פתיחת התפריט הראשי

שניאור זלמן גוראריה

אין תמונה חופשית

שניאור זלמן גוראריה (כ"ה בכסלו תרע"ב, 1912 - א' בתשרי תשס"ד, 2004) היה חסיד בולט של האדמו"ר הריי"צ מחסידות חב"ד ושל ממשיכו, רבי מנחם מנדל שניאורסון. היה חבר בהנהלת הוצאת ספרים קה"ת וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית.

קורות חייועריכה

נולד לנתן ואסתר גוראריה בעירת קרמנצ'וג, בשנת 1919 הגיעה משפחתו לחצר האדמו"ר הרש"ב מחב"ד. עקב המהפכה הבולשביקית נאלץ אביו להמיר את כל רכושו לכסף מזומן אך הכסף נשדד, לאחר תקופה נפטר אביו. האדמו"ר אימצו והחל לחנכו כבנו. כשעבר הרבי ללנינגרד מינה את החסיד מאיר שמחה חן לדאוג לחינוכו לאחר שלא נמצא לו מורה מתאים החליט חן להכניסו לישיבת תומכי תמימים בנעוול אך נתקל בהתנגדות מהנהלת הישיבה שסרבה לקבלו מפני גילו הצעיר, הרבי שלח את מזכירו יחזקאל פייגין לישיבה וזה דאג להכניסו לישיבה.

ב-1931 נשלח לישיבות ליטאיות על מנת לגרום לבחורים ללמוד חסידות ולהכניסם לחסידות חב"ד, בין השאר ביקר בישיבות מיר, פונוביץ' וקמניץ. בשנים שלאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בורשא, כן עסק בהוצאת קובץ "התמים".

ב-1939 היה יחד עם האדמו"ר הריי"צ בורשא, משם נמלט לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה לניו יורק יחד עם כלתו חוה, בתו של האדמו"ר מקופישניץ רבי אברהם יהושע השיל, שם נישאו. לאחר בואו של הרבי לניו יורק, החל לפקוד מדי יום את בית מדרשו ואת הישיבה והחל לשמש בה כר"מ ולאחר תקופה מונה למנהל הישיבה.

עקב קשיים כלכליים החל לעסוק בליטוש יהלומים, לאחר מכן החל לעסוק בתחומי מסחר שונים ועד מהרה התעשר.

גם לאחר פטירת רבי יוסף יצחק, ומינויו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, נשאר הרב גורארי' בן בית אצל הרבי, בין השאר הטיל עליו הרבי להיות אחראי על בריאותה של אשתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון. כן, התעסק הרב גורארי' באכלוס שכונת קראון הייטס בחסידי חב"ד.

בשנת תשמ"ה (1985) מונה על ידי הרבי לחבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית.

כל ימיו סבל מכליותיו וכן ממחלות לב, בערב ראש השנה תשס"ד, עלה לאוהל חב"ד לובביץ', וקיבל שם התקף לב, נפטר למחרת בבית הרפואה, הוא נקבר על יד אוהל חב"ד לובביץ'.

בן דודו הוא הרב שמריהו גוראריה, חתנו של האדמו"ר הריי"צ.

לקריאה נוספתעריכה