פתיחת התפריט הראשי
שער הספר "שערי דורא", ווינציא ש"ז

שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה. נכתב במאה ה-13 על ידי רבי יצחק בן רבי מאיר הלוי מהעיר דורא (דירן (גר')) שבגרמניה. הספר נחשב לספר יסוד בפסיקת ההלכה בנושאים בהם הוא עוסק ואף זכה לפירושים רבים, חלקם נכתבו על ידי פוסקי הלכה בעלי משקל רב.

שם הספר ותוכנועריכה

המחבר קרא לספרו "ספר השערים"[1], ולאחר מכן נקראו "שערי דורא", על שם עירו של המחבר.

הספר עוסק במכלול הנושאים של כשרות המזון: הלכות מליחה, תערובות, תולעים, בשר בחלב, טרפות, ועוד, וכן בהלכות טהרת המשפחה. המחבר חילק את הלכות מליחה, המרובות יחסית, לעשרה שערים ("כנגד עשרת הדברים", כלשונו בהקדמתו) ואילו שאר ההלכות אינן מחולקות לשערים, כנראה משום שהיקף החומר תחת כל כותרת (כמו "דיני דג טמא", "דיני ביטול") מועט יותר. קיימת גם חלוקה משנית של כל הספר לתשעים וששה סימנים (עשרים וששה מתוכם כלולים בעשרת השערים של הלכות מליחה).

פירושים על הספרעריכה

הספר זכה לפירושים רבים, שעוסקים, מלבד הסברה פשוטה של כוונת המחבר, גם בבירור נוסחאותיו, מקור דיניו וטעמם, וכן בהבאת דעות שונות מכתבי ראשונים ואחרונים בנושא הנדון. כאמור, הספר מתייחד בכך שפוסקים בעלי שיעור קומה יוצא דופן טרחו בפירושו, כדוגמת בעל תרומת הדשן, המהרש"ל ורבי מרדכי יפה.

  • הגהות שערי דורא (נקרא גם 'הגהת שערי דורא', ובקיצור: הגש"ד) מרבי ישראל איסרלן, מחבר הספר תרומת הדשן. הגהות אלו נדפסו כמעט בכל מהדורותיו של הספר. במהדורת "שערי דורא השלם" הודפסו ההגהות בשילוב הגהותיהם של חכמים אחרים (ראו להלן: דפוסים).
  • מבוא שערים, מאת רבי נתן נטע שפירא מהורודנה (נקרא גם: מהרנ"ש, סבו של רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות").[2] הפירוש מחולק לשניים: חלקו ('מבוא שערים') מבאר את דברי המחבר, וחלקו ('מבוא שערים על הגהות') דן בדברי "הגהות שערי דורא". פירוש זה מרבה לציין למנהגי פולין וארצות אחרות ביחס לדינים הכתובים בספר. נדפס לראשונה לובלין של"ה.
  • פירוש המהרש"ל, נדפס על ידי תלמידיו בשתי נוסחאות: האחת תחת השם "מכונות שלמה" (בזל שנ"ט), והשנייה (באותה שנה, על ידי תלמיד אחר) תחת השם "עטרת שלמה" (לובלין שנ"ט). קיימים הבדלים רבים בין שתי הנוסחאות, ויש בכל אחת קטעים החסרים בחברתה. במהדורת "שערי דורא השלם" (וראנוב ת"ש) שולבו שתי הנוסחאות תחת השם "מכונות ועטרת שלמה".
  • הגהות רבי מרדכי יפה, בעל ה"לבושים". ההגהות נדפסו לראשונה במהדורת יסניץ תפ"ד, למעלה ממאה שנה לאחר פטירת המחבר.
  • ביאור רבי יוסף מקרמניץ (קרמניצר), תלמיד הרמ"א, נדפס פראג שס"ט. לפי דבריו בהקדמה כתב את פירושו בצעירותו, וכולו מבוסס על דברי אחד מרבותיו, רבי אליעזר, רבה של לבוב.
  • פירוש שערי בינה, מאת הרב נתן פרייליך, נדפס במהדורתו "שערי דורא השלם".

פירושים רבים נוספים עודם בכתבי יד.[3]

תפוצת הספר והשפעתועריכה

הספר התפשט במהירות בין יהודי אשכנז, והיה הספר המוסמך להוראת איסור והיתר במשך דורות, עד הופעת השולחן ערוך. הוא מצוטט פעמים רבות בספרי הדורות הבאים, כגון בכתבי המהרי"ל, בבית יוסף ובהערות הרמ"א על השולחן ערוך. הרמ"א[4] אף מכנה אותו: "איסור והיתר שלנו", כלומר, הספר המרכזי "שלנו" ללימוד הלכות איסור והיתר. הרמ"א אף ערך את ספרו "תורת חטאת", העוסק אף הוא בכשרות המזון, על פי מתכונת השערי דורא ובמקביל לסדר הסימנים בו. עדות לתפוצתו הרבה היא מספרם הרב של כתבי היד שנותרו ממנו עוד מאות בשנים לאחר המצאת הדפוס.[5]

עם התפשטות השולחן ערוך איבד השערי דורא את מעמדו כספר לימוד שימושי להוראת הלכה למעשה להמון. כיום הוא והפירושים המלווים אותו משמשים בעיקר ללימוד מעמיק ובירור מקורות ההלכה.

דפוסיםעריכה

עד היום (תשע"ו, 2016) נדפס הספר ארבע עשרה פעמים (לא כולל מהדורות צילום), חלקן ללא העתקה מזו לזו, ויש ביניהן הבדלים ניכרים הן בנוסח הספר והן במפרשים הנלווים אליו. כיום נפוצה המהדורה השתים עשרה. אך גם היא נחותה יחסית למהדורה הארבע עשרה. על מנת להתמצא במהדורות השונות יש להבין את השתלשלות הדפסתו של הספר בכל מהדורותיו.

פירוט המהדורות:

א. קרקוב רצ"ד (עם הגהות שערי דורא).

ב. ונציה שנת שח.

ג. איסטנבול ("קושטנדינא") שי"ג, עם מעט מהגהות שערי דורא, ומאידך, נוספו בה הגהות רבות מחכמים ספרדיים. מהדורה זו הייתה בשימושו של הש"ך.

ד. ונציה שכ"ד, בדיוק רב יותר מקודמתה בוונציה (ב).

ה. לובלין של"ה, לראשונה עם פירוש "מבוא שערים".

ו. בזל ("באסיליה") שנ"ט, עם פירוש "מכונות שלמה", מאת המהרש"ל (הובא לדפוס על ידי תלמידו, ראו לעיל).

ז. לובלין שנ"ט, עם פירוש דומה, אך לא זהה, בשם "עטרת שלמה", אף הוא מאת המהרש"ל (על ידי תלמיד אחר).

ח. יסניץ תפ"ד, עם פירושו של רבי מרדכי יפה, בעל ה"לבושים".

ט. זסלב תקס"ז, על פי מהדורת בזל, אך בהשמטת רבות מהגהות המהרש"ל, והתעלמות מנוסח פירושו במהדורת לובלין.

י. "שערי דורא השלם", ורנוב ת"ש-תש"א. מהדורה זו יצאה לאור על ידי הרב ישעיהו נתן פרייליך מסובטיצה שבסרביה.[6] במהדורתו שולבו כל המהדורות הקודמות והגהות נוספות על פי כתבי יד רבים, תוך ציון המקורות בדפוס ובכתב יד לכל תוספת. המהדיר הוסיף גם פירוש נרחב משלו, בשם "שערי בינה". המהדורה יצאה לאור בשני חלקים: האחד עד סימן לז, והשני מסימן לח עד צב. במהדורה זו חסרים סימנים צג-צו והלכות נידה ומקוואות, והמהדיר לא השלים את עבודתו, כנראה בעקבות מלחמת העולם השנייה.

קיימות שתי מהדורות צילום נפוצות של מהדורה זו: באחת צולם רק החלק הראשון ממהדורת הרב פרייליך, מאחר שרוב הטפסים מן השני אבדו בשואה, ואילו שאר הספר הוא צילום מהדורת זסלב תקס"ז. בשנייה צולמו שני החלקים, והסימנים החסרים בסוף הספר, כאמור, צולמו ממהדורת זסלב.

יא. "שערי דורא השלם", הוצאת יריד הספרים, ירושלים תשס"ד. מהדורה זו זהה בתוכנה למהדורה העשירית, בסדר חדש. נוסף גם ספר אחר מאת המחבר, על מנהגי אשכנז במועדי השנה.

יב. ירושלים, תשע"ב. מהדורת 'מכון המאור'. מבוססת על מהדורת הרב פרייליך, אבל מוגהת על פי כתבי יד.

יג. זכרון יעקב תשע"ה מהדורה של הרב מיכאל אונגר. באותו כרך גם איסור והיתר של רש"ל.

יד. בני ברק, תשע"ו, בההדרת הרב דוד דבליצקי. במהדורה זו תוקנו טעויות על פי כתבי יד.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב ישעיהו נתן פרייליך, שערי דורא השלם, ורנוב תש"א, הקדמת המו"ל

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סדר הדורות, שמות הספרים אות ש. אוצר הגדולים, חלק ה עמ' ריד
  2. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' נתן נטע (בר' שמשון) שפירא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1183, באתר HebrewBooks
  3. ^ הרב אברהם חבצלת, קובץ "צפונות" ב, עמ' יח, והערה 3.
  4. ^ שו"ת הרמ"א סימן נד
  5. ^ על פי הקדמת מהדיר "שערי דורא השלם"
  6. ^ נספה בשואה, על פי ר' יעקב פנחס הכהן, "אוצר הביאורים והפירושים", עמ' 422. מוזכר גם בסוף הספר "שמן רוקח", סאיני תרס"ט, כשו"ב בעיר שימלוי.