שמעון ישראלי

זמר, מלחין, סופר, פזמונאי, שחקן, תסריטאי ובמאי ישראלי

שמעון ישראלי (3 בדצמבר 193215 בדצמבר 2023) היה זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי, שחקן קולנוע ותיאטרון, קומיקאי, תסריטאי, מחזאי, סופר ובמאי ישראלי. נודע בשל נוכחותו הבימתית וקולו הרועם והוא האמן הראשון שהעלה מופעי יחיד בישראל. חתן פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.

שמעון ישראלי
ישראלי באולפני קול ישראל בשנת 1959
ישראלי באולפני קול ישראל בשנת 1959
ישראלי באולפני קול ישראל בשנת 1959
לידה 3 בדצמבר 1932
ד' בכסלו ה'תרצ"ג
ורשה, פולין
פטירה 15 בדצמבר 2023 (בגיל 91)
ג' בטבת ה'תשפ"ד
חיפה, ישראל
שם לידה Szymon Posesorski עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19492023 (כ־74 שנים)
עיסוק זמר-יוצר, שחקן, במאי, תסריטאי, קומיקאי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ישראלי נולד בשנת 1932 בשם שימק (שמעון) פוססורסקי (Szymon Posesorski) בוורשה בירת פולין. הוריו היו ישראל ואסתר לבית קולנברג והוא היה הצעיר מבין חמישה ילדים. לאחר הפלישה הנאצית לפולין הצליחה משפחתו לברוח אל החלק שנכבש בידי ברית המועצות, לעיר ברנוביץ' ומשם עבר עם אחותו לסטולפצה. לאחר הכיבוש הגרמני ב-1941 נכלא עם שאר היהודים בגטו סטולפצה. בסוף 1942 נרצחו רוב תושבי הגטו, אך אמו הצליחה להבריח אותו. אחיו הגדול, צבי-הרש, הנהיג קבוצה של מאות יהודים שהצטרפו לפרטיזנים, וישראלי ואחותו הניה הצטרפו אליהם. מכל משפחתו רק הוא ואחותו הניה שרדו את השואה. הוא שהה עם אחותו בבית הילדים באוטבוצק,[1] ולאחר מכן עברו השניים לגרמניה.

בשנת 1946 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ועיברת את שם משפחתו לישראלי, על שם אביו.[2] בארץ חי אצל משפחה מאמצת במושב כפר חיטים, ומאוחר יותר עבר להתגורר בתל אביב, ובה מצא עבודה בחנות ספרים.

בשנת 1950 סיים את לימודיו בסטודיו הדרמטי של תיאטרון האוהל, ובתקופת שירותו הצבאי בצה"ל שירת בלהקת הכרמל.

קריירה עריכה

לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1953 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון הבימה, בין היתר בהצגות "זעקי, ארץ אהובה" (1953), "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1955) ו"הוא הלך בשדות" (1956).

ב-1957 חבר לאריק לביא ולצבי בורודו, והשלושה הקימו יחד את ההרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה). כבר בתקופה זו נודע ישראלי בקול הבס העמוק שלו, ובשל כך דבק בו הכינוי "פול רובסון הישראלי". הוא הכיר את רובסון אישית ואחד השירים שנהג לבצע היה שירו של רובסון "Ol' Man River" (אנ').[3] ב-1958 הופיעה הלהקה בצרפת וזכתה להצלחה כבירה, בהופיעה באולם "אולימפיה" שבפריז לצד זמרים כשארל אזנבור וז'אק ברל. הלהקה ביצעה בעיקר שירי בוקרים, בהם "שיר הבוקרים" ("ערבה, ערבה אין קץ").

לאחר התפרקות הלהקה, ולאחר תקופה קצרה בתיאטרון סמבטיון, הצטרף ישראלי בשנת 1959, ביוזמתו של אפרים קישון, ללהקת "בצל ירוק", בתוכניתה "אף מילה למורגנשטיין". שירים בולטים בהם השתתף בשירה הם "ונצואלה" ו"אדוני השופט" ("אינני אשם, אינני אשם").

בשנת 1960 יצא ישראלי במסגרת "מועדון התיאטרון" במופע היחיד "סתם יום של חול", ובכך היה מחלוצי מופעי היחיד בישראל. במופע שר ישראלי שירים שהלחין וכתב, ובהם "סתם יום של חול" ו"כך בראו את העולם".[4] המופע זכה להצלחה קופתית, ולאחריו הופיע בתשעה מופעי יחיד נוספים, בהם המופע "שני השינים" לצד שייקה אופיר (1964).

בין השירים הנוספים שהלחין: "שיירת הרוכבים" ל"דודאים" למילים של נעמי שמר, "כך בראו את העולם" ו"האורקסטרה של ראשון" שכתב דן אלמגור ועוד. ישראלי הוציא מספר אלבומים של שירים בביצועו, ובהם "ערב ישראלי" ו"סתם יום של חול".

בתחום התיאטרון והקולנוע, עסק ישראלי, מעבר להיותו זמר ושחקן, גם בבימוי ותסריטאות. הוא ביים מופעים והצגות תיאטרון, ובין היתר ביים את אחת מתוכניותיה של להקת פיקוד צפון, ואף הלחין חלק משיריה (בהם "עמק דותן" ו"טנגו אלף הפרצופים"). הוא השתתף בכתיבת תסריטים לסרטי קולנוע עלילתיים ("לופו בניו יורק", "אדון ליאון" ו"בלפר") וסרטי מתיחות ("חייך אכלת אותה").

ב-1962 גילם את אורי בסרטו של אילן אלדד "סיניה", לצד דינה דורון ויפתח ספקטור.

ב-1963 כתב עם יעקב מלכין את התסריט ל"המרתף", סרט ישראלי בבימויו של נתן גרוס. הסרט היה הראשון שעסק בנושא השואה וסיפר על צעיר יהודי ונקמתו בקצין נאצי. ישראלי אף שיחק בו. הסרט זכה בפרס כינור דוד ובפרס הצעירים בפסטיבל ברלין, אך נחל כישלון קופתי.

בשנת 1968 עבר ישראלי לחיפה בהזמנת אבא חושי כדי להקים בה תיאטרון נוער, והחל לשחק בתיאטרון העירוני חיפה. גם בתיאטרון חיפה שימש כבמאי למספר הצגות.

בשנת 1970 נסע ישראלי לדרום אפריקה למשך שנה, שם גילם את דמותו של טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג".

בשנת 1977 שיחק בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן" ובשנת 1984 שיחק בסרטו של יקי יושע "מכת שמש".

בשנת 1992 שיחק במחזה "תינוקות לילה" מאת אברהם ב. יהושע בתיאטרון הבימה.

בשנת 1994 שודרה בערוץ 2 הסדרה הקומית "פאפא" על פי תסריט שכתב.

בשנת 1999 שיחק בסרטו של רם לוי "איש משטרה".

בשנת 2001 הוציא לאור את ספרו "הגועל והנפש - מקאמות הומוריסטיות" הכולל 39 מקאמות העוסקות בחברה הישראלית בשנות ה-80 של המאה ה-20.

בשנת 2002 שיחק בסרטו של אייל שיראי "בת קול".

בשנת 2007 שיחק בסרט "אסקימוסים בגליל", על פי תסריט מאת יהושע סובול.

בשנותיו האחרונות, ישראלי הופיע בערבי זמר מיוחדים ברחבי הארץ, בליווי אירית, בתו הפסנתרנית.

פרסים והוקרה עריכה

חיים אישיים עריכה

ישראלי היה נשוי לאלה, ולהם שני ילדים. נפטר בביתו שבחיפה ב-15 בדצמבר 2023, בגיל 91.[5] נקבר בקיבוץ מבוא חמה.

לקריאה נוספת עריכה

  • הערך "שמעון ישראלי" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 196, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמעון ישראלי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שתי תמונות של שמעון ישראלי בבית הילדים באוטבוצק, פולין, בשנת 1946, בתערוכה "עת לרפֹּא: סיפורו של בית הילדים באוטבוצק, פולין", באתר יד ושם
  2. ^ שירה נאות, הזמר, המלחין והשחקן שמעון ישראלי מת בגיל 91, באתר הארץ, ‏15 בדצמבר 2023
  3. ^ "שיר כושי": ספיריטואלס אפרו-אמריקאים בשנות החמישים והשישים בישראל. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך בתוכנית אישית, מאת נועה בן-סעדיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2016, ע' 9.
  4. ^ את מילותיו כתב דן אלמגור
  5. ^ יואב בירנברג, השחקן שמעון ישראלי הלך לעולמו בגיל 91, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023


הקודם:
2003שמוליק עצמון
פרס התיאטרון הישראלי – פרס מפעל חיים
2004 – שמעון ישראלי
הבא:
2005גרי בילו