשי המכינות הקדם-צבאיות יוצאים בקריאה נגד כל סוג של סרבנות בצה"ל
  6. ^ יאיר שלגהרב והקאדי יוצאים לסיור, רגע לפני הקטיושות, באתר הארץ, 20 ביולי 2006
    ג'קי חורי, יהדות למוסלמים בלבד, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
    חגיגה פטריארכאלית בכפר ראמה, ספטמבר 2009
    רשמים מערב הלימוד עם תושבי איבטין, יוני 2010, באתר קולך
  7. ^ דו"ח הוועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות, אתר הכנסת, אפריל 2000
  8. ^ הו"ד - מסמכי הו"ד, אתר הו"ד
    עידן יוסף, כמאה רבנים חתמו על מסמך עקרונות המכיר בהומואים, אתר חדשות מחלקה ראשונה
  9. ^ עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2010
  10. ^ מאמר דעה בעלון 'עולם קטן', ינואר 2011