פתיחת התפריט הראשי

שמורת עוז וגאו"ן היא שמורת חורש ביער אבו סודא הצופה אל צומת גוש עציון שכביש 60. השמורה חודשה והורחבה על ידי תנועת נשים בירוק מייד לאחר רצח שלושת הנערים, כאתר הנצחה לזכרם.

שמורת עוז וגאו"ן
שילוט בשמורת עוז וגאו''ן.JPG
מידע
אזור גוש עציון
כניסה הכניסה לשמורה דרך הכביש הפונה מזרחה מכיכר צומת גוש עציון לכיוון הקיבוץ מגדל עוז. הפנייה אל השמורה במרחק של כחצי קילומטר ימינה בכביש זה.
גובה ממוצע 940 מ'
תאריך הכרזה התוכנית הופקדה בשנת 2000
צומח
עצי עוזר קוצני ואלון מצוי
'שדרת הציונות'
בני נוער נוטעים בשמורה
מבט לשמורה מכיוון צומת גוש עציון

שטח השמורה הוא אדמות מדינה, וקיימת בו תב"ע מאושרת[1].

השמורהעריכה

שטח השמורה סלעי. הצמחייה שבה כוללת בעיקר עצי עוזר קוצני ואלון מצוי. ניתן למצוא בשולי השמורה גם עצי שקד וכרמי גפן. כמו כן שיחי סירה קוצנית וקורנית מקורקפת. בין סלעי השמורה גדלים פרחי רקפת בחלק מעונות השנה. בעונת הפריחה צומחות בשמורה חלמוניות.

בפסגת הגבעה התגלו שרידי יישוב מהתקופה הישראלית. לצידו נמצא אתר עתיקות 'חרבת אום א-טלע', בו נחשפו שרידי מצודה מהתקופה הפרסית. במזרח השמורה השתמר "בית היערן" מהתקופה העותמאנית ולצידו בור מים מתקופה זו.

היסטוריהעריכה

בתקופת העות'מאנית שימשה הגבעה לרעיית צאן והוקם בה בית היערן אך בתחילת המאה ה-19 הגבעה ננטשה. אדמות האזור, ובכללן שטח השמורה נרכשו באמצע שנות ה-20 בידי חברת זיכרון דוד שפעלה להקמת מגדל עדר הסמוך[1]. באותן שנים ניטעו בגבעה עצי אורנים.

במלחמת השחרור הוצבו בפסגת הגבעה התותחים מהם הופגזו יישובי גוש עציון עד נפילתם.

בשנות ה-70 קק"ל הציבה במקום מתקנים, אך אלו הושחתו בידי פורעים מכפרי הסביבה. בסוף שנות ה-90 בית ספר שדה כפר עציון הוביל מאבק למניעת כריתת העצים מהיער, ובהמשך נאבק למנוע את הקמת גדר ההפרדה בלב השמורה.

בעשור הראשון של המאה ה-21 שימש המקום אתר השלכת פסולת של כפר בית פג'אר והתבצעה השחתה מסיבית של כריתת עצי היער[2]'[3] העזובה וההזנחה שאפיינו את המקום, משכו אליו גורמים עברייניים.

חידוש השמורה והרחבתהעריכה

ב-30 ביוני 2014 (ג' בתמוז ה'תשע"ד) בלילה בו נודע על רצח שלושת הנערים, הובילו מנהיגות נשים בירוק, נדיה מטר ויהודית קצובר, את פיתוח השמורה הסמוכה לתחנת ההסעה שממנה נחטפו השלושה. כבר באותו לילה החלו פעילים רבים להכשיר את השטח כשמורת תיירות וטבע. השמורה המחודשת נקראה עוז וגאו"ן על שם שלושת הנערים; גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל. הבחירה במילה 'עוז' לשמה של השמורה נבעה מהסמיכות לקיבוץ מגדל עוז ונבחרה להדגשת העוז המלווה את ההיאחזות היהודית.

חידוש השמורה זכה לתמיכת שרים ואישי ציבור רבים[4]'[5]'[6]'[7]'[8],[9]'[10]. בפברואר 2015 הנחה שר הביטחון להסדיר את תכנון השמורה[11].

השמורה מתוחזקת בידי בני נוער מהארץ ומחו"ל. בני הנוער עוסקים בהנגשת המקום תוך סלילת שבילים, ניכוש וניקוי, הצבת שילוט, נטיעה וחיזוק עצי השמורה ועוד.

כיום השמורה פעילה כאתר תיירות וקמפינג הכולל חניון קרוואנים ומתקיימות סדנאות חקלאיות ופעילויות תרבותיות לבני נוער ולמבוגרים בנושאי אקולוגיה, איכות סביבה, ציונות, יהדות ומורשת. במרכז השמורה ניצבת "שדרת הציונות", לאורכה תלויים שלטים עם ציטוטים ערכיים של מנהיגי הציונות ב-120 השנים האחרונות והוצבה במקום פינת ישיבה אינטראקטיבית המאפשרת קבלת מידע ושירים אודות נקודות ציון בתולדות הציונות.

בשמורה קיים בית כנסת פעיל. במקום נערכים אירועי ברית ובר מצווה לעיתים קרובות.

פעילות בשמורהעריכה

הפעילות בשמורה כוללת הן את הכשרתה ואחזקתה והן מיזמי תרבות ומורשת לצד הרצאות חוגים וכנסים. בחגי סוכות ופסח מקיימת נשים בירוק אירועים המוניים הכוללים קמפינג, מפגשים כנסים והרצאות עם אישי ציבור מובילים, מופעי שירה וריקודים סביב החג, דוכני מכירה, מתקני שעשועים וסדנאות יצירה לילדים.

ביום השנה השני לעלייה לעוז וגאו"ן נערך טקס הנצחה לשלושת הנערים בהשתתפות אלפי איש[12]. ביום השנה השלישי התקיים במקום טקס חנוכת "שדרת הציונות" בהשתתפות ההסתדרות הציונית העולמית, מועצת גוש עציון והורי שלושת הנערים[13].

בית הכנסת שבשמורה משמש בית מדרש לגברים ובמקביל מועברות בו הרצאות תורניות ברוח ציונית לנשים מדי יום שלישי בעונת הלימודים. לשיעורים וההרצאות בבית המדרש מגיעות עשרות נשים מיישובי האזור ומירושלים, לצד ימי עיון בנושא החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון[דרוש מקור].

ב-19 בדצמבר 2015 נחנך בשמורה מתקן ספורט[דרוש מקור][דרושה הבהרה], לזכר עזרא שוורץ, יהודי אמריקאי שהתנדב בשמורה ונרצח בפיגוע ירי בצומת גוש עציון הסמוך.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה