שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

רשימת ערכים

דמויות מקראיות רבות מופיעות במקרא עצמו, ללא ציון שמן. המדרש או מסורות שונות באים לעיתים להשלמת החסר, ומספקים שמות (ואף מידע נוסף) לדמויות חסרות השם. ערך זה מציג שמות מקובלים ומסורתיים לדמויות מקראיות, רובן נשים, שבמקור שמן לא מוזכר.

נשות קין והבלעריכה

רבי יצחק אברבנאל בפירושו לתורה כותב כי "כתוב בספרי האומות", שאשת קין, שגם נולדה עמו כתאומה קרויה קלמאנא, ואשת הבל קרויה בלבירא.[1]

אשת נחעריכה

בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג' מכנה את אשת נח, נעמה (מוזכרת בספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ב כבתו של למך מאשתו צלה). עם זאת, כאמור ב"ילקוט מעם לועז" (בראשית א'), יש בכך קושי, כיוון שנח נולד כמה דורות אחרי למך אבי נעמה.

מקור אחר, ספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו, מכנה את אשת נח בשם אמזרה (אמזרע) בת רקיעאל.

משפחתו של אברהם אבינועריכה

שם אמו של אברהם אינו מוזכר במקרא, כפי ששמותיהן של נשים רבות אינם מוזכרים. אמו של אברהם (ללא ציון שמה) נזכרת רק בדברי אברהם לאבימלך: "וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (בראשית, כ', י"ב).

על פי הגמרא,[2] אמו של אברהם אבינו נקראת אמתלאי בת כרנבו. על פי ספר היובלים (פרק י"א), שם אמו של אברהם הוא עדנה בת ארם.

הגמרא[2] מתייחסת לכך שאמותיהן של אברהם, דוד המלך, שמשון ונשים אחרות אינן מוזכרות במקרא. הגמרא גם מבארת כי היא נדרשת לפרט את שמותיהן משתי סיבות: "לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו, צריכין אנו לידע שם אם אברהם...", וכן על מנת להוכיח לאפיקורוסים (מי שאינם מאמינים בתורה שבעל פה) שהתורה שבעל פה נכונה ואמיתית, שכן האפיקורוסים מאמינים בנכונותם של שמות אלו, על אף שהם אינם כתובים בשום מקום אלא עברו מדור לדור בעל פה.

החיד"א כתב שאמירת שם זה היא סגולה להצלחה: "להולך לפני מלך או שר ומושל - יאמר טו"ב (17) פעמים אמתלאי בת כרנבו קודם שיעמוד לפניו".[3]

לפי ספר "למכסה עתיק" מאת הרב חיים קנייבסקי, אמה של שרה אימנו נקראה טסה (יסכה היא שרה) ולפי פרקי דרבי אליעזר כ"ה, אשת לוט היא עדית או עירית (כך מביא הרד"ל בשם הילקוט ואחרים) ובת לוט היא פלוטית (בספר הישר פרשת וירא - פלטית).

אשת יוסףעריכה

לפי פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ח, אסנת בת פוטיפרע, אשת יוסף, הייתה בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, והיא אומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.

דמויות מצריותעריכה

לפי "ספר הישר", שהוא חיבור יהודי בן המאה ה-17, אשת פוטיפר היא זוליכה. המקור לכך הוא כנראה באסלאם, שם מכונה אשת פוטיפר "זוליח'א".[4]

חרטומי פרעה, אשר מופיעים בספר שמות והופכים את מטותיהם לתנינים, מוזכרים במספר מדרשים קדומים וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל. במדרשי תלמוד הם נקראים "יוחני וממרא", ובתרגום יונתן "יניס וימבריס", כמו גם בספרות חיצונית ונוצרית.

אשת יהושע בן נוןעריכה

על פי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב', נישא יהושע בן נון לרחב, לאחר שזו התגיירה. בתנ"ך עצמו היא מוזכרת באריכות, אך לא כאשתו של יהושע: תושבת יריחו שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, וסייעה לעם ישראל בכיבוש יריחו.

אם סיסראעריכה

שם: תמך
מקור: קדמוניות המקרא ל"א ח'-ט' בתנ"ך ספר שופטים, פרק ה' 28–30.

בת יפתחעריכה

שם: סילה
מקור: ספר קדמוניות המקרא[5]

אשת מנוח, אם שמשוןעריכה

שם: צללפונית, או הַצְלֶלְפּוֹנִי[6]
מקור: מסכת בבא בתרא דף צא ומדרש במדבר רבה פרשה י, ה.

מקורה של מסורת זו בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ג', שם מוזכרת אשה משבט יהודה בשם "הצללפוני". החריגות בהזכרת שם אשה במקרא מלמדת על חשיבות מיוחדת שהייתה לה. בדברי הימים שם נאמר שאשה זו שייכת למשפחה מן העיר עיטם, באזור בו הסתתר שמשון (שופטים, ט"ו, ח'), והמשפחה אף הוזכרה בסמיכות למשפחת "הצרעתי", מצרעה, מקום מגוריו של שמשון.

אותו מקור מזכיר גם כי לשמשון הייתה אחות בשם נשיין, אך היא אינה נזכרת במקרא.

שם: אלומה בת רמק
מקור: קדמוניות המקרא פרק מג

בעלת האוב מעין דורעריכה

שם: צפניה
מקור: ילקוט שמעוני לספר שמואל רמז קמ

על-פי נוסחאות מסוימות במדרש, שמה של בעלת האוב היה צפניה, והיא הייתה אמו של אבנר בן נר (ע"פ הרב עזריה די פאנו בספרו "גלגולי נשמות", שמה היה צפנית). על פי גרסאות אחרות, היה שם בעלה צפניה, והיא נותרת באלמוניותה.

אם דודעריכה

שם: נצבת בת עדאל
מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.

מלכת שבאעריכה

שם: בלקיס
מקור: מסורת מוסלמית

שם: מכּדה
מקור: מסורת אתיופית

המסורת האתיופית, שייחסה את מוצא השושלת הסולומונית למלכת שבא, מכירה אותה בשם מכּדה (Makeda), שפירושו הוא "לא כך".

אשת איובעריכה

שם: סיטיס
מקור: ספר דברי איוב

על-פי ספר דברי איוב, המשתייך לספרים החיצוניים, אשתו של איוב נקראה סיטיס. על-פי הספר אשתו מתה כחלק מהניסיונות שהועמד בהם, ולאחר מכן נשא לאישה את דינה, בת יעקב ולאה.

אם המן האגגיעריכה

שם: אמתלאי בת עורבתי
מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.

אביו של חבקוקעריכה

שם: דקר
מקור: ספר תפילות הפלשים, "s:תפילת המלאכים לאל אחד".

אביו של יואב בן צרויהעריכה

שם: שריה
מקור:ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ד: “וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים”, ובתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן יט) ישנה תשובה של רבינו האי גאון שכתב “וששאלתם יואב בן צרויה למה נקרא בשם אמו כי שם אביו ידוע הוא דכתיב ושריה הוליד את יואב אבי גי חרשים, ומתוך שהייתה אמו אחות המלך דוד נקרא על שמה לגדלהו בה”

לקריאה נוספתעריכה

  • יאיר זקוביץ, "'לכולם שמות יקרא' - על זיהוי אלמונים בספרות המקרא", עיוני מקרא ופרשנות ט, תשס"ט, עמ' 441–468.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אברבנאל, בראשית ד, א
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
  3. ^ חיים דוד אזולאי, ‏ספר עבודת הקודש, כף אחת, סעיף ט, באתר HebrewBooks
  4. ^ תפסיר לקוראן, סורה 12, איה 21
  5. ^ ספר קדמוניות המקרא הוא ספר המיוחס באופן שגוי לפילון האלכסנדרוני. פרופ' יהודה ליבס כותב, במאמרו "אהבת האל, וקנאתו" כי: "ספר זה נכתב בידי יהודי, כנראה בסוף המאה הראשונה לספירת הנוצרים. הספר נכתב עברית וניתרגם ליוונית וממנה ללטינית, המקור והתרגום היווני אבדו ואינם, אבל הלשון העברית בוקעת ועולה גם מן הנוסח הלטיני."
  6. ^ בגמרא "צללפונית", ויש שגורסים בה "הצללפוני" על פי הפסוק שלהלן.