שמעון נתן נטע בידרמן (השני)
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"א, 27 בדצמבר 1930 – י' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.
לידה |
27 בדצמבר 1930 ז' בטבת ה'תרצ"א בני ברק, פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
28 בספטמבר 2009 (בגיל 78) י' בתשרי ה'תש"ע | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||||
מדינה | ישראל | ||||||
תקופת הפעילות | ? – 28 בספטמבר 2009 | ||||||
אב | משה מרדכי בידרמן | ||||||
| |||||||
תולדותיו
עריכהנולד בבני ברק, לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים וחידושי הרי"ם בתל אביב.
נישא לבתו של הרב שלמה פריינד, נכדו של הרב סנדר פריינד "הרב מבאכטא", לאחר נישואיו התגורר בקראון הייטס ובבורו פארק. לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב. מייד לאחר הכתרתו פעל לסיום המחלוקת בחסידות קרלין, ופרש מתפקידו זה והמשיך לכהן כרבם של חסידי לעלוב, בלבד.
פעל רבות להעלות את המודעות על האיסור לדבר בתפילה[1].
בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, בסוף ימיו התגורר בצפת, כשהוא שב בתקופות החגים לבני ברק.
בליל יום הכיפורים ה'תש"ע לאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם נפטר בפתאומיות[2]. במוצאי יום הכיפורים נקבר במעמד רבבות בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.[3]
ספריו
עריכהחלק מדברי תורתו כונסו בספר "דברות קודש".
הדפיס את ספר הר בשן על רמב"ם הלכות תרומות. לאחר פטירתו נדפס ממנו ספר הר בשן על הש"ס.
לקראת יום כיפור ה'תש"פ יצא לאור ספרו של הסופר יאיר וינשטוק 'הרבי הקדוש מלעלוב'
משפחתו
עריכההותיר אחריו שלושה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים.
- הבכור, הרב אליהו עזריאל - האדמו"ר מללוב בני-ברק מכהן בבית מדרשו של אביו. חתן הרב יהושע משה אהרונסון.
- הרב אהרן, האדמו"ר מלעלוב בית שמש, מרבית חסידי אביו עברו אליו.
- הרב יעקב יצחק, מתגורר בירושלים.
חתניו הם:
- הרב יששכר דב לייפער, האדמו"ר מנדבורנא- צפת, בעל בתו גולדה פרידה (ה'תשי"ד - ה'תשע"ח)[4].
- אליהו (אייליש) בוכנער מארצות הברית.
- שמחה אברהם קורנרייך, חסיד באבוב, מארצות הברית.
- הרב מנדל גולד, בנו של האדמו"ר מאשוואר, רב קהל בית אשר בבורו פארק.
- הרב אברהם משה גרוס אדמו"ר מקערעסטיר בערבעשט מארצות הברית.
- הרב ישראל ארנסטר, משגיח ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, ובן הרב מנחם ארנסטר.
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ דבר מעניין מאוד היה שבעיצומו של יום ההילולא הראשון של רבנו ביום הקדוש תשע"א, עצר מלכת הלוח הדיגיטלי שתרם במירון על ציון התנא האלוקי רשב"י זיע"א בדיוק במילים "אסור לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה" והפלא הוא עוד יותר עצום שהרי התצוגה היא בשלושה מסכי הלוח מתחלפת כל העת, ואילו היה זה מקרה יכל הלוח לעצור דרך משל בשעה שהראה רק את זמני היום למיניהם, (הרבי הקדוש מלעלוב עמ' 265).
- ^ מצמרר: הרבי שהכין את עצמו לפטירתו ביום הכיפורים באתר הידברות.
- ^ יוסי הר-מור, תמונות: רבבות בהלווית האדמו"ר, באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2009
- ^ אבל בחצרות: הרבנית מצפת הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 22 בדצמבר 2018