שמעון גיטר
שמעון גיטר (9 בדצמבר 1915 – 29 בדצמבר 2009)[1] היה רופא, התמחה בפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה, עסק בהוראה ומחקר, ניהל את המעבדה לפיזיולוגיה נסיונית של מכון רוגוף למחקר רפואי בבית החולים בילינסון, ממייסדי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב, ראש החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה, באוניברסיטת תל אביב (1965–1977) דקאן בית הספר לרפואה ע"ש סקלאר באוניברסיטת תל אביב (1968–1973)
.jpg) | |
| פרופ' גיטר, 1969 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1915 האג, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 2009 (בגיל 94) |
| ענף מדעי |
פרמקולוגיה, טוקסיקולוגיה |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אמסטרדם |
| מנחה לדוקטורט |
Barend Coenraad Petrus Jansen |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
יקיר רמת גן (2001) |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
קורות חיים עריכה
גיטר נולד בתרע"ה (1915) בהאג, הולנד, בן לחנה ונתן גיטר, מהגרים ממזרח אירופה. בילדותו באמסטרדם למד בבית ספר יסודי כללי, בנעוריו למד בגימנסיה הריאלית העירונית על שם ווסיוס, שם הושפע מאד ממורו להיסטוריה ז'אק פרסר, שהכניס את תלמידיו לעולם התרבות, האמנות והמוזיקה. בנוסף למד עברית, תנ"ך, תלמוד, והיסטוריה יהודית בביתו, עם מורה פרטי. לאחר התיכון החל בלימודי רפואה באוניברסיטת אמסטרדם. בזמן לימודיו היה פעיל בתנועת הנוער הציונית דתית "זכרון יעקב", ובשנת 1939 עמד בראש איחוד הנוער הציוני בהולנד. בביקור בארץ-ישראל בשנת 1937 נפגש עם ד"ר חיים יסקי, שיעץ לו לסיים את לימודי הרפואה לפני עלייתו ארצה, ועם מנחם אוסישקין. אוסישקין נענה ב-1938 להזמנתו של גיטר לבוא לביקור באמסטרדם ולהרצות בפני חברי תנועת הנוער הציונית על בעיית החלוקה של ארץ-ישראל. לכנס תנועות הנוער הגיע גם משה שרת אשר לפי הכתוב בזכרונותיו התרשם משיחותיו ומנאומו של הצעיר גיטר.[2]
רעייתו לאה (לבית נויבואר), בוגרת הסמינר למורות "מזרחי" בירושלים, באה לביקור בהולנד בספטמבר 1939, ועקב המלחמה שפרצה לא יכלה לחזור לארץ-ישראל. הם התחתנו באמסטרדם ב-16 במאי 1940, מיד לאחר הכיבוש הגרמני.
לאחר סיום לימודיו בפקולטה לרפואה, בשנת 1940, התחיל בעבודות-מחקר אצל פרופ' ב.ס.פ. ינסן בנושא ויטמין B1.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, בעת שהחל החיסול הסופי של יהדות הולנד, נמלטו שמעון ולאה גיטר, עם האחים הצעירים בנו ויעקב והאם ג'ני, מהולנד דרך בלגיה, צרפת וספרד, והצליחו להגיע לארגנטינה אל אב המשפחה, נתן גיטר, שנתקע שם בראשית 1940 בנסיעת עסקים. הבת הבכורה, עדינה, נולדה במהלך המנוסה בסרגוסה שבספרד. בארגנטינה נולדה הבת השנייה, דניאלה.
בשנים 1943–1949 עבד שמעון גיטר כחוקר ב"מכון למחקר ביולוגי רפואי" בהנהלתו של פרופ' ברנרדו אלברטו הוסיי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1947. שטח עבודתו היה "אנדוקרינולוגיה ניסויית של הלבלב ויותרת המוח".
בארגנטינה המשיך בפעילותו הציונית. היה חבר בהנהלת חברת "אַרְפַּלְסָה" (ארגנטינה-פלשתינה), שלאחר הקמת מדינת ישראל הפכה ל"אַרְגֵל", ואשר השקיעה כספים בישראל ובנתה גם את מלון אכדיה בהרצליה.[3]
בשנת 1949 ביקר בישראל, לאחר שהוזמן על ידי הפרופ' ארנסט דוד ברגמן למשרת חוקר ביולוגי בחמ"ד. בשנת 1950 עלה לישראל, עם רעייתו ושתי בנותיו.
גיטר עסק בעבודות מחקר בשטח הפרמקולוגיה והטוקסיקולוגיה במכון למחקר ביולוגי בישראל. בהמשך מונה למנהל מכון של חמ"ד, שעל פי החלטת דוד בן-גוריון הפך לאגף למחקר ותכנון של משרד הביטחון.
לאחר כתיבת עבודת דוקטורט במחלקה הביוכימית של אוניברסיטת אוקספורד, נתמנה גיטר בשנת 1955 למנהל המעבדה לפיזיולוגיה נסיונית של מכון רוגוף למחקר רפואי בבית החולים בילינסון. בשנים 1955–1970 כיהן כסגן מנהל מכון רוגוף.
עבודתו המחקרית זיכתה אותו, במשותף עם אנדרה דה-פריס, מקס לבקוביץ, ושאול כוכבא על מחקר ארס נחשים בישראל, בפרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב לשנת 1959.
משנת 1957 היה חבר הנהלת האיגוד לקידום המדע בישראל, חבר הנהלה וגזבר כבוד של האגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך, חבר האקדמיה למדעים של ניו יורק והאיגוד ההמטולוגי הבינלאומי.
נמנה עם המייסדים של חברת אלרון וחבר מועצת המנהלים.
בשנים 1965–1977 כיהן כראש החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1969 נתמנה לדקאן בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב,[4] וכיהן בתפקיד עד סוף 1973.[5]
בשנת 1977 שימש כיו"ר עמותת מלר"ז.[6]
גיטר היה מייסד ומנהל המכון לבריאות תעסוקתית בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והופקד על הקתדרה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית (1982–1992).
נמנה עם ממקימי ארגון "חיים וסביבה"[7]
ב-1991 נתמנה לקצין במסדר Oranje-Nassau על ידי מלכת הולנד, לציון 50 שנותיו במקצוע הרפואה, הישגיו האקדמיים ותרומתו ליחסים בין הולנד וישראל. בשנים 1985–1991 שימש כחבר הנהלת "בית יוליאנה – בית הורים לעולי הולנד", מיסודו של ארגון עולי הולנד, ואחר-כך יו"ר הנהלת המקום.
בשנת 2001 הוענק לו התואר "יקיר העיר רמת-גן".[8]
גיטר נפטר ב-י"ב בטבת תש"ע (29 בדצמבר 2009). נטמן בבית העלמין קריית שאול.
משפחתו עריכה
רעייתו לאה (בת רצי ויקותיאל יעקב נויבואר) גיטר (2013-1917),[9] בוגרת סמינר למורות "מזרחי" בירושלים.
הבנות: ד"ר עדינה עמיר, ביוכימאית, ופרופ' דניאלה ליבוביץ, פרופסורית למתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה.
חתניו: פרופ' אליה ליבוביץ ופרופ' דן עמיר.
אחיו : בנו גיטר.
קישורים חיצוניים עריכה
- שמעון גיטר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- שמעון גיטר, באתר ResearchGate
- דן עמיר (אסף וערך), שנות דור ודור - היסטוריה משפחתית של לאה (לבית נויבואר) וזיגי (שמעון) גיטר
- דוד תדהר (עורך), "שמעון גיטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4782
- פרופ' שמעון גיטר - אתר עיריית רמת גן
הערות שוליים עריכה
- ^ שמעון גיטר באתר GRAVEZ
- ^ משה שרת ומורשתו - מתוך יומן העבודה, הולנד, 29 באוקטובר 1939
- ^ היום - הפתיחה החגיגית של מלון "אכדיה", הצופה, 21 ביוני 1955
- ^ פרופ' שמעון גיטר - נבחר לדיקן ביה"ם לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב, על המשמר, 2 בדצמבר 1968
- ^ פרופ' שמעון גיטר ממשיך כדיקן הרפואה, מעריב, 20 בדצמבר 1971
- ^ רוני אשל, המזהמים, התרומות והדו"ח של מלר"ז, מעריב, 18 בפברואר 1977
- ^ יוסף גולדשטיין, הבגידה בארץ הבחירה - האיום הסביבתי חברתי, הוצאת כתר, 2002, עמוד 13
- ^ יקיר העיר רמת-גן אתר עיריית רמת גן
- ^ לאה גיטר באתר GRAVEZ