שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכז היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן יש 29 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג גכז היא שנה מעוברת ויש בה 384 ימים, הכוללים 55 שבתות.
שנת גכז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום ב' שעה 18 (12:00) ליום שלישי בשעה 18 (12:00 בצהריים). שנת גכז אחראית לכ-5.26% מהשנים בלוח העברי[1]. לאחרונה הייתה שנת גכז בה'תשנ"ה והיא צפויה שוב בשנת ה'תשפ"ב.
תוכן עניינים
לוח שנהעריכה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדיםעריכה
- בשנה מסוג גכז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש ניסן חל בשבת וראש חודש אלול חל בשבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום חמישי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם ליום ראשון.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות מוקדמים לימי רביעי וחמישי, ג' וד' אייר.
- שבועות חל ביום ראשון.
קריאה בתורה והפטרותעריכה
בשנת גכז 55 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. מכיוון שיש 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת ביחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן הם מחברים את פרשות מטות ומסעי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רוני ושמחי"
- פרשת ויקהל - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת פקודי - מנהג האשכנזים בארץ ישראל שקוראים גם הפטרת ויקהל וגם הפטרת פקודי
- פרשת ויקרא - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת תזריע - שבת ראש חודש ניסן, קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת מצורע - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת קדושים - קוראים הפטרת מחר חודש
- פרשת ראה - האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש.
הערות שולייםעריכה
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.