שמורת מרכז סורינאם
שמורת מרכז סורינאם (הולנדית Centraal Suriname Natuurreservaat) הוקמה ב-31 ביולי 1998 על ידי ארגון שימור בינלאומי (Conservation International) וממשלת סורינאם. השמורה שוכנת במערב מרכזה של המדינה ומשתרעת על שטח של 16,000 קמ"ר. השמורה זכתה למעמד של אתר מורשת עולמית בשנת 2000, והיא אחת משני אתרי מורשת עולמית ברמת גיאנה (האחר הוא הפארק הלאומי קנאימה בוונזואלה).
 | |||||
| גשר על נהר קופנמה | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח | 1,600,000 הקטאר | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 סורינאם | ||||
| מיקום |
Sipaliwini District  | ||||
| קואורדינטות | 4°00′N 56°30′W / 4°N 56.5°W | ||||
| האתר הרשמי | |||||
 | |||||
  | |||||
גאוגרפיה ואקלים עריכה
השמורה, כמו סורינאם כולם, היא חלק מטבלת גיאנה שנוצרה בפרקמבריון לפני כשני מיליארדי שנים. היא שוכנת על מסיב קשיח של סלעים עניים במינרלים מהפרוטרוזואיקון. באזור צוקי גרניט בודדים וקרחים המתרוממים מעל צמרות היער, ועליהם נמנים "פולצברג דום" (Voltzberg Dome) הנישא לגובה של 250 מטר, "פאן סטוקמברג" (Van Stockemberg) שגובהו 360 מטר ו"ביצת השטן" (Devil's Egg) שכשמה כן היא - סלע ענק בצורת ביצה בגובה של כמה מאות מטרים. השמורה מקיפה את יער הבראשית הטרופי בשטחו של אגן הניקוז העליון של נהר קופנמה (Coppename), נהרה העיקרי של המדינה, ומשתרעת בשוליה הצפוניים של האמזוניה. לאורך נהרותיו ויובליו הרבים של הקופנמה ישנם מפלים רבים, והידוע שבהם הוא "מתחם סולו" (sulu complex), קובץ מפלים המשתרעים לאורך שני קילומטים. בצפונה של השמורה מספר הרי שולחן שפסגתם שטוחה (Tepuis או Tafelberg). השמורה משתרעת בין גובה של 25 מטר בצפון ועד 1,230 מטר בפסגת יוליאנה (Juliana Top) שבדרומה.
האקלים טרופי אופייני עם טמפרטורת יום קבועה למדי של 27ºC ותנודות של עד 2ºC בלבד. כמות המשקעים נעה בין 1,750 ל-3,000 מ"מ והלחות גבוהה. העונות הגשומות הן מאפריל עד אוגוסט ומדצמבר לינואר.
היסטוריה עריכה
השמורה איגדה עם היווצרה שלושה אזורי שימור קטנים יותר: שמורת רלייהאוולן (Raleighvallen) בצפון, שמורת טאפלברג (Tafelberg) במרכז ושמורת איילרטס דה האן חברכטה (Eilerts de Hann Gebergte) בדרום. היא חיברה את השלוש ויצרה מעבר אקולוגי רחב מידות, הנמשך דרומה מהשמורה ועד לגבולן המשותף של סורינאם וברזיל.
- שמורת רלייהאוולן הוקמה ב-1961 ושטחה עמד על 78,000 הקטאר. הצומח בשמורה זו כולל בעיקר חורש הררי לח שאמיריו מגיעים בבמוצע עד לגובה של 30 מטר, ולעיתים אף יותר. מתחת עצים אלה גדלים דקליים ועל הקרקע צומחים שרכאים וטחב. שמורת רלייהאוולן מתאפיינת בתצורות גאולוגיות יוצאות דופן, ובהן מפלים וצוקי גרניט מבודדים.
- שמורת טפלברג השתרעה עם הקמתה ב-1966 על פני כ-140,000 הקטאר. היא שוכנת במרכזה הגאוגרפי של המדינה, ואינה מיושבת כלל. בשמורה יערות גשם טרופיים וחורש סוואנה. מעט מאוד ידוע על הצומח בחלק זה של השמורה, אך עד כה נסקרו בה 29 מינים אנדמיים.
- שמורת איילרטס דה האן חברכטה בדרומה של שמורת מרכז סורינאם הוקמה גם היא ב-1966 ושטחה היה כ-220,000 הקטאר. השמורה כוללת חלקים מרכס הרים הנושא את אותו שם, וגם בה גדלים בעיקר יערות גשם טרופיים וחורשות סוואנה.
כאמור שלוש השמורות חוברו, ולשטחן הכולל המשתרע על פני 4,380 קמ"ר נוסף שטח גדול כמעט פי ארבעה, המהווה יחידה מוגנת אחת מאז 1998.
החי והצומח עריכה
שטחו של הפארק מצטיין בעושר של חי וצומח. הפלורה כוללת כמעט 6,000 זנים שונים של צמחים וסקולאריים, המתקיימים ביערות הטרופיים ובחורש הסוואנה. קיימים מספר אזורים מבודדים של חורש האופייני לסביבת ביצות. בעלי החיים בשמורה טיפוסיים לאזור, וכוללים את היגואר, הארמדילו, לוטרת ענק, הטפיר, העצלן, ושמונה סוגים של פרימטים. לאלה נוספים כ-400 מיני עופות.
האדם עריכה
צפונה של השמורה היה נושב לפני בוא האירופים ומספר ממצאים ארכאולוגיים מעידים על כך. עוד ידוע כי אינדיאנים ישבו בשטח השמורה במאה ה-17, אך בכך מתמצאים הממצאים ההיסטוריים באזור. אף שבשמורה אין יישובי קבע יש שלוש קהילות אינדיאנים מקומיים המתקיימות בשוליו. חלק מהתושבים שימשו בעבר כמדריכים, כסבלים או כשומרים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שמורת מרכז סורינאם- שמורת מרכז סורינאם בשימור בינלאומי
- The Central Suriname Nature Reserve
