שמעון משה דיסקין
הרב שמעון משה דיסקין (מכונה: סימוניק) (ז' בשבט ה'תרצ"ב, 15 בינואר 1932 - ט"ז בתמוז ה'תשנ"ט, 30 ביוני 1999) היה מראשי ישיבת קול תורה.
![]() | |
לידה |
15 בינואר 1932 ז' בשבט ה'תרצ"ב ![]() |
---|---|
פטירה |
30 ביוני 1999 (בגיל 67) ט"ז בתמוז ה'תשנ"ט ![]() |
מקום קבורה |
הר המנוחות ![]() |
מדינה |
רוסיה ![]() |
השכלה |
ישיבת פוניבז' ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 30 ביוני 1999 ![]() |
אב |
יהושע זליג דיסקין ![]() |
פרסים והוקרה | פרס הרב קוק לספרות תורנית |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהנולד ברוסיה לרב יהושע זליג דיסקין. בילדותו עלה לארץ ישראל עם הוריו. המשפחה התגוררה בפרדס חנה, שם נתמנה אביו לרב המקומי. למד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו בשנת 1957[1] היה ממקימי כולל פוניבז', החל מאלול תשכ"ד כיהן כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון[2]. ולאחר מכן הקים יחד עם הרב צבי פרידמן ישיבה לבוגרי ישיבות תיכוניות בנתניה בשם "תפארת נתניה", נתמנה לראש הכולל בישיבת תפארת ציון. ובהמשך עבר לכהן כר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן מונה לר"מ בישיבת קול תורה, בראשותו של רבי שלמה זלמן אוירבך. התפרסם כבעל אמרות שנונות.
יזם את עריכת 'ספר המפתח' שהוציא הרב שבתי פרנקל על הרמב"ם.[דרוש מקור]
הרבה לעסוק בפעילות ציבורית. בין השאר עמד בראש ועדת הסמינרים שנועדה לפתור את בעיית השילוב של בנות עדות המזרח בסמינרים הליטאיים והיה חבר הוועד בתלמוד תורה המסורה עם ידידו הרב ברוך שמואל דויטש. הוא והרב רפאל שמואלביץ יזמו את הקמת השכונה החרדית רמת שלמה בירושלים.
בשנת ה'תשל"ג זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
נפטר ממחלה בשנת ה'תשנ"ט. אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מישיבת קול תורה.
בעיר אלעד הוקמה לזכרו הישיבה לצעירים "משאת המלך", על שם סדרת ספריו.
חיים אישיים
עריכהאחיו: הרב יוסף - מראשי ישיבת תפארת ציון, הניה רחל - אשת הרב גרשון אדלשטיין. נכדו הוא הפרשן הפוליטי אבי גרינצייג.
|
||||||||||||||||||
עץ משפחת אדלשטיין |
אהרן יעקב דיסקין
אהרן יעקב דיסקין
| |||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||
הניה רחל
הניה רחל
|
שמעון משה דיסקין
שמעון משה דיסקין
| |||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||
מאירה
מאירה
|
שושנה
שושנה
|
ספריו
עריכה- משאת המלך - (20 כרכים) על התלמוד הבבלי, על הרמב"ם ועל המקרא. לאחר פטירתו יצאו גם הגדה של פסח, ו"הערות והארות" וספר על המועדים - כולם תחת השם "משאת המלך".
- פותח שער - קושיות והערות בעניינים שונים בתלמוד בבלי.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 28 בנובמבר 1957
- ^ אגרות קודש