שמשון ויגודר
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: זקוק לעריכה וניסוח מחדש לניסוח אנציקלופדי. | |
שמשון ויגודר (יליד תחילת שנות ה-50) היה חבר ארגון מצפן, מראשוני הפנתרים השחורים[1], ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה. ויגודר הוא פסיכולוג בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה קלינית מ-California School of Professional Psychology (CSPP) בעיר ברקלי. ממייסדי מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.[2]
ביוגרפיה עריכה
ויגודר נולד בירושלים לאם ילידת ארצות הברית שהתגיירה, הייתה שותפה פעילה למאבק האיגודים המקצועיים ומאבק השחורים בארצות הברית ולאב ממשפחה אירית יהודית הד"ר ג'פרי ויגודר (1999-1922) שהיה עורך באנציקלופדיה העברית, ערך את אנציקלופדיה יודאיקה (ערך קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת מסדה ב-1969)[3].
פעיל ב"מצפן" עריכה
מגיל 16 היה חבר במצפן השתתף במאות פעילויות נגד הכיבוש וההתנחלויות[4].
פעיל ב"פנתרים השחורים" עריכה
בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר. ב-1971 נעשה ניסיון ראשון של השמאל הקיצוני לגרור לשורותיו חלק מהמזרחים. שלושה סטודנטים פורשי קבוצת השמאל הרדיקלי "מצפן" חברו לצעירים מזרחים משכונת מוסררה הירושלמית, ובעזרת המרת רעיון "מלחמת המעמדות" המרקסיסטית ל"מלחמת העדות" האשכנזית-מזרחית, ביקשו ליצור עם צ’רלי ביטון, סעדיה מרציאנו וחבריהם ממוסררה מוקד הזדהות משותף המבוסס על שלילת הציונות. "דיברנו אתם על שמאל", כותב שמשון ויגודר, אחד משלושת הסטודנטים יוצאי מצפן, "על מאבקים אנטי-קולוניאליים, על דיכוי התרבות המזרחית, ועל האינטרס של התרבות השלטת לסכסך בין מזרחים לערבים"[5].
לקראת ההפגנה הראשונה האחים ויגודר הלכו למשטרה כדי להשיג אישור להפגנה, המשטרה שלחה אותם לעירייה ובעירייה, ביקשו מצ'רלי ביטון את הרשימה של חברי הקבוצה וביקשו לדעת מה כל אחד רוצה. "הציעו להם דירות, מכוניות, רק שלא יעשו רעש". את האישור לאותה הפגנה הם לא קיבלו.
ויגודר ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ויחד עם שלושה חברים נוספים ב"מצפן", יצא להפיץ את הכרוזים במוסררה. אולם מיד כשהחלו לתלות אותם על הקירות, נעצרו על ידי בלשי המשטרה. ויגודר מצביע על ההבדל ביחס כלפי שתי הקבוצות: "זה היה יוצא דופן. לא עשינו שום דבר לא חוקי. כשהיינו במצפן...לא היה מצב שזורקים סתם לבית סוהר לפני הפגנה. התייחסו אלינו כמו לפנתרים... אני לא זוכר בכל ההיסטוריה של מצפן שעצרו אותנו על הסתה"[6].
הכרוז הראשון של "הפנתרים", שנוסח על ידי שמשון ויגודר, פורסם בגיליון "מצפן" מאפריל 1971. הכרוז נכתב בנוסח אמוציונלי ובשפת רחוב לא מהוקצעת, בניגוד לסגנונו של העיתון:
די מזה שאין עבודה. די מלישון עשרה בחדר. די מלהביט על השכונים שנבנים בשביל עולים. די לאכול כלא ומכות כל יום שני וחמישי. די מהבטחות הממשלה שלא מתקימות. די לנו מהקיפוח. די לנו מהפליה. כמה זמן ישימו לנו אותה ונשתוק? לבד לא נעשה כלום - יחד נצליח!
— "פנתרים בישראל: מצפן תומך במאבקם של הפנתרים השחורים". גיליון מצפן, 10 באפריל 1971.[7]
.
חיים מאוחרים עריכה
לויגודר תואר ד"ר בפסיכולוגיה. עוסק בפסיכולוגיה קלינית.
חיים אישיים עריכה
ויגודר נשוי למיכל אביעד. הורים ל-2 ילדים[8][9]
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אל האור: הפנתרים השחורים של שמשון ויגודר (כאן תרבות, תוכניות מיוחדות, 14 בדצמבר 2020, פודקאסט, מראיינת: מיה סלע)
נועה אסטרייכר, "ההפיכה המשטרית פרצה לקליניקה, המטפלים הרגישו חרדה ואובדן שליטה כמו המטופלים", באתר הארץ, 18 במאי 2023- על אי היכולת לחלום תומאס אוגדן, מבוא: שמשון ויגודר[10]
- שמשון ויגודר, מתרגם בין שפות הפסיכואנליזה, באתר הארץ, 28 ביוני 2004
הערות שוליים עריכה
- ^ חולשתו של הקול האחר, באתר הארץ, 18 באפריל 2002
- ^ Andrea Sabbadini (ע), Projected Shadows: Psychoanalytic Reflections on the Representation of Loss in European Cinema, New York: Routledge, 2007
- ^ הספרים שכתב ג'פרי ויגודר סימניה
- ^ "איך הקוף הזה מדבר על אידאולוגיה שצמחה באירופה" "העוקץ" (יוסי דהאן, יצחק ספורטא), מאמר: רון כחלילי, 18 בינואר 2013
- ^ גלעד צוויק ומשה איפרגן, בגידת המזרחים החדשים, 12 בנובמבר 2014, באתר מידה
- ^ ניצה אראל, מצפן - המצפון והפנטזיה, פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.
- ^ לקריאת הכתבה
- ^ דימונה עם טוויסט בעלילה הארץ, גלריה, איתי שטרן, 5 בספטמבר 2016, עמוד 8
- ^ רותה קופפר, מאין באת ולאן אתה הולך, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2002
- ^ על אי היכולת לחלום תומאס ה' אוגדן, מבוא: ד"ר שמשון ויגודר המגדלור