שנות ה-20 של המאה ה-21

שנות ה-2020
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

שנות ה-20 של המאה ה-21 או שנות ה-2020 הן עשור השנים השלישי של המאה העשרים ואחת; העשור הנוכחי בלוח השנה הגרגוריאני. העשור החל ב־1 בינואר 2020 ויסתיים ב־31 בדצמבר 2029.

משמאל למעלה, בכיוון השעון: בתחילת העשור העולם כולו התמודד עם מגפת הקורונה אשר הדביקה מעל למיליארד בני אדם וגרמה בין היתר למותם של מיליוני אנשים ברחבי העולם, לעומס עצום על מערכות הבריאות, והיו לה השפעות סוציו-אקונומיות מרחיקות לכת; תצלום של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בעיר חרסון שבדרום אוקראינה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022; בעקבות התקדמות יוצאת דופן וחסרת תקדים בתחום הבינה המלאכותית אשר חלה בתחילת העשור חלו גם פריצות דרך טכנולוגיות בתחום עיבוד שפה טבעית לתמונות אמנותיות ותמונות פוטו-ריאליסטיות כמו תמונה זו שנוצרה באמצעות היישום DALL-E 2 על סמך טקסט בלבד; תצלום מטוס של חיל האוויר האמריקני אשר מוביל פליטים מאפגניסטן כתוצאה מנפילת קאבול ב-2021 בתום מלחמת אפגניסטן; צ'ארלס השלישי הפך למלך הממלכה המאוחדת ו־14 ממלכות חבר העמים הבריטי בעקבות מותה של המלכה אליזבת השנייה ב-2022; טלסקופ החלל ג'יימס וב שוגר לחלל במהלך 2021
מאות:
המאה ה-20המאה ה-21המאה ה-22
עשורים:
2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029 - 2030–2039 - 2040–2049
שנים:
<<< - 2020 - 2021 - 2022 - 2023 - 2024 - 2025 - 2026 - 2027 - 2028 - 2029 - >>>

האירוע הגלובלי המרכזי בפתח העשור היה מגפת הקורונה שהתפשטה מסין לרחבי העולם כולו, בין ינואר 2020 למאי 2023. במהלך תקופה זו דווח על כ-700 מיליון מקרי הדבקה בפנדמיה, מתוכם כ-7 מיליון מקרי מוות (שיעור קטלניות של 1.0%) וכשליש מהאנושות (כ-2.6 מיליארד איש) היה בחלק מתקופה זו תחת סגר. הדבר גרם בהמשך למיתון כלכלי עולמי וכן לעליית האינפלציה העולמית ומשבר בשרשרת האספקה העולמית.

בסוף העשור הקודם ובתחילת העשור הזה התקיימו מספר מחאות ומרידות נגד ממשלות שונות, כולל המחאות בהונג קונג נגד חוק ההסגרה, מחאות נגד המדיניות של ממשלות שונות במסגרת מגפת הקורונה, מחאות אחרות ברחבי העולם ובמיוחד בארצות הברית נגד גזענות ואכזריות מצד המשטרה, מחאות בהודו נגד המדיניות של הממשל ההודי לגבי ענף החקלאות, מחאות בישראל נגד הרפורמה המשפטית בישראל, מחאות ושביתות מתמשכות בצרפת נגד רפורמת הפנסיה של הממשל, ומחאות רבות בבלארוס, אסווטיני, מיאנמר, אפגניסטן, סרי לנקה, איראן, סין ורוסיה נגד השחיתות והסמכותיות של הממשל. בנוסף, בארצות הברית ובברזיל נערכו הפרות סדר אלימות המוניות בניסיון לבטל את תוצאות הבחירות.

סכסוכים צבאיים מתמשכים במהלך העשור עד כה כוללים בין היתר את מלחמת האזרחים במיאנמר, מלחמת האזרחים במאלי, מלחמת האזרחים בתימן, מלחמת האזרחים בסומליה, מלחמת האזרחים בסוריה והסכסוך האוקראיני-רוסי. זו האחרונה הסלימה עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, אשר הפכה למתקפה הצבאית הקונבנציונלית הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה אשר גרמה למשבר פליטים, שיבושים בסחר העולמי והחרפה של האינפלציה העולמית. במהלך שנת 2021 ארצות הברית נסוגה מאפגניסטן וכוחות הטאליבן השתלטו על קאבול, ובעקבות כך הסתיימו עשרים שנות המלחמה באפגניסטן.

בתחילת העשור אירעו מספר רב של אירועי מזג אוויר קיצוניים. בפברואר 2023 סדרה של רעידות אדמה חזקות גרמו למותם של לפחות 57 אלף בני אדם בטורקיה ובסוריה.

מבחינה טכנולוגית במהלך העשור עלה השימוש באופן מהותי בשיחות ועידה טלפוניות, למידה מקוונת, שירותי סטרימינג, מסחר אלקטרוני ושירותי משלוח מזון - מגמה זו התחזקה במיוחד כאשר אנשים רבים ברחבי העולם נדרשו להישאר בבתיהם במהלך החודשים הראשונים של מגפת הקורונה. בתחילת העשור רשתות 5G הושקו ברחבי העולם, והשימוש בהם הפך נפוץ בסמארטפונים. כמו כן, חלו גם שיפורים מהותיים במורכבות של יישומי הבינה המלאכותית כאשר בעקבות כך צ'אטבוטים ויצירות אומנות שנוצרות על ידי יישומי בינה מלאכותית הפכו לראשונה נגישים לציבור הרחב כאשר מאות מיליוני משתמשים החלו להשתמש בשירותים הללו. מרוץ החלל של גופים פרטיים הואץ מאוד בתחילת העשור, וכך גם מיזמי חלל במימון ממשלתי כמו טלסקופ החלל ג'יימס וב ומסוק המאדים הרובוטי אינג'ניואיטי.

ב-15 בנובמבר 2022 אוכלוסיית העולם הגיעה ל-8 מיליארד בני אדם, ובשנת 2023 הודו עקפה את סין כאשר היא הפכה למדינה המאוכלסת ביותר בעולם.

הדור שנולד במהלך העשור מכונה דור האלפא.

בישראל שנות ה-20 של המאה ה-21 מזוהות בעיקר עד כה עם: הסכמי אברהם, מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל, הרפורמה המשפטית, אסון הר מירון, ומבצע שומר החומות.

אירועים עולמיים

עריכה
 
הפלישה הרוסית לאוקראינה

מלחמות בינלאומיות

עריכה
 
לוחמי ארגון הטליבאן מסיירים בקאבול ברכב השטח HMMWV אותו הם לקחו שלל לאחר נפילת קאבול ב-2021 בתום מלחמת אפגניסטן, 17 באוגוסט 2021
  • המלחמה העולמית בטרור (2001 עד היום) - מספר קמפיינים אידאולוגיים, צבאיים, ודיפלומטיים אשר מבוצעים במטרה לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים אסלאמיסטיים כמו אל-קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאעש) ועל ידי סיכול המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את הקמפיינים השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותם הובילה ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק.
  • ההתערבות הצבאית נגד דאעש (2014 עד היום) - בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות הברוטאליים שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.

מלחמות אזרחים

עריכה
  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • רצח העם בדארפור (26 בפברואר 2003 עד היום) הוא רצח עם מכוון ושיטתי שמתבצע על ידי צבא סודאן והג'נג'וויד כנגד השבטים האפריקאים הילידים בחבל דארפור שבמערב סודאן מאז 2003 ועד היום.
  • המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004-עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
  • המלחמה בסחר בסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2006 - עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית. מעל ל-28,000 אנשים בסך הכל נהרגו בין דצמבר 2006 עד נובמבר 2010 כתוצאה מהסכסוך האלים בין קרטלי הסמים לגורמי אכיפת החוק במקסיקו.
  • המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
  • מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית (2012–היום) היא מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית (CAR) בה מעורבים הממשלה, מורדים מקואליציית "סלקה" (Séléka) המוסלמית ומיליציות "אנטי בלאקה" הנוצריות.
  • מלחמת הסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016-עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק בפיליפינים. ל-21 בדצמבר 2020 נרצחו מעל ל-5,900 איש נהרגו בפעולות נגד סוחרי סמים.

פיגועי טרור

עריכה

פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:

מהפכות ומחאות בולטות

עריכה

מהפכות פוליטיות רחבות היקף ומחאות גדולות ובולטות שהתקיימו עד כה במהלך העשור כוללות את:

תופעות בינלאומיות

עריכה

התנקשויות

עריכה
 
שינזו אבה

ההתנקשויות וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

עריכה

עשור זה ממשיך מגמה של התחזקות הלגיטמיות הציבורית של מפלגות ימין קיצוניות, לאחר עשורים שבהם נחשבו מנודות מהזירה הפוליטית, בשל הלקחים הטראומטיים של מלחמת העולם השנייה, והקשרים בין חלק ממפלגות אלו למדינות הציר. הן עברו תהליך נירמול בשיח הציבורי וחלקן ניסו לרכך את תדמיתן[4][5].

לצד זאת, אם בחציו האחרון של העשור הקודם התחזקו פוליטית מספר מנהיגים ברחבי העולם שאימצו מאפיינים של פופוליזם פוליטי, הרי שבסבבי בחירות של ראשית העשור הפסידו או נחלשו כמה מנהיגים המזוהים עם הפופוליזם. בשנים אלו, בצ'כיה הפסיד אנדריי באביש בבחירות; בארצות הברית הפסיד דונלד טראמפ[6]. ויקטור אורבן[7] מהונגריה וז'איר בולסונארו מברזיל נחלשו פוליטית על רקע אינפלציה גואה וגורמים נוספים.[דרוש מקור] במקביל, סיעות שזוהו עם הפופוליזם בעיני חלק מהציבור סיכמו להדק את שיתוף הפעולה בפרלמנט האירופי[8]. גודלו של הזרם הפופוליסטי ומידת השפעתו שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הגדרתו המעורפלת.

באירופה

עריכה

באפריקה

עריכה

באמריקה

עריכה
 
ב-5 בפברואר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ זוכה משני האישומים במשפט ההדחה בתום הצבעה שנערכה בסנאט
  • משפט ההדחה של דונלד טראמפ - תהליך ההדחה של דונלד טראמפ, הנשיא ה-45 של ארצות הברית, החל ב-18 בדצמבר 2019, כאשר הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית החליט לפתוח בהליך ההדחה של הנשיא מתפקידו בטענות בדבר ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס. ההדחה של הנשיא החלה לאחר שבחקירה רשמית של בית הנבחרים התגלה שטראמפ ביקש מנשיא אוקראינה לבדוק את פיטורי התובע האוקראיני לפי דרישתו של ג'ו ביידן ואת עניינו של בנו של ביידן שהועסק בחברה אוקראינית בעת שביידן היה סגן נשיא. בחקירה עלה שממשל טראמפ עיכב ל-55 ימים את הסיוע הכספי לאוקראינה, והדמוקרטים טענו כי זה נעשה במטרה להשפיע על החלטת ממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן טענו כי שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד, בטענה לחיסיון. הדיונים בדבר הליך ההדחה בבית הנבחרים נמשכו מספטמבר עד נובמבר 2019, בעקבות תלונה שנתקבלה בידי חושף שחיתות, אודות תוכן השיחה עם נשיא אוקראינה. בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. בכך הפך טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה של ארצות הברית שבית הנבחרים אישר פתיחת הליך של הדחתו (לאחר אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון), ולראשונה זה נעשה בלי תמיכה של חברים ממפלגתו של הנשיא. במשפט שהתנהל בסאנט, זוכה הנשיא.
  • הליך ההדחה של דונלד טראמפ ב-2021 (או הליך ההדחה השני של דונלד טראמפ) - הליך פוליטי משפטי שהחל בעקבות ההסתערות על הקפיטול. בהליך זה, הודח דונלד טראמפ, נשיאהּ ה-45 של ארצות הברית, בפעם השנייה על ידי בית הנבחרים האמריקאי של הקונגרס ה-117 של ארצות הברית ב-13 בינואר 2021, שבוע ימים בטרם תום נשיאותו. בית הנבחרים, בשליטה של המפלגה היריבה, המפלגה הדמוקרטית, אימץ סעיף הדחה בודד: הסתה להתקוממות. טראמפ הוא נשיא ארצות הברית היחיד (כמו גם נושא משרה פדרלית כלשהי) שהודח פעמיים על ידי בית הנבחרים, וגם היחיד שזוכה פעמיים במשפט ההדחה בסנאט, כאשר גם הליך ההדחה הקודם התקיים בזיכוי בסנאט בפברואר 2020. הרקע להליך ההדחה השני במספר של טראמפ, הוא ניסיונו של טראמפ לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 בו הפסיד לג'ו ביידן. בסעיפי ההדחה הוזכרו, בין היתר, שיחת הטלפון טראמפ–רפנספרגר (אנ'), וכן טענות על הסתה להסתערות מצד טראמפ על מתחם הקפיטול שבוע קודם לכן. מליאת בית הנבחרים מצביעה בעד סעיף ההדחה נגד טראמפ, 13 בינואר 2021 ב-11 בינואר 2021, 5 ימים בלבד אחרי אירועי הקפיטול, הוצג סעיף ההדחה בפני מליאת הנבחרים, בו הואשם טראמפ ב"הסתה להתקוממות נגד הממשלה הפדרלית של ארצות הברית ופעולות בלתי-חוקיות בקפיטול". סעיף ההדחה הוצג תחת חסותם של למעלה מ-200 חברי בית הנבחרים. משפט ההדחה בסנאט הסתיים כמו קודמו, בזיכויו של טראמפ.
  • ג'ו ביידן החל לכהן כנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2021
  • בתחילת העשור, התחזק השמאל הפוליטי באמריקה הלטינית. צ'ילה, פרו והונדורס בחרו כולן נשיאים מהשמאל ב-2021 וגם ברזיל וקולומביה ב-2022[15]. עם ניצחונו של לואיז אינסיו דה סילבה בבחירות לנשיאות, שבע הארצות הגדולות ביותר ביבשת עמדו להישלט בידי השמאל, בפעם הראשונה מאז ומעולם[16].

במזרח התיכון

עריכה

אירועי האביב הערבי שהחלו בתחילת העשור הקודם המשיכו להשפיע על המזרח התיכון גם בעשור זה.

כלכלה

עריכה
 
מדד הדאו ג'ונס ומדד ה-CAC 40 בין ינואר 2020 עד אפריל 2020

חברה

עריכה

ההשפעות החברתיות של מגפת הקורונה

עריכה
  ערך מורחב – השפעה חברתית של מגפת הקורונה

במהלך השנים הראשונות של העשור בחלק גדול ממדינות העולם הרשויות קבעו שהציבור חייב להישאר בבית על מנת לבלום ככל הניתן את ההתפשטות המואצת של הנגיף. כתוצאה מכך באותה התקופה חל שינוי מהותי באינטראקציות החברתיות שהתקיימו בין בני אדם בכל רחבי העולם, כאשר במקרים רבים המפגשים החברתיים שהתקיימו באותה התקופה היו מפגשים וירטואליים שהתקיימו במסגרת שיחות וידאו, כחלופה למפגשים פנים אל פנים. ההכרה בחשיבות של מציאת תחליפים למפגשי פנים אל פנים הוגדרו באותה העת כבעלי חשיבות גבוהה לבריאות הנפש במהלך המשבר.

במהלך המגפה התגלה שהאוכלוסייה בעלת רמת ההכנסה הנמוכה יותר בחברה הושפעה יותר מהמגפה. הן בעיר ניו יורק והן בברצלונה הנגיף השפיע באופן לא פרופורציונלי בשכונות בהן ההכנסה הממוצעת היא נמוכה. אחת מההשערות לכך היא שהמשפחות במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה נוטות לעיתים רבות יותר לחיות בצפיפות גדולה יותר בדירותיהם, ולעבוד בעבודות בהם הם נפגשים פנים אל פנים עם כמות גדולה בהרבה של אנשים, כמו למשל עבודה בסופרמרקט, ועל כן הם היו בסכנה גבוה יותר להיחשף לנגיף. באופן פרדוקסלי, אותן העבודות הוגדרו על ידי הרשויות כעבודות חיוניות במהלך המשבר.

המגפה הממושכת הובילה לחשש מעלייה פוטנציאלית בכמות ההתאבדויות בשל הבידוד החברתי, בשל האבטלה, ובשל המתח שנבע מקשיים כלכליים. במדינות רבות דווח על עלייה במקרי האלימות במשפחה וסכסוכים בין בני זוג אשר יוחסה להשפעות של מגפת הקורונה. חוסר הביטחון הכלכלי, המתח הגובר, וחוסר הודאות לגבי העתיד הובילו במקרים רבים לעלייה במקרים של תוקפנות ו/או סכסוכים כאשר זוגות נאלצו לשהות תקופות ממושכות יחד בבתיהם.

אוכלוסיית העולם

עריכה

סביבה

עריכה

העשור נפתח על רקע עיסוק בינלאומי שוטף בנושא הסביבה, ובניסיונות לגבש מדיניות עולמית לניהול מכסות פליטות פחמן והיבטים סביבתיים נוספים. בסוף 2019 קבעה אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ועידה בינלאומית שעתידה להתקיים בנובמבר 2020 בגלאזגו (ונדחתה לשנת 2021), ובה ינסו המדינות לגבש הסכמה עולמית בנושא. עם פתיחת העשור בוחנות מדינות העולם את המשך מדיניותן בנושא זה[21].

בועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021) הושגו סיכומים לגבי המשך העשור. מדיניות בנושאי פליטות משפיעה למשל על תדירותם של אירועים אקלימים קיצוניים (שחלקם גורמים לאסונות טבע)[22].

אסונות

עריכה

מגפת הקורונה

עריכה
 
מספר מקרי המוות החדשים המאומתים שהתרחשו ברחבי העולם מדי יום כתוצאה ממגפת הקורונה בין ינואר 2020 למאי 2023. בסך הכל היו מעל ל-7 מיליון מקרי מוות מאומתים כתוצאה מהנגיף אף על פי שלפי הערכות היו בין 17.5 ל-31.4 מיליון מקרי מוות כתוצאה מהנגיף
 
נגיף הקורונה כפי שהוא נצפה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, 12 בפברואר 2020

סוף שנת 2019 פרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם. ההתפרצות של הנגיף זוהתה בתחילה בעיר ווהאן שבסין והנגיף התפשט בהמשך לאזורים אחרים באסיה ובתחילת 2020 התפשט בכל רחבי העולם. ב-11 במרץ 2020 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את מחלת נגיף קורונה 2019 כמגפה

הנגיף התפשט בכל העולם ודרש אמצעי תגובה מגוונים כמו שימוש בריחוק חברתי ופיתוח תרופות וחיסונים. אמצעים אלה סייעו לצמצם הדבקה או להקטין את נזקי המחלה. האמצעים הקיימים ואופי זני הגניף שהתפתחו גרמו לתגובה מותאמת.

אישים בולטים בעולם שמתו ממגפת הקורונה במהלך העשור כוללים בין היתר את מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר קולין פאוול[23], איש העסקים האמריקאי הרמן קיין[24], המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי[25], המנחה האמריקני לארי קינג, הזמר האמריקני מיט לוף, והקומיקאי היפני קן שימורה.

אסונות ידי אדם

עריכה

אסונות טבע

עריכה

אסונות תעופה

עריכה
  • 8 בינואר 2020 - טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס התרסקה דקות אחדות לאחר המראתה מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן בירת איראן כשעל סיפונה 176 נוסעים ואנשי צוות, שנספו כולם. המטוס התרסק כתוצאה מפגיעת טיל קרקע-אוויר איראני, ששוגר בטעות.
  • 22 במאי 2020 - טיסה 8303 של פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבינלאומי אלמא איקבאל בלאהור לנמל התעופה הבינלאומי ג'ינה בקראצ'י שבפקיסטן. המטוס התרסק קילומטרים ספורים ממסלול הנחיתה בקראצ'י לתוך אזור מגורים בפרברי העיר, לאחר ניסיון כושל לנחיתת חירום. 97 אנשים מתוך 91 הנוסעים ו-8 אנשי צוות נהרגו בהתרסקות.
  • 4 ביולי 2021 - מטוס מסוג לוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר הפיליפיני התרסק לאחר ניסיון נחיתה בנמל התעופה ג'ולו בפיליפינים. בתאונה נספו 50 נוסעים, מתוכם 47 שהיו על המטוס, ושלושה נוספים שהיו על הקרקע.
  • 9 בינואר 2021 - טיסה 182 של סריוויג'איה אייר התרסקה ארבע דקות לאחר ההמראה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבינלאומי סוקרנו-האטה שבג'קרטה, אינדונזיה, לנמל התעופה הבינלאומי סופאדיו שבפונטיאנק, אינדונזיה. בתאונה נספו כל 62 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
  • 21 במרץ 2022 - טיסה 5735 של צ'יינה איסטרן איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מקונמינג לגואנגג'ואו אשר ברפובליקה העממית של סין. בתאונה נספו כל 132 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
  • 15 בינואר 2023 - טיסה 691 של יטי איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי טריבהוואן בקטמנדו, בירת נפאל, לנמל התעופה הבין-לאומי של פוקהרה, גם היא בנפאל. בתאונה נספו כל 72 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.

אסונות תחבורה ימית

עריכה
  • 21 באפריל 2021 - הצוללת KRI ננגלה של הצי האינדונזי טבעה באוקיינוס ההודי סמוך לאי באלי. באסון נספו 53 אנשי הצוות שהיו על סיפון הצוללת.
  • 26 בפברואר 2023 - סירה שהובילה מהגרים(אנ') טבעה בעת שניסה לעגון לחופי העיירה קרוטונה בדרום איטליה. הסירה נשאה כ-200 מהגרים כאשר טבעה, מתוכם לפחות 94 נספו באסון, כולל לפחות 35 ילדים. 81 אנשים הצליחו לשרוד.
  • 18 ביוני 2023 - הצוללת טיטאן, אשר הופעלה על ידי חברת OceanGate, אשר יצאה למשימה תיירותית שמטרתה לצפות בשרידי האונייה הטרופה טיטניק, התפוצצה וגרמה למותם המיידי של חמשת הנוסעים על סיפון הצוללת.

אסונות שאינם טבעיים

עריכה

מדע וטכנולוגיה

עריכה
 
בתחילת העשור יצאו לשווקים לראשונה הסמארטפונים המתקפלים

בינה מלאכותית

עריכה

אירועים צפויים בולטים בחקר החלל

עריכה

תרבות פופולרית

עריכה

קולנוע

עריכה

טלוויזיה

עריכה

מוזיקה

עריכה

ספרות

עריכה

ספורט

עריכה
המשחקים האולימפיים

במהלך העשור יתקיימו חמישה משחקים אולימפיים:

המונדיאל

במהלך העשור ייערכו שני מונדיאלים:

אליפות אירופה בכדורגל

במהלך העשור ייערכו שלושה משחקי אליפות אירופה בכדורגל:

  • יורו 2020 היה אמור להתקיים בין 12 ביוני ל-12 ביולי 2020 ב-12 מדינות שונות. זהו הטורניר ה-16 של אליפות אירופה בכדורגל. נדחה בשל מגפת הקורונה. הטורניר התקיים בין התאריכים 11 ביוני 2021 ל-11 ביולי 2021.
  • יורו 2024 יתקיים בגרמניה בקיץ 2024. זהו הטורניר ה-17 של אליפות אירופה בכדורגל.
  • יורו 2028 יערך בשנת 2028.

שנות ה-20 של המאה ה-21 בישראל

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – 2020 בישראל, 2021 בישראל, 2022 בישראל, 2023 בישראל, 2024 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

עריכה

אירועים עתידיים צפויים

עריכה

אירועים צפויים בולטים בישראל:

 
החל מ-2023 צפויים בהדרגה להיפתח במהלך העשור הקווים השונים של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אסף רוזנצוייג שני בירנבוים, ‏הפיגוע ההמוני במוסקווה: לפחות 115 נרצחו - ביניהם גם ילדים, כ-146 נפצעו; דאעש קיבלו אחריות, באתר ‏מאקו‏, 22 במרץ 2024
  2. ^ צבא ניז'ר הודיע על הדחת הנשיא: "החלטנו לשים קץ למשטר העלוב", באתר וואלה‏, 27 ביולי 2023
  3. ^ חשד לניסיון הפיכה בניז'ר: מאבטחי הנשיא מחזיקים אותו בארמון, באתר ynet, 26 ביולי 2023
  4. ^ טלי גולדשטיין‏, הדמוקרטיה באירופה מתמודדת עם סערה - ולא ברור אם תשרוד אותה, באתר וואלה‏, 30 בספטמבר 2022
  5. ^ How the far-right got out of the doghouse, POLITICO, ‏2022-10-03 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^   צ'כיה מציגה: המדריך לסילוק מנהיג פופוליסט, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2021
  7. ^   קוטלת מלכים: האם זה מה שיפיל את האוטוקרטים בברזיל, טורקיה והונגריה?, באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2021
  8. ^ Le Pen: The right takes step to build 'big European force', AP NEWS, ‏2021-12-04 (באנגלית)
  9. ^ אסף אוני, ‏כך הממשלות באירופה מנסות להתמודד עם משבר האנרגיה, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2022
  10. ^ דורון פסקין, מאגרי הגז באירופה מתמלאים, המחיר צנח ב־70% מהשיא, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2022
  11. ^ Gas wars: How Putin sent EU energy prices rocketing, POLITICO, ‏2022-08-05 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Russia overshadows vote in EU's poorest country, BBC News, ‏2022-09-30 (באנגלית בריטית)
  13. ^   "קוטלת המלכים" מכה באירופה, והפוליטיקאים רועדים, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2022
  14. ^ הפיכה בבורקינה פאסו: הצבא עצר את הנשיא ותפס את השלטון, באתר וואלה‏, 24 בינואר 2022
  15. ^ איש הגרילה הפך לנשיא: ניצחון היסטורי לשמאל בקולומביה, באתר ynet, 20 ביוני 2022
  16. ^ יואב קרני, ‏לולה חוזר לשלטון בברזיל בגיל 77 אבל בקושי, ועל רקע פילוג פוליטי מר, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2022
  17. ^ חצי שנה אחרי תחילת המלחמה: מה קרה לכלכלת רוסיה ומהי ההשפעה העולמית?, באתר ynet, 26 באוגוסט 2022
  18. ^ United Nations, Day of 8 Billion, United Nations (באנגלית)
  19. ^ United Nations, Population, United Nations (באנגלית)
  20. ^ Ellis-Petersen, Hannah; correspondent, Hannah Ellis-Petersen South Asia (2023-04-24). "India overtakes China to become world's most populous country". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-08-23.
  21. ^ סוכנויות הידיעות, מחלוקת על ניהול מכסות פליטות: אין הסכמה בוועידת האקלים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2019
  22. ^ שיטפונות וגלי חום: העולם מתמודד עם גיהינום עלי אדמות, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  23. ^ בן יניב, קולין פאוול מת מקורונה בגיל 84, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2021
  24. ^ רויטרס‏, המועמד הרפובליקני לשעבר הרמן קיין מת מקורנה אחרי שהיה בעצרת של טראמפ, באתר וואלה‏, 30 ביולי 2020
  25. ^ ד"ר יוסי אלרן, מכון דוידסון, מפתח "משחק החיים" מת מקורונה, באתר ynet, 13 באפריל 2020
  26. ^ ניר דבורי אור רביד, ‏20 הרוגים ו-920 פצועים ברעידת אדמה בטורקיה, שהורגשה גם בישראל, באתר ‏מאקו‏, 24 בינואר 2020
  27. ^ "Adobe Flash end of support on December 31, 2020 - Microsoft Lifecycle | Microsoft Docs". Docs.microsoft.com. נבדק ב-2021-03-15.
  28. ^ אילן גלר, אדובי תחסל את הפלאש, וזה סופי, באתר TGspot, ‏2017-07-26
  29. ^ איתי נבו, היסטוריה בחלל: חללית פרטית ראשונה נחתה על הירח, באתר ynet, 23 בפברואר 2024
  30. ^   גדעון לב, ישראל מגיעה לראשונה לחלל העמוק, באתר הארץ, 3 באפריל 2023
  31. ^ סין מתכוונת לחצוב באסטרואיד שעליו מתכות יקרות, באתר ynet, 11 במאי 2017
  32. ^ מעריב אונליין, ‏מטחים כבדים לעבר ישראל; חמאס: "הפגזנו את בסיסי חיל האוויר" | עדכונים שוטפים, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2021
  33. ^ אנה אהרונהיים, ג'רוזלם פוסט, ‏מתה מפצעיה תושבת אשקלון בת 90 שנפצעה מפגיעת טיל ב"שומר החומות", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2022
  34. ^ סיכום השבוע הראשון באתר צה"ל באנגלית, נכון לבוקר 17 במאי 2021.
  35. ^ "US Secretary of State announces aid to Gaza". RTE. 25 במאי 2021. ארכיון מ-25 במאי 2021. נבדק ב-25 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ יגאל חי, לוחות זמנים להארכת המטרונית ליגור, לעכו ולטירת כרמל, באתר כלבו – חיפה והצפון, 11 בפברואר 2019