שמעון סופר (1820)

רב אוסטרי

הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, 1820 - י"ז באדר ב' תרמ"ג, 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב. מגדולי הרבנים במדינות האוסטרו-הונגריות במחצית השנייה של המאה ה-19.

שמעון סופר
הרב שמעון סופר
הרב שמעון סופר
לידה 13 בדצמבר 1820
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1883 (בגיל 62)
קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב החתם סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורותיועריכה

נולד בפרשבורג ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ח (1838), בהיותו בן 17, נישא למרים[1], בתו של הגביר דב בר שטרנברג מקרולה. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת תר"א (1841), זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את תשובותיו.

בשנת תר"ב (1842), שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת תר"ד (1844) התמנה כרב במטרסדורף, ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה[2][1]. בשנת תרכ"א (1861) התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, ושימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו.

בשנת תרל"ט (1879) נבחר לחבר בפרלמנט בווינה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות. לשם מטרה זאת ייסד את אגודת "מחזיקי הדת" בגליציה, וביטאונה - שבועון בשם מחזיקי הדת. ב-1879 נבחר לרייכסראט, הפרלמנט הציסלייטני, מטעם מחוז קולומיאה-סניאטין-בוצ'אץ'. היה חבר "המועדון הפולני" (פול') (כמרבית האורתודוקסים בגליציה, הוא תמך בברית עם הלאומיות הפולנית); מאחר שלא שלט בשפה, כלל לא השתתף בדיוני המועדון.[3]

יחד עם הרב אהרן מרקוס הקים את ארגון "ראש פינה", לשם התבססות התנועה הלאומית בעיר ואגודה ליישוב ארץ ישראל. לימים נחשב ארגון "ראש פינה" כארגון הציוני הראשון בקרקוב.[4][5].

רבי שמעון סופר מצא חן בעיני קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון, שאף העניק לו עיטור כאות הוקרה.

 
מצבת הרב שמעון סופר, בית העלמין היהודי החדש בקרקוב. לצדהּ מצבת חתנו הרב עקיבא קורניצר

נפטר בקרקוב ביום שני, י"ז באדר ב', שנת תרמ"ג (1883), והובא לקבורה למחרתו ביום שלישי[6]. נוסח מצבתו התפרסם בביטאון מחזיקי הדת[2].

משפחתועריכה

חתנו, הרב עקיבא קורניצר (שהיה גם בן אחותו), מילא את מקומו כרבה של קרקוב[7]. בנו הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר, שהתגורר בסערט, הוציא את חידושי החתם סופר על מסכת חולין. חתנו של הרב שלמה אלכסנדרי הוא הרב יוסף נפתלי שטרן, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. בן נוסף של רבי שמעון היה רבי ישראל דוד שמחה בונם שהתגורר בוורשה, ונפטר בשנת תרנ"ט[8].

ספריועריכה

  • מכתב סופר - דרשות
  • מכתב סופר - שו"ת

ערך את ספרו של אביו "שו"ת חת"ם סופר" על יורה דעה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 חוט המשולש, באתר HebrewBooks.
  2. ^ 1 2 נוסח מצבתו, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 4, באתר HebrewBooks.
  3. ^ Nation building and the Politics of Nationalism: Essays on Austrian Galicia, הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 1982. עמ' 157.
  4. ^ מאיר בוסאק - למקורות יצירתו של ש"י עגנון, באתר דעת
  5. ^ קהילת קראקוב, באתר "זָכוֹר".
  6. ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 1, באתר HebrewBooks.
  7. ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 3, באתר HebrewBooks.
  8. ^ שמואל גלאז, ‏קינת סופרים - הספד על ר' ישראל דוד שמחה, זאלעשטשיקי, באתר HebrewBooks
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.