שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג הכז היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשוון יש 29 ימים ובכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בשבת (ז). שנה מסוג הכז היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת הכז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה פשוטה חל בין יום שלישי 9 שעות ו-204 חלקים[1] ליום חמישי 9 שעות ו-204 חלקים[2]. כתוצאה מכך שנת הכז היא סוג השנה הנפוץ ביותר, והיא מתרחשת ב-18.05% מהשנים[3]. בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"א, ה'תש"ד, ה'תש"ז, ה'תשי"ח, ה'תשכ"א, ה'תשכ"ד, ה'תשכ"ח, ה'תשל"א, ה'תשמ"ה, ה'תשמ"ח, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ח, ה'תשע"ב, ה'תשע"ה, ה'תשע"ח, ה'תשפ"ט, ה'תשצ"ב, ה'תשצ"ו, ה'תשצ"ט, ה'תת"ב, ה'תתט"ז, ה'תתי"ט, ה'תתכ"ג, ה'תתכ"ו, ה'תתכ"ט, ה'תתמ"ג, ה'תתמ"ו, ה'תתמ"ט.

לוח שנה

עריכה
   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדים

עריכה
  • ל"ג בעומר חל ביום חמישי והמדורות מתקיימות ביום רביעי בלילה.
  • שבועות חל ביום ראשון.

קריאה בתורה והפטרות

עריכה

בשנת הכז יש הבדל בקריאות בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, כי היום השמיני של פסח, הנחוג רק בחוץ לארץ, חל בשבת[4]. אי לכך, החל מכ"ב ניסן ועד סוף חודש אייר, יש הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בפרשות הנקראות. הפער נסגר כאשר בארץ ישראל קוראים את פרשת בהר ופרשת בחוקותי בנפרד, בעוד שבחוץ לארץ מחברים אותן. כך שיוצא שזו השנה הפשוטה היחידה בה קוראים (בארץ ישראל) את פרשות בהר ובחוקתי בנפרד.

בשנת הכז לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

בשנת הכז 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה בארץ ישראל: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של היום הראשון של פסח. בחוץ לארץ לא קוראים פרשה גם בשבת שבה חל היום השמיני של פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (52, פרשת וילך לא נקראת ופרשת וזאת הברכה נקראת בשמיני עצרת שחל ביום חמישי) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48, בארץ ישראל), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים ומטות מסעי[5]. בחוץ לארץ מחברים גם את הפרשות בהר ובחוקותי.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

לוח הפרשות (אם מופיעים שני תאריכים השמאלי הוא בחו"ל)
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ד בתשרי שמות י"ט בטבת ויקרא א' בניסן במדבר ה' בסיוון דברים ט' באב
נח א' בחשוון וארא כ"ו בטבת צו ח' בניסן נשא י"ב בסיוון ואתחנן ט"ז באב
לך לך ח' בחשוון בא ד' בשבט שמיני כ"ב בניסן כ"ט בניסן בהעלתך י"ט בסיוון עקב כ"ג באב
וירא ט"ו בחשוון בשלח י"א בשבט תזריע כ"ט בניסן ו' באייר שלח כ"ו בסיוון ראה ל' באב
חיי שרה כ"ב בחשוון יתרו י"ח בשבט מצרע מחוברת קרח ג' בתמוז שפטים ז' באלול
תולדת כ"ט בחשוון משפטים כ"ה בשבט אחרי מות ו' באייר י"ג באייר חקת י' בתמוז כי תצא י"ד באלול
ויצא ז' בכסלו תרומה ב' באדר קדשים מחוברת בלק י"ז בתמוז כי תבא כ"א באלול
וישלח י"ד בכסלו תצוה ט' באדר אמר י"ג באייר כ' באייר פינחס כ"ד בתמוז נצבים כ"ח באלול
וישב כ"א בכסלו כי תשא ט"ז באדר בהר כ' באייר כ"ז באייר מטות ב' באב וילך ו' בתשרי
מקץ כ"ח בכסלו ויקהל כ"ג באדר בחקתי כ"ז באייר מחוברת מסעי מחוברת האזינו י"ג בתשרי
ויגש ה' בטבת פקדי מחוברת וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"ב בטבת

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 3:11:20 בשעון המקומי בירושלים, 2:50:23 בשעון חורף ישראל.
  2. ^ s:טור אורח חיים תכח
  3. ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
  4. ^ בחו"ל, קוראים בשנה זו את פרשת שמיני שמונה פעמים (3 פעמים במנחה של שבת, פעמיים בשני ופעמיים בחמישי והקריאה השלמה בשחרית של שבת).
  5. ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה