פתיחת התפריט הראשי

שמעון כהנר (מכונה קצ'ה; נולד ב-29 בדצמבר 1934) הוא חבר קיבוץ נווה איתן, אלוף-משנה במילואים ולשעבר יו״ר ומנכ״ל אתר ועמותת גבעת התחמושת.

שמעון כהנר
שמעון כהנר קצה.jpg
שמעון כהנר, 2017
לידה 29 בדצמבר 1934 (בן 84)
רשפון, ארץ ישראל
כינוי קצ'ה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
פעולות התגמול
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים

ילדותועריכה

קצ׳ה נולד במושב רשפון והוא בנם הבכור מבין שלושה לבני הזוג אידה ואשר כהנר, עולים ציוניים מהעיר נייז׳ין שבאוקראינה. הוא למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל.

שירותו הצבאיעריכה

לאחר סיום לימודיו החל לשרת בנח"ל במהלך קורס מ"כים ב-1953 גויס על ידי מאיר הר-ציון ליחידה 101, שהוקמה על ידי רס"ן אריאל שרון[1]. כהנר השתתף בחלק ניכר מן הפעולות שביצעה היחידה, ובכלל זה במבצע כפפות משי[2]. בהמשך השלים קורס קצינים עבר לצנחנים לגדוד 890, בעת ששרון שימש כמפקדו [3]. ב-1955 השתתף במסגרת שירות המילואים כמפקד מחלקה בפעולה באזור ניצנה, במהלך הקרב נפצע באורח אנוש בבטנו, שהה בשיקום במשך כחצי שנה ונותר נכה. במלחמת ששת הימים שירת במילואים כמפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים "חוד החנית", ובמהלך הקרבות לשחרור ירושלים קודם לסגן מפקד גדוד[4]. כהנר שימש כסמג"ד בשירות המילואים ולחם במלחמת ההתשה[5]. במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד גדוד 48 של הצנחנים[6], והוביל אותו במבצע אבירי לב[7] ובקרבות בגזרת איסמעיליה[8]. בהמשך פיקד על חטיבה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה[9] ובשירות המילואים שירת כסגן מפקד אוגדה.

פועלו כחקלאיעריכה

במקביל לשירותו הצבאי, קצ'ה מקדיש את עצמו לחקלאות ועובד במשך שנים רבות בגידול הבקר של קיבוץ נווה איתן, ובהמשך גם נעשה בעלים של חוות בקר בגלבוע, המנוהלת על ידו ועל ידי בני משפחתו.

תפקידים אזרחיים נוספיםעריכה

בתפקידיו הנוספים להיותו חקלאי ואיש צבא, קצ'ה היה מזכיר התאחדות מגדלי הבקר[10], מרכז הקליטה ביישובי עמק בית שאן בעת גל העלייה הגדול בתחילת שנות ה90, ומנכ"ל אתר גבעת התחמושת. שימש בהתנדבות כיו"ר אתר ועמותת גבעת התחמושת והוא חבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן.

חייו האישייםעריכה

קצ'ה הינו חבר קיבוץ נווה איתן, שהיה גם למזכירו. הוא חי שם עם רעייתו רותי, ולהם ארבעה ילדים ושבעה נכדים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמעון כהנר בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אפרים גנור, מאיר הר-ציון, מגדולי לוחמי צה"ל: "להגיד שלא פחדנו זה לא אמיתי", סופהשבוע, ‏ 22.03.2014.
  2. ^ מאיר הר-ציון, פרקי יומן בעריכת נעמי פרנקל, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, 1968, עמודים 169-173.
  3. ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 174.
  4. ^ אלישיב שמשי, "איפה אני נמצא, לעזאזל?", הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2001, עמוד 73.
  5. ^ חדשות nana10, מגזין "שישי" 14.02.14, באתר של "רשת 13", 14 בפברואר 2014 (במקור, מאתר "nana10").
  6. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמ' 183.
  7. ^ אייל לוי, "לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים", באתר nrg‏, 20 במרץ 2014.
  8. ^ יהונתן גפן, "חומר טוב, הוצאת דביר, 2002, עמודים 238-239.
  9. ^ יצחק ון לואן, "אני מתכוון לחיות עד גיל 101", באתר דתילי, 5 ביוני 2007.
  10. ^ יעקב בר-און, ‏“קצ'ה", לוחם ב־101 המיתולוגית: "אלאור אזריה? פאשיסט", באתר מעריב השבוע, 4 באוגוסט 2017