שנגן
שֶׁנְגֶן (בלוקסמבורגית: Schengen) הוא יישוב בדרום-מזרח לוקסמבורג השוכן בקנטון גרבנמכר (בלוקסמבורגית: Gréiwemaacher; בגרמנית וצרפתית: Grevenmacher) לגדותיו של נהר מוזל. שנגן שוכן בסמיכות למשולש הגבולות של לוקסמבורג, צרפת וגרמניה, ומשתרע על-פני שטח של 10.63 קמ"ר. היישוב כולל שלושה כפרים נפרדים – רמרשן (Remerschen) שהוא האמצעי והגדול בין השלושה, שנגן מדרום לו, ווינטרינגן (Wintringen) מצפון לו. אוכלוסיית היישוב מנתה 1,527 תושבים בשנת 2011, שליש מהם זרים.
 סמל שנגן | |
 | |
| מדינה |
 לוקסמבורג |
|---|---|
| מחוז | גרבנמכר |
| נפה | רמיך |
| ראש העיר | רוז'ה ובר |
| בירת הכפר |
Remerschen  |
| תאריך ייסוד | 887 |
| על שם |
Schengen |
| שטח | 10.63 קמ"ר |
| גובה | 302 מטרים |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 302 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 142 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 5,196 (1 בינואר 2023) |
| קואורדינטות | 49°28′0″N 06°22′0″E / 49.46667°N 6.36667°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.schengen.lu | |
  | |
היסטוריה עריכה
מממצאים ארכאולוגיים הראו כי אזור שנגן היה מיושב בתקופת הברונזה. היישוב עצמו נוסד ככל הנראה בשנת 887.
ב-14 ביוני 1985 נחתמה אמנת שנגן על אונייה בנהר מוזל סמוך לכפר שנגן. האמנה מסדירה מדיניות הגירה וביקורת גבולות מתואמת באירופה. שנגן נבחרה לארח את המעמד על ידי לוקסמבורג אשר כיהנה אותה עת כנשיאת האיחוד האירופי, בשל הסמליות שבמיקומה במשולש הגבולות. במרבית ההקשרים המונח "אזור שנגן" לא מתייחס כלל לסביבתה הקרובה של העיירה שנגן, אלא לאזור שעליו חלה אמנת שנגן (הכולל את רוב שטח יבשת אירופה).
בעבר כונה היישוב כולו בשם רמרשן, אך בעקבות פרסומו בזכות אמנת שנגן, הוסב שמו של היישוב כולו מרמרשן לשנגן ב-3 בספטמבר 2006. ליד גדת הנהר ניצבת אנדרטה המנציחה את חתימת האמנה במקום. שנגן ידוע גם בזכות הגפנים ותעשיית היין שלו, ודרך היין של לוקסמבורג מתחילה ביישוב ומובילה צפונה לאורך המוזל.
טירת שנגן ובית קוך עריכה
בשנגן טירה שנזכרה לראשונה במסמך מ-5 במאי 1350, אך היא נהרסה על ידי בעליה ב-1812, למעט מגדל בקוטר של תשעה מטרים הנושא גג בצורת חרוט, ואשר שימש ככל הנראה כבית מאסר. הטירה הנוכחית נבנתה לאחר מכן תוך שימוש בחומרי הבניין של הטירה המקורית, ובה שלוש קומות. בחזית המבנה שלוש שורות שבכל אחת מהן תשעה חלונות, למעט בחזית הקומה הראשונה, שבמרכזה קבועה דלת תחת חלון. במרכזה של חזית הגג גמלון ובו שעון, ומעליו מגדל קטן בצורת משושה. ב-1871 שהה ויקטור הוגו בטירה ואף הכין תרשים של המגדל שלצידה. ב-1939 עברה הטירה לבעלותו של מסדר הנזירות של אליזבת הקדושה, ושימשה את חברותיו כבית מרגוע. פנים המבנה שופץ בשנים האחרונות. סביב הטירה גן משוחזר בסגנון הבארוק. בגן פסל של ניקולס הקדוש.
בית קוך (לוקסמבורגית D'Kochhaus) נבנה ליד הטירה בשנת 1779 לערך, ושימש כבית הארחה של בעליה. המבנה החליף ידיים, ובמשך כשמונים שנה היה בבעלותה של משפחת קוך, אשר העניקה לו את שמו. ב-1966 נמכר הבניין למועצה המקומית. זו שיפצה אותו בשנות ה-90, ובמקום נפתח "מוזיאון אירופה לאמנות מודרנית" (Europa Museum of Modern Art).
כנסיית שנגן עריכה
שנגן השתייכה לרובע הכנסייתי של הכפר הגרמני השכן פרל עד 1802, מועד בו הוכפפה לזו של רמרשן, וחמש שנים לאחר מכן, ב-1807 הייתה לפרוקיה עצמאית. הכנסייה ביישוב נזכרה לראשונה ב-1618 ובית המקהלה תוארך ככל הנראה למאה ה-15. בשנים 1870–1871 הכנסייה הוגדלה, אך חרבה לחלוטין בשרפה שאירעה ב-29 בינואר 1949. ב-8 במאי 1949 הונחה אבן הפינה לכנסייה החדשה, והיא הוקדשה ככנסיית גואל העולם (l’église Salvator-Mundi) ב-9 בנובמבר 1950.
גשר שנגן עריכה
גשר שנגן (גרמנית Viadukt von Schengen; לוקסמבורגית Viaduc vu Schengen) מגשר בין שתי גדותיו של נהר מוזל בין הכפרים רמרשן ושנגן, ונושא עליו את הכביש המהיר A13 בלוקסמבורג בצידו המערבי ואת הכביש המהיר הגרמני A8 בצידו המזרחי. הגשר נבנה בין השנים 1998–2002 ונחנך ביולי 2003. אורכו הכולל הוא 607 מטרים, רוחבו 28.5 מטרים וגובהו 23.7 מטרים.
ערים תאומות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שנגן- שנגן, באתר התאחדות הרשויות המקומיות בלוקסמבורג
- אתר מוזיאון אירופה לאומנות מודרנית בבית קוך
