פתיחת התפריט הראשי

שמונה קבצים הם שמונה מחברות כתב יד מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנכתבו בין השנים תרס"ד-תרע"ט (1904–1919) הכוללות את רשימותיו ההגותיות של הרב קוק במגוון נושאים. מקבצים אלו לוקטו והורכבו חלקים נרחבים מספריו. כתבי היד נמסרו להעתקה על ידי הרב קוק לבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב דוד כהן ("הרב הנזיר") לצורך עריכתם את כתבי הראי"ה. כמו כן, הועתקו הכתבים גם על ידי תלמידים אחרים.

שמונת הקבצים וההעתקות שלהם נשארו בכתב יד במשך עשורים רבים, ויצאו לאור לראשונה בשלושה כרכים בשנת תשנ"ט (1999). מהדורה חדשה של הקבצים בשני כרכים יצאה בשנת תשס"ד (2004).

תוכן עניינים

הרכב הקבציםעריכה

  • קובץ א' – ידוע גם כ"קובץ קדום" ו"פנקס מ"ז". נכתב בין עליית הרב לארץ בתרס"ד למלחמת העולם הראשונה בתרע"ד (1914). כתוב במחברת שמינית גיליון, כריכה קשה, 200 דפים, כתוב בעט. כולל 903 פסקאות.
  • קובץ ב' – נקרא גם "קובץ א'" (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום") ו"פנקס מ"ח". כמו קובץ קדום, גם הוא נכתב בארץ ישראל עד תרע"ד. הרב קוק התכוון להדפיסו בשם ערפלי טוהר[1], אך בעקבות מלחמת העולם הראשונה נעצרה ההדפסה ולא יצא לאור. נדפס בשלמות בשנת תשמ"ג על ידי מכון הרצי"ה. כתוב במחברת שמינית גיליון, 120 עמודים, כתוב בעט. כולל 261 פסקאות.
  • קובץ ג' – נקרא גם "קובץ ב'" (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום") ו"פנקס מ"ט". גם הוא, כקודמיו, נכתב עד שנת תרע"ד. כולל 58 דפים. כולל 267 פסקאות.
  • קובץ ד' – נקרא גם "קובץ ב'־חצי", "חצי קובץ" ו"פנקס נ'". רובו נכתב בארץ ישראל, המשכו בשווייץ בסט גאלן וסופו בירושלים (תרע"ט־1919). כתוב במחברת שמינית גיליון, כולל 57 דפים, כתוב בדיו. הקובץ חסר את הכריכה האחורית וכתוב רק עד דף כ"ט, א'. שני הדפים הראשונים הם התחלה של חיבור בענייני טעמי מצוות (פרייה ורבייה וברית מילה) ולא נדפסו בשמונה קבצים. כולל 133 פסקאות.
  • קובץ ה' – נקרא גם "קובץ ג'" (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום" ואת "קובץ ב'־חצי") ו"פנקס נ"א". מחברת פוליו, כריכה קשה, צ"ב דפים. ארבעה דפים ראשונים שכנראה היו שייכים לבעלים קודמים נחתכו. חלקו כתוב בעיפרון ורובו בעיפרון "קופי" והוא קשה לקריאה. כולל 284 פסקאות.
  • קובץ ו' – נקרא גם "קובץ ד'" (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום" ו"קובץ ב'־חצי") ו"פנקס נ"ב". נכתב בשנים תרע"ה-תרע"ו (1915–1916). מחברת פוליו, כריכה קשה, 146 עמודים. בדפים הראשונים והאחרונים רשומות רשימות מסחריות של בעלים קודמים. חלקו כתוב בעיפרון וחלקו בעיפרון "קופי" כחול והוא הקשה ביותר לקריאה מבין שמונת הקבצים. כולל 291 פסקאות.
  • קובץ ז' – נקרא גם "קובץ ה'" (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום" ו"קובץ ב'־חצי") ו"פנקס נ"ג". בדף 27 מופיעה הערה בכתב הרב צבי יהודה: "כמדומני שעד כאן נכתב בשווייץ, ומכאן ולהלן בירושת"ו". בקובץ זה כשמונה דפים של "קולות קוראים" למען "הסתדרות ירושלים" שנדפסו באגרות הראיה ולא שנית בשמונה קבצים. מחברת בתבנית קוורטו, כריכה קשה, 248 עמודים. מיעוטו בעיפרון קופי כחול ורובו בעיפרון רגיל והוא נוח לקריאה. כולל 223 פסקאות.
  • קובץ ח' – נקרא גם "קובץ קטן" ו"פנקס נ"ד". נכתב בלונדון בין השנים תרע"ו-תרע"ט. בשונה מקבצים קודמים, הרב צבי יהודה מספר את הפסקאות באותיות עבריות ובדפיו האחרונים של הקובץ מנה את תוכנן בקצרה עד פסקה רל"ח. פנקס בן 100 דפים, מהם כתובים 73. כתוב בעט ונוח לקריאה. כולל 260 פסקאות.

פרסום הקבציםעריכה

מהדורה מצומצמת בהיקף של כאלף עותקים נערכה על ידי הרב יצחק שילת (שערך כבר בשנת תשמ"ג־1983 את קובץ "ערפלי טוהר"). בסופו של דבר הודפסו הקבצים בהפצה רחבה על ידי בעז אופן, תלמיד ישיבת רמת גן, וידידיה צוקרמן, אז תלמיד ישיבת פתח תקווה ונכדו של הרב אברהם צוקרמן[2]. רבנים חשובים הביעו התנגדות לפרסום הקבצים באופן זה. לדבריהם, את דברי הרב קוק יש ללמוד מתוך כתביו הערוכים על ידי תלמידיו, ולימוד פסקאות נטולות הקשר אינו מאפשר בניין אמוני שיטתי בדברי הרב קוק, והסקת מסקנות חפוזה על פיהם עלולה להביא לשגיאות. לעומתם טענו המפיצים ורבנים אחרים כי חובה לאפשר גישה לציבור הרחב עם כתבי הרב הגנוזים, וכי מצבם החומרי של הכתבים הולך ומחמיר באופן בלתי הפיך.
כתבים נוספים מכתב יד הרב קוק מתפרסמים בפנקסי הראי"ה וכן בסדרת קבצים מכתב יד קדשו וכן בחלקים בסדרת מאורות הראי"ה בהוצאת מכון הרצי"ה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אגרות הראיה ב, אגרת תרפז
  2. ^ http://www.kipa.co.il/jew/52943.html