פתיחת התפריט הראשי

שמעון ישראלי

זמר, מלחין, סופר, פזמונאי, שחקן, תסריטאי ובמאי ישראלי

שמעון ישראלי (נולד ב-3 בדצמבר 1932) הוא זמר, מלחין, סופר, פזמונאי, שחקן, תסריטאי ובמאי ישראלי. חתן "פרס התיאטרון הישראלי" על מפעל חיים.

שמעון ישראלי
Shimon Israeli1959.jpg
שמעון ישראלי באולפני קול ישראל בשנת 1959
לידה 3 בדצמבר 1932 (בן 86)
עיסוק תסריטאי, פזמונאי, מלחין, זמר, שחקן תיאטרון, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס התיאטרון הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בשם שמעון פוססורסקי (Szymon Posesorski) בוורשה בירת פולין. הוריו היו ישראל ואסתר לבית קולנברג והוא היה הצעיר מבין חמישה ילדים. לאחר הפלישה הנאצית לפולין הצליחה משפחתו לברוח אל החלק שנכבש בידי ברית המועצות, לעיר ברנוביץ ומשם עבר עם אחותו לסטולפצה. לאחר הכיבוש הגרמני ב-1941 נכלא עם שאר היהודים בגטו סטולפצה. בסוף 1942 נרצחו רוב תושבי הגטו, אך אמו הצליחה להבריח אותו. אחיו הגדול, צבי-הרש, הנהיג קבוצה של מאות יהודים שהצטרפו לפרטיזנים, וישראלי ואחותו הניה הצטרפו אליהם. מכל משפחתו רק הוא ואחותו הניה שרדו את השואה. הוא שהה עם אחותו בבית הילדים באוטבוצק, ולאחר מכן עברו השניים לגרמניה.

בשנת 1946 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ועיברת את שם משפחתו ל"ישראלי". בארץ חי אצל משפחה מאמצת במושב כפר חיטים, ומאוחר יותר עבר להתגורר בתל אביב, שם מצא עבודה בחנות ספרים.

בשנת 1950 סיים את לימודיו בסטודיו הדרמטי של תיאטרון האוהל, ובתקופת שירותו הצבאי בצה"ל שירת בחוליות הבידור (שקדמו ללהקות הצבאיות).

לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1953 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי. ב-1957 חבר לאריק לביא ולצבי בורודו, והשלושה הקימו יחד את ההרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה). כבר בתקופה זו נודע ישראלי בקול הבס העמוק שלו. (הוא כונה -"פול רובסון הישראלי") ב-1958 הופיעה הלהקה בצרפת וזכתה להצלחה כבירה, בהופיעה באולם "אולימפיה" שבפריז לצד זמרים כשארל אזנבור וז'אק ברל. הלהקה ביצעה בעיקר שירי בוקרים, בהם "שיר הבוקרים" ("ערבה, ערבה אין קץ").

לאחר התפרקות הלהקה, ולאחר תקופה קצרה בתיאטרון סמבטיון, הצטרף ישראלי בשנת 1959, ביוזמתו של אפרים קישון, ללהקת "בצל ירוק", בתוכניתה "אף מילה למורגנשטרן". שירים בולטים בהם השתתף בשירה הם "ונצואלה" ו"אדוני השופט" ("אינני אשם, אינני אשם").

בשנת 1960 יצא ישראלי במסגרת "מועדון התיאטרון" במופע היחיד "סתם יום של חול", ובכך היה מחלוצי מופעי היחיד בישראל. במופע שר ישראלי שירים שהלחין וכתב, ובהם "סתם יום של חול" ו"כך בראו את העולם"[1]. המופע זכה להצלחה קופתית, ולאחריו הופיע בתשעה מופעי יחיד נוספים.

בתחום התיאטרון והקולנוע, עסק ישראלי, מעבר להיותו זמר ושחקן, גם בבימוי ותסריטאות. הוא ביים מופעים והצגות תיאטרון, ובין היתר ביים את אחת מתוכניותיה של להקת פיקוד צפון, ואף הלחין חלק משיריה (בהם "עמק דותן" ו"טנגו אלף הפרצופים"). הוא השתתף בכתיבת תסריטים לקומדיות ("לופו בניו יורק", "אדון ליאון") וסרטי מתיחות ("חייך אכלת אותה"), וכן שיחק במספר סרטים, בהם הסרט "מכת שמש".

ב-1962 השתתף בסרט סיניה בבימויו של אילן אלדד.

ישראלי השתתף ב-1963 עם יעקב מלכין בכתיבת התסריט ל"המרתף", סרט ישראלי בבימויו של נתן גרוס. הסרט היה הראשון שעסק בנושא השואה וסיפר על צעיר יהודי ונקמתו בקצין נאצי. ישראלי אף שיחק בו. הסרט זכה בפרס כינור דוד ובפרס הצעירים בפסטיבל ברלין אך נחל כישלון קופתי.

בשנת 1968 עבר ישראלי לחיפה בהזמנת אבא חושי כדי להקים בה תיאטרון נוער, והחל לשחק בתיאטרון העירוני חיפה. גם בתיאטרון חיפה שימש כבמאי למספר הצגות.

בשנת 1994 שודרה בערוץ 2 הסדרה הקומית, פאפא על פי תסריט שכתב.

בשנת 2001 הוציא לאור את ספרו "הגועל והנפש - מקאמות הומוריסטיות" הכולל 39 מקאמות העוסקות בחברה הישראלית בשנות השמונים של המאה העשרים.

בין השירים הנוספים שהלחין: "שיירת הרוכבים" ל"דודאים" למילים של נעמי שמר, "כך בראו את העולם" ו"האורקסטרה של ראשון" שכתב דן אלמגור ועוד. ישראלי הוציא מספר אלבומים של שירים בביצועו, ובהם "ערב ישראלי" ו"סתם יום של חול".

בשנת 1998 הוענק לו תואר "יקיר העיר חיפה" ובשנת 2005 זכה ב"פרס התיאטרון הישראלי" על מפעל חיים. בשנים האחרונות ישראלי מופיע בערבי זמר מיוחדים ברחבי הארץ, מלווה באירית, בתו הפסנתרנית.

ב-2007 הופיע בסרט אסקימוסים בגליל לפי תסריט של יהושע סובול.

לקריאה נוספתעריכה

  • הערך "שמעון ישראלי" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 196, 2018, חיפה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ את מילותיו כתב דן אלמגור


הקודם:
2003 - שמוליק עצמון
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
2004 - שמעון ישראלי
הבא:
2005 - גרי בילו