שמעון כהנר

איש צבא ומנהל ישראלי

שמעון כהנר (כונה קָצָ'ה; 29 בדצמבר 193427 בינואר 2020[1]) היה איש צבא ומנהל ישראלי. היה אלוף-משנה בצה"ל ושימש מנכ"ל אתר גבעת התחמושת ויו"ר העמותה העוסקת בתפעול אתר הזיכרון והנצחת מורשת הקרב שנערך במקום.

שמעון כהנר
שמעון כהנר, 2017
שמעון כהנר, 2017
לידה 29 בדצמבר 1934
רשפון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 2020 (בגיל 85)
נווה איתן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי קצ'ה
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
פעולות התגמול
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כהנר לוחץ את ידו של נשיא המדינה ראובן ריבלין באירוע שנערך לכבוד יציאת הספר "67 ירושלים. מלחמה" מאת גדעון אביטל-אפשטיין, פברואר 2018

ילדותו עריכה

קצ'ה נולד במושב רשפון והיה בנם הבכור מבין שלושה לבני הזוג אידה ואשר כהנר, עולים ציוניים מהעיר ניז'ין שבאוקראינה. הוא למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.

שירותו הצבאי עריכה

לאחר סיום לימודיו התגייס בספטמבר 1952 והחל לשרת בנח"ל. לאחר הטירונות שירת במחלקת הנח"ל בקיבוץ נווה איתן. במהלך קורס מ"כים ב-1953 גויס על ידי חברו מאיר הר-ציון ליחידה 101, שהוקמה על ידי רס"ן אריאל שרון[2]. כהנר השתתף בחלק ניכר מן הפעולות שביצעה היחידה, ובכלל זה במבצע כפפות משי[3]. בהמשך השלים קורס קצינים עבר לצנחנים לגדוד 890, בעת ששרון שימש כמפקדו [4]. ב-1955 השתתף במסגרת שירות המילואים כמפקד מחלקה בפעולה באזור ניצנה, במהלך הקרב נפצע באורח אנוש בבטנו, שהה בשיקום במשך כחצי שנה ונותר נכה. במלחמת ששת הימים שירת במילואים כמפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים "חוד החנית", ובמהלך הקרבות לשחרור ירושלים קודם לסגן מפקד גדוד[5]. כהנר שימש כסמג"ד בשירות המילואים ולחם במלחמת ההתשה[6]. במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד גדוד 48 של הצנחנים[7], והוביל אותו במבצע אבירי לב[8] ובקרבות בגזרת אסמאעיליה[9]. בהמשך פיקד על חטיבה 172 בתקופת מלחמת לבנון הראשונה[10] ובשירות המילואים שירת כסגן מפקד אוגדה[11].

פועלו כחקלאי עריכה

במקביל לשירותו הצבאי, קצ'ה הקדיש את עצמו לחקלאות ועבד במשך שנים רבות בגידול הבקר של קיבוץ נווה איתן. הוא הקים את חוות הבקר של הקיבוץ באזור יהודיה ברמת הגולן והמקום כונה החווה של קצ'ה[12][13]. ובהמשך גם נעשה בעלים של חוות בקר בגלבוע, שנוהלה על ידו ועל ידי בני משפחתו.

תפקידים אזרחיים נוספים עריכה

בתפקידיו הנוספים להיותו חקלאי ואיש צבא, קצ'ה היה מזכיר ארגון מגדלי בקר לבשר[14], מרכז הקליטה ביישובי עמק בית שאן בעת גל העלייה הגדול בתחילת שנות ה-90, ומנכ"ל אתר גבעת התחמושת. שימש בהתנדבות כיו"ר אתר ועמותת גבעת התחמושת והיה חבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן.

חייו האישיים עריכה

קצ'ה היה חבר קיבוץ נווה איתן, והיה גם למזכירו.

נפטר ב-27 בינואר 2020 ונקבר בקיבוצו. הותיר אחריו אישה, רותי, ארבעה ילדים ושבעה נכדים.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמעון כהנר בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלי אשכנזי‏, שמעון כהנר "קצ'ה", מלוחמי יחידה 101 הנודעים, מת בגיל 85, באתר וואלה!‏, 28 בינואר 2020
  2. ^ אפרים גנור, מאיר הר-ציון, מגדולי לוחמי צה"ל: "להגיד שלא פחדנו זה לא אמיתי", סופהשבוע, ‏ 22.03.2014.
  3. ^ מאיר הר-ציון, פרקי יומן בעריכת נעמי פרנקל, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, 1968, עמודים 169-173.
  4. ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 174.
  5. ^ אלישיב שמשי, "איפה אני נמצא, לעזאזל?", הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2001, עמוד 73.
  6. ^ חדשות nana10, מגזין "שישי" 14.02.14, באתר nana10‏, 14 בפברואר 2014.
  7. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמ' 183.
  8. ^ אייל לוי, "לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים", באתר nrg‏, 20 במרץ 2014.
  9. ^ יהונתן גפן, "חומר טוב, הוצאת דביר, 2002, עמודים 238-239.
  10. ^ יצחק ון לואן, "אני מתכוון לחיות עד גיל 101", באתר דתילי, 5 ביוני 2007.
  11. ^   מערכת אתר צה"ל, "מורשתו תמשיך להדהד ולהשפיע על לוחמי צה"ל גם בדורות הבאים", באתר צה"ל, 4 בפברואר 2020.
  12. ^ אלי שילר ומשה ענבר, אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - רמת הגולן, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1987, עמ' 188
  13. ^ בשנת 2000 מכר הקיבוץ את החווה לגורם פרטי
  14. ^ יעקב בר-און, ‏“קצ'ה", לוחם ב־101 המיתולוגית: "אלאור אזריה? פאשיסט", באתר מעריב אונליין, 4 באוגוסט 2017