פתיחת התפריט הראשי

שנאת חינם

מושג ביהדות ובתורת המידות (אתיקה)
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חינם או חנם?.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מקדש שני מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם חורבן בית המקדש השני, דייוויד רוברטס, שמן על בד, 1850.

שנאת חינם היא מונח שמקורו ביהדות, והוא מבטא שנאה לא עניינית שבה אדם שונא אדם או קבוצה אחרת ללא כל סיבה עניינית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו, או השתייכות לקבוצה שונה.

מקורעריכה

המקום הראשון שנזכר מושג זה של 'שנאת חינם' מופיע בדברי חז"ל בתלמוד, שם נאמר כי בית המקדש השני חרב רק בשל שנאת חינם שהייתה באותו דור, על אף שהקפידו על קיום שאר המצוות:

מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם!

אגדת 'קמצא ובר קמצא' שבמסכת גיטין[1] שבה אדם שהוזמן בטעות לאירוע של שונאו, סולק משם בבושת פנים על אף שביקש לשלם את כל הוצאות האירוע, ממחישה מצב זה של שנאה אשר אין לה כל הצדקה.

המהר"ל[2] בהסבר לאגדה זו מציין כי שנאה מסוג זה יכולה לגרום לאנשים זרים להתחבר ולאהוב אחד את השני, כשלמעשה אין זו אהבת אמת אלא אהבה המוזנת משנאה משותפת לקבוצה אחרת.

אהבת חינםעריכה

  ערך מורחב – אהבת חינם

כשמושג הופכי לשנאת חינם, נתפרסם המושג אהבת חינם, והוא הופיע לראשונה בספרות הרבנית במאה ה-20 בדברי תורתו של רבי יחזקאל מקוזמיר, שאמר: "כמו שחורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חנם, כן לתקן זה צריך אהבת חנם, שכל אחד מישראל יאהב את חבירו בחנם"[3].

המושג התפרסם בעקבות השימוש שעשה בו הרב קוק, בפרט בספרו אורות הקודש:

ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם...

אורות הקודש, חלק ג' עמוד שכג-שכד[4].


לרב קוק גם מיוחס המשפט "מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם"[5].[7]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ה, עמוד ב'.)
  2. ^ בספרו נצח ישראל פ"ה
  3. ^ נדפס בספר "נחמד מזהב" (פיוטרקוב תרס"ז) עמ' 77, וכן הובא בספרו של נכדו, האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, "דברי ישראל", פרשת בחקותי ד"ה ואתכם.
  4. ^ עוד קודם לכן הובאה בשמו גרסה קצת שונה אצל: אפרים צורף, ‏חיי הרב קוק, מוסד הרב קוק, תש"ז, עמ' 192, באתר HebrewBooks.
  5. ^ שמחה רז, איש צדיק היה, ירושלים: הוצאת לינא, תשל"ג, עמ' 309.
  6. ^ "נר ישראל" (מאמרים שראו אור בביטאון צעירי ויז'ניץ בין השנים תשנ"ב-תשס"ב).
  7. ^ משפט דומה לזה, "מוטב שאכשל מאה פעמים באהבת ישראל חינם מאשר פעם אחת בשנאת ישראל חינם", יוחס לאחר שנים לאדמו"ר מויזניץ, הרב ישראל הגר (אהבת ישראל)[6].