שנים-עשר השליחים
שנים-עשר השליחים הם תלמידיו של ישו שנשלחו לאחר מותו להפיץ את תורתו ברחבי העולם. כל השליחים, למעט יוחנן בן זבדי, לא מתו מוות טבעי.
ההתייחסות אליהם כשליחים מתוארת בבשורה על-פי לוקס כך: ”ועם אור הבוקר קרא אליו את תלמידיו ובחר מהם שנים-עשר בכנותו אותם שליחים” (לוקס, ו', 13)
כמו כן קיימים אזכורים לעובדת היותם שליחים בבשורה על-פי מרקוס[1] ובבשורה על-פי מתי[2]. על פי הבשורות, 12 השליחים הם אלו שנכחו בסעודה האחרונה בה ישו אמר לתלמידיו לאכול מהלחם שמסמל את בשרו שנבצע עבורם, ולשתות את היין המסמל את הברית החדשה בדמו, וזאת ביקש לעשות לזכרו[3].
שנים-עשר השליחים עריכה
- פטרוס הקדוש, במקור שמעון בר-יונה, שכונה גם כֵּיפָא ("סלע", ומכאן שמו היווני פטרוס). דייג יליד בית צידא. היה יד ימינו של ישו, ולפי המסורת נשלח להטיף ברומא, שבה נצלב במהופך בשנת 64 לערך. במסורת הקתולית נחשב לאפיפיור הראשון.
- אנדראס הקדוש, אחיו של פטרוס ודייג אף הוא. נשלח להטיף באסיה הקטנה ולאורך חופי הים השחור, ולפי המסורת היה הבישוף הראשון של ביזנטיון. נקרא גם "הקרוי ראשון", כי הוא היה תלמידו הראשון של ישו (יחד עם שמעון אחיו). נחשב לפטרון הקדוש של סקוטלנד ושל רוסיה. נצלב בפטרס שביוון.
- יעקב בן-זַבדַי, "יעקב הגדול". לפי מסורות מאוחרות הטיף בספרד. הוצא להורג בפקודת אגריפס הראשון בשנת 44. עצמותיו הובאו לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד. נחשב לפטרון הקדוש של ספרד.
- יוחנן בן-זבדי.
- פיליפוס הקדוש מבית צידא. הטיף לנצרות בסו, יוון, פריגיה ועוד. נצלב בשנת 80 בעיר היוונית הייראפוליס.
- ברתולומאוס הקדוש, מקור השם בארמית "בר-תלמא" - בן של תלמי, נודע כמי שהביא את הנצרות לארמניה; נקרא גם נתנאל. בארמניה הוצא להורג בעקבות אמונתו - עורו הופשט מגופו והוא נצלב במהופך.
- מתי לוי (מתאוס), בנו של חלפי (אלפאוס) ומוכס בכפר נחום. לפי המסורת כתב את הבשורה על-פי מתי.
- תומאס הקדוש, או בשמו היווני יהודה דידימוס. משמעות השם דידימוס היא תאומים בדומה לשם תומא או תאמא (מלשון תאומים בארמית); הטיף בסוריה ואף בהודו.
- יעקב בן-חלפַי, הקרוי גם "יעקב הקטן". אחיו של מתי. המידע עליו בברית החדשה קלוש. יש החושבים כי הוא יעקב אחיו של ישו, אך כיום רוב החוקרים לא מאמינים בכך.
- תדאוס הקדוש (תדאוס), היה אחד מבניו של יוסף ואחיו של ישו, הקרוי גם יהודה בן יעקב.
- שמעון הקנאי.
- יהודה איש קריות, שנודע בנצרות כמי שהסגיר את ישו. יהודה איש קריות זוכה מהאשמה בשנת 2006 על ידי הוותיקן[4].
לפי המסופר בספר מעשי השליחים, לאחר בגידתו של יהודה איש קריות וצליבתו של ישו, בחרו השליחים שליח חדש תחת יהודה - את השליח מתיאס (Matthias; אין לבלבלו עם מתי לוי המוזכר לעיל).
שליחים נוספים עריכה
פאולוס הקדוש הוא שליח נוסף של ישו, וזאת משום שלפי הברית החדשה הוא קיבל את הבשורה ישירות מישו (כפי שמתואר ב"מעשי השליחים"), ואכן פטרוס ויוחנן קיבלו את היותו "שליח לגויים". כן הוא מחשיב כשליחים את עוזריו השונים - סילא(אנ'), ברנבא, אנדרוניקוס ויוניה.
יעקב, אחי ישו (המכונה גם "יעקב הצדיק") לא נחשב לשליח לפי ספרי הבשורות, אך פאולוס מתייחס אליו כאל "שליח" ב"אל הגלטים", א', 19. יעקב אחי ישו מילא תפקיד חשוב בהנהגת הנוצרים ביהודה בשנותיה הראשונות של הכת, והכנסייה היוונית-אורתודוקסית מחשיבה אותו כאחד מ"שבעים השליחים".
_-_The_Last_Supper_(1495-1498).jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מרקוס ג 14
- ^ מתי י 2
- ^ לוקס כב 17-20
- ^ נועה רז, הוותיקן "זיכה" את יהודה איש קריות, באתר ynet, 12 בינואר 2006