שמעון בלס

סופר ישראלי

שמעון בלס (6 במרץ 193029 בספטמבר 2019) היה סופר ישראלי ופרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות (2006).

שמעון בלס
Shimon Ballas.jpg
לידה 6 במרץ 1930
בגדאד, עיראק המנדטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 2019 (בגיל 89) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בספטמבר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שמעון בלס נולד בבגדאד. למד בבית הספר "אליאנס". סיים בית ספר תיכון בבגדאד. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית במולדתו, שפעלה במחתרת. השתלם בעיתונות ופרסם ביקורות ומאמרים בערבית.

בשנת 1951 עלה לישראל, והתגורר למעלה משנה במעברת אשקלון (מג'דל). לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. תחילה כתב בעיתונות הקומוניסטית בישראל בערבית ולאט לאט עבר לכתוב בשפה העברית. ספרו הראשון בעברית, "המעברה", ראה אור בשנת 1964 והיה הרומן הראשון המתאר בגלוי את הטראומה של פליטים יהודים ממדינות ערב שנאלצו לעקור לישראל[1].

בשנים 19611965 עבד בעיתון "קול העם" של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בשנת 1970 סיים דוקטורט באוניברסיטת סורבון בפריז, בנושא השתקפות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרות הערבית, תחת הנחייתו של מקסים רודינסון. במקביל שימש ככתב העיתון למרחב בפריז[2]. ב-1974 החל ללמד בחוג השפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. בלס הגדיר את עצמו כיהודי ערבי[3], היה פעיל שלום וחבר המועצה הישראלית לשלום ישראלי–פלסטיני[4].

בלס היה אחד מחמישה יוצאי יהדות בבל המספרים על חייהם בסרט התיעודי "Forget Baghdad (אנ')", מאת הבמאי העיראקי-שווייצרי סמיר (אנ').

שמעון בלס הדריך את אבראהים טאהא בעבודת הדוקטורט ואבראהים טאהא כתב בהמשך מספר מאמרים על עולמו הספרותי של בלס.

בלס נפטר ב-29 בספטמבר 2019. היה נשוי לחוקרת האמנות פרופ' גילה בלס ואב לאמנית אביבית בלס ברנס. חילק את זמנו בין תל אביב לבין פריז.

ספריועריכה

בלס כתב מעל לעשרים ספרים, בעיקר רומנים, אך גם מחקרים ספרותיים, נובלות וסיפורים קצרים, ותרגומים מערבית לעברית. חלק מספריו ראו אור בערבית, אנגלית וצרפתית.

ניתן למצוא רשימה מלאה של פרסומיו בלקסיקון הספרות העברית החדשה.[5]

להלן הרומנים שפרסם בלס.

  • המעברה, תל אביב: עם עובד, 1964[6]
  • אשעב מבגדד, תל אביב: עם עובד, 1970.
  • סיפורים פלסטיניים (עורך ומתרגם), עקד, 1970.
  • התבהרות, מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, 1972[7].
  • הספרות הערבית בצל המלחמה (ספר עיון), תל אביב: ספרית אפקים - עם עובד, 1978[8].
  • בעיר התחתית: סיפורים, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979.
  • חדר נעול, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, 1980.
  • מול החומה, תל אביב: מסדה, 1981[9].
  • חורף אחרון, ירושלים: כתר, 1984.
  • היורש, תל אביב: זמורה, ביתן, 1987.
  • והוא אחר, תל אביב: זמורה-ביתן, 1991. יצא לאור באנגלית בשם "Outcast (אנ')".
  • אותות סתיו: שלוש נובלות, תל אביב: זמורה-ביתן, 1992. (תורגם לערבית).
  • לא במקומה: רומן, תל אביב: זמורה-ביתן, 1994.
  • סולו, בני ברק: ספרית פועלים, 1998.
  • תל אביב מזרח: רומן, תל אביב: בימת קדם לספרות, 1998.
  • ילדי חוץ, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003.
  • תל אביב מזרח - הטרילוגיה: המעברה, תל אביב מזרח, ילדי חוץ: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2003
  • תום הביקור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, כבשה שחורה, 2008.
  • בגוף ראשון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, כבשה שחורה, 2009.

ממאמריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • קובי נסים, "שטח הפקר", על המשמר, כ"ו באייר תשנ"א, 10 במאי 1991, עמ' 20. על: שמעון בלס, והוא אחר (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"א, 1991).
  • שמעון בלס, זר חרצית, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 89–96, הוצאת כרמל, 2017.
  • הערך "שמעון בלס" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 67–68, 2018, חיפה.

קישורים חיצונייםעריכה

שמעון בלס, עם מותו של שמעון בלס - ועוד דבר: אני יהודי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019 - פרק מספרו של שמעון בלס "חורף אחרון" ביקורות וראיונות

לאחר מותו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמיאל אלקלעי, On Shimon Ballas (1930-2019), ‏20 באוגוסט 2020 (באנגלית).
  2. ^ שמעון בלס, 'בטן האישה אינה רכושה', למרחב, 19 במרץ 1971
  3. ^ דליה קרפלאני ערבי. יהודי ערבי, באתר הארץ, 1 ביולי 2003
  4. ^ סליחה טעות בתנועה, "העולם הזה", גיליון 2099 מ-23 בנובמבר 1977, עמוד 8
  5. ^ שמעון בלס, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה, ‏2 באוקטובר 2019.
  6. ^ ביקורות: עליזה לבנברג, אשנב למעברה: בין ישראל הראשונה - והשניה, מעריב, 30 באפריל 1964
    כפיר כהן לוסטיג, המאבק על כינון אוניברסליות אחרת, שהמזרחים עצמם לא תמיד ידעו את שמה, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
  7. ^ ביקורת: אפרת פאיאנס, אדם מול עצמו, מעריב, 11 באוגוסט 1972
  8. ^ ביקורת: אהוד בן עזר, החצנה - והפנמה, דבר, 5 בינואר 1979
  9. ^ ביקורת: אפרת פאיאנס, אדם מול חומותיו, מעריב, 31 באוקטובר 1969