שמעון פרנקל

ד"ר שמעון פרנקל (1809 - 11 בנובמבר 1880) היה הרופא העברי הראשון, מייסד המרפאה העברית הראשונה בארץ ישראל, ומייסדו של בית החולים היהודי הראשון בארץ ישראל, בדצמבר 1843.

שמעון פרנקל

אין תמונה חופשית
לידה	1809 שלזיה עילית, רפובליקת פולין
פטירה	11 בנובמבר 1880 (בגיל 71 בערך) יפו, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית העלמין היהודי ביפו

הרפואה בארץ ישראל טרם הגעתו של פרנקל

במחצית הראשונה של המאה ה-19 לא היו בתי חולים בירושלים העות'מאנית, ולחולים לא היה מוסד רפואי מסודר שאליו ניתן לפנות בעת הצורך. משה מונטיפיורי ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ובירושלים והזדעזע מרמת התחלואה הגבוהה ומתנאי ההיגיינה והסניטציה הקשים, ויזם הקמת בית חולים בירושלים. מנגד עמד ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, שניהל את איסוף וחלוקת כספי החלוקה, והתנגד לכל מודרניזציה, מאחר שראה בה איום חילוני על דרכי החיים המסורתיות. בכוחו ובמעמדו הכלכלי כפה הארגון את עמדותיו על יהודי ארץ ישראל. במכתב אל הראשון לציון, הביע מנהל הארגון את דעתו נגד הקמת בית חולים יהודי, ונגד העסקת רופא יהודי "העלול להחדיר מינות וכפירה לירושלים".

המאה ה-19 לא היטיבה עם ארץ ישראל, ומצבם של היהודים בה החמיר בעקבות מלחמת מוחמד עלי (שליט מצרים) עם האימפריה העות'מאנית. יחד עם המלחמה בא רעב ועימו מגיפות חולירע, טיפוס ומלריה. בסופו של העימות, בשנת 1840, החזירו הטורקים לידם את השלטון על ארץ ישראל. באותה תקופה התגברה השפעתן של המעצמות הזרות בארץ, וקונסולים מטעמן פעלו באופן נמרץ בירושלים.

בשנת 1838 פתח הקונסול הבריטי מרפאה בירושלים, ובשנת 1844 הפכה מרפאה זו לבית החולים של המיסיון האנגלי, שמשך יהודים נזקקים על ידי אספקת מזון כשר, קביעת מזוזות בדלתות, ובעיקר בהצעת שירות רפואי, תרופות, מזון וביגוד חינם.

הרופאים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל היו נוצרים, שנשלחו מטעם המיסיון לירושלים החל משנת 1825. המיסיונרים קיוו לשכנע את היהודים, הנזקקים בדחיפות לעזרתם הרפואית, כי ימירו את דתם. ואומנם השירותים הרפואיים שלהם נתמכו על ידי "החברה הלונדונית לקידום הנצרות". כתשובה למגמה זו החליט משה מונטיפיורי לשלוח רופא יהודי לירושלים. הוא תר אחרי אדם מתאים, שיסכים לעזוב את אירופה המערבית ולעלות לארץ. ד"ר שמעון פרנקל ואשתו מינה קיבלו על עצמם את האתגר הקשה.

בהגיעו לרובע היהודי בירושלים פתח פרנקל את המרפאה היהודית הראשונה, שנקראה אחר כך בצדק "מרפאת מונטיפיורי". היה ידוע, שהמטרה היא להוות משקל נגד לשליטה הנוצרית ברפואת עיר הקודש, עד שכינו את ד"ר פרנקל בשם: "הרופא האנטי מיסיונרי". באותו זמן פעל במקום הרופא המיסיונר ד"ר מיקגואן, והמטרה הייתה להכשיל את השפעתו המזיקה. המחלוקת האידאולוגית בין השניים לא הפריעה להם לשתף פעולה ולעבוד בצוותא למען חולֵי ירושלים. עם זאת, ד"ר פרנקל לא זנח את מלחמתו נגד המיסיון. זמן קצר לאחר עלייתו לארץ הוא החל במאבק למען פתיחת בית חולים יהודי בירושלים, שיהווה תשובה הולמת לבית החולים האנגלי, שעמד לקום במקביל.

העדה הספרדית בירושלים סייעה לפתיחת בית החולים היהודי, כאשר שכרה למטרה זו בניין מרשים בן שלוש קומות, אחד המבנים הגדולים ברובע היהודי. כך הצליח ד"ר פרנקל לפתוח בית חולים יהודי בהיותו שנה בלבד בארץ, ימים ספורים לפני פתיחת בית החולים של המיסיון. לעומת בני העדה הספרדית, החרדים הקנאים התנגדו לפעילותם של ד"ר פרנקל וחבורתו, מתוך חשש לחדירת הרוח המודרנית ויחד עִמה הרפורמה. מאידך גיסא המעיטו בסכנת הרופאים המיסיונרים. כך או כך, המוסד הרפואי החזיק מעמד פחות מארבע שנים ונסגר מחוסר תקציב.

בשנים 1835–1914 הוקמו בירושלים שישה בתי חולים ומרפאות רבות.

ביוגרפיה

שמעון פרנקל נולד ב-1809 בעיירה צילץ שבשלזיה, באותה עת בגרמניה. הוא למד רפואה במינכן והתמחה בברלין במחלות טרופיות.

עלה כרופא על סיפון אוניה הולנדית, הפליג לאיי הודו המערבית, ההולנדית, ושם הכיר את מינה לבית זקס. הזוג התחתן והמשיכו לירח דבש בלונדון. בלונדון נודע להם ממודעה ב-"Jewish Chronicle" שמונטפיורי מחפש רופא יהודי לעבודה בארץ ישראל. משה מונטיפיורי שילם את הוצאות הנסיעה, צייד את הרופא בבית מרקחת ובמכשירים כירורגיים ומימן את משכורתו. כן הבטיח לו את הגנתם של הקונסול האנגלי ושל הפחה הטורקי. ב-11 באפריל 1843 הגיעו בני הזוג לירושלים.

פרנקל פתח מרפאה שהייתה המרפאה היהודית הראשונה בארץ ישראל ונקראה בפי התושבים "מרפאת מונטפיורי". המרפאה נמצאה בצפון מערב הרובע היהודי. המרפאה שירתה את תושבי ירושלים כולם בלי הבדל דת ולאום. עם בואו של פרנקל לירושלים הוכפל מספר רופאי העיר מ-1 ל-2. הרופא השני שפעל בירושלים היה ד"ר אדווארד מקגוון (McGowan), ששיתף פעולה עם פרנקל בניתוחים שונים (ב-1844 פתח מקגוון את בית החולים של המיסיון בעיר העתיקה וניהלו עד שנת 1860). פרנקל ניהל את המרפאה במשך כ-15 שנה. פעילותו נבדקה בקפדנות, וכל צעד חריג שעשה זכה לתגובה. למרות זאת לא העזה ההנהגה היהודית לאסור על עבודתו הרפואית או להגבילה מאחר שלא היה לו תחליף.

ב-1842 העלה לודוויג פיליפסון ממנהיגיה של יהדות גרמניה את הרעיון להקמתו של בית חולים יהודי, בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל.

מספר חודשים לאחר בואו של פרנקל לירושלים, התחיל לפתוח בהליכים להקמת בית חולים יהודי בעיר. לצורך זה פנה לברון ליונל דה רוטשילד שהתגורר בלונדון. בקרב העדה הספרדית התארגנה קבוצת תומכים בהקמת בית חולים יהודי. בקיץ תר"ג שכרה העדה מבנה בן 3 קומות ששימש בעבר בית חולים של הצבא המצרי, בעת שלטון מוחמד עלי בארץ ישראל, הבניין שופץ במהירות ובית החולים היהודי הראשון בארץ ישראל נפתח ימים אחדים לפני חנוכתו של בית החולים המסיונרי האנגלי.

בית החולים היהודי נסגר לאחר 4 שנות פעילות. בדו"ח של החברה המסיונרית משנת 1849 נכתב: "בית חולים יהודי הוקם על ידי היהודים בירושלים אך נסגר לאחר ארבע שנים. היה להם רופא בעל יכולת וידע רב ד"ר פרנקל שנשלח על ידי משה מונטיפיורי לנהל את בית החולים... מדוע לא הצליח בית החולים של היהודים? אין זאת אלא משום שלא היה מבוסס כבית החולים המיסיונרי על אהבה ברוח הנצרות וגמילות חסדים…", לאחר סגירת בית החולים דיווח על כך עיתון יהודי בלונדון והסביר את סיבת הסגירה בכך שהתברר שהוא נחות לעומת בית החולים המיסיונרי.

ב-1856 נפטרה רעייתו מינה בזמן שילדה את בתם השנייה. פרנקל נשאר לבד עם שתי בנותיו הקטנות - רוזלי בת ה-3, ומינה התינוקת שנקראה על שם אמה המנוחה. ב-1858 נסע פרנקל עם בנותיו לאירופה. ב-1879 נראה בירושלים, ובשלהי אותה שנה נסע ליפו. כבר בימיו הראשונים ביפו קנה חלקת קבר ושילם מראש עבור סידורי הלווייתו. כן, חתם על צוואתו לחלוקת רכושו בין שתי בנותיו: רוזלי, שהתגוררה באוסטרליה, ומינה, בגרמניה.

שלושה שבועות לאחר הגיעו ליפו. ב-9 בינואר 1880, הניח תפילין ותוך כדי התפילה איבד את הכרתו. למחרת, נמצא על ידי בעל ביתו חסר הכרה. זה הזעיק את הרופא הגרמני ד"ר פרנץ גוטליב פאולוס, שהזעיק עקב חומרת המצב את ד"ר אברהם סדוף. יומיים אחר כך, נפטר פרנקל. הוא נטמן בבית העלמין היהודי ביפו.

נינתו ד"ר לוטה (אהובה) זלץ לבית ווכטל (1980-1905), הייתה רופאת ילדים. במלחמת העצמאות טיפלה בפצועים בבאר טוביה ולא פונתה עם הנשים והילדים לעורף.

לקריאה נוספת

• נסים לוי, "ד"ר שמעון פרנקל (1880-1809) - הרופא העברי הראשון בארץ-ישראל", הרפואה, כרך 118, עמוד 489, 1990
• אריה מורגנשטיין, "השיבה לירושלים", מוציא לאור: מרכז שלם הוצאה לאור, יוני 2007
• נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, "ראשון הראשונים" - חייו המופלאים של ד"ר שמעון פרנקל, הרופא העברי הראשון ומקימו של ביה"ח היהודי הראשון בארץ-ישראל, עמודים 20–22, ערך: פרנקל, שמעון, עמ' 352
• פרופ' ישעיהו ליבוביץ, "לתולדות בתי החולים היהודיים בירושלים", מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז הרפואי שערי צדק, ע"ר
• הצבי, י"ד בשבט תרמ"ה, שנה ראשונה, גיליון ט"ו, עמוד 2 - פרטים על ד"ר שמעון פרנקל
• ד"ר מרדכי נאור, "רופאים וחולים בירושלים של פעם" - דיווחים רפואיים בעיתונות המאה ה-19 וראשית המאה ה-20

קישורים חיצוניים

• ישראל פריידין, ‏כתב המינוי של ד"ר שמעון פרנקל ממשה מונטיפיורי (1843), קתדרה 27, דצמבר 1982, עמוד 123
• רד פרכטר, 1837, בית חולים נולד בארץ ישראל, באתר הארץ, 24 ביוני 2002
• אורית נבות, ‏מוטיב קדושת חיי אדם ביסוד הרפואה המודרנית בארץ-ישראל, אסיא עא-עב, כרך יח, ג-ד, שבט תשס"ג - ינואר 2003, באתר "דעת"
• אלי אשד, הרופא הראשון בירושלים:סיפורו של שמעון פרנקל - המולטי יקום של אלי אשד, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏16 בספטמבר 2009