שערי חולדה

שתי נקודות כניסה להר הבית מצדו הדרומי. השערים מתוארים במשנה ובמקורות מאוחרים יותר.

שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית. בנקודה המערבית שני שערים (השער הכפול) ובנקודה המזרחית שלושה.

שערי חולדה
מידע כללי
סוג שער עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת העיר העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′33″N 35°14′12″E / 31.77594444°N 35.23661111°E / 31.77594444; 35.23661111
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
שערי חולדה
שערי חולדה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שערי חולדה בדגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות.

שערי חולדה התקיימו בתקופת בית המקדש השני, ייתכן שעוד לפני מקדש הורדוס. השערים היו במפלס נמוך מרובו של הר הבית, ועל כן רוב החוקרים סבורים שהשערים מובילים במחילה אל תוך שטח ההר ומשם היה צורך לעלות במדרגות אל הרחבה.

השערים הם כניסה כפולה מאותו כיוון, בניגוד לשאר השערים בצידי הר הבית. הרב ישראל ליפשיץ[1] העלה את הסברה שהסיבה לכפילות השערים היא שירושלים בעת העתיקה הייתה בדרום העזרה, כך ששם היה ששער הכניסה העיקרי והשימושי ביותר.

שערי חולדה במקורות עריכה

 
מפת הר הבית
 
מיקום השערים המזרחיים - השער המשולש
 
שריד השער של השער הכפול המערבי
 
המדרגות המובילות אל השער המערבי

השערים מתועדים במשנה במסכת מידות, המספרת על חמשת שערי הר הבית:

חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום - משמשין כניסה ויציאה, קיפונוס מן המערב - משמש כניסה ויציאה, טדי מן הצפון - לא היה משמש כלום, שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה.

ההשערה המקובלת במחקר היא שהמשנה במסכת מידות מדברת על שטח הר הבית החשמונאי ולא על ההרחבה של הורדוס[2]. יוצא שהשערים הנמצאים בכותל הדרומי היום אינם זהים עם שערי חולדה של המשנה וממילא אין סיבה לקרוא להם בשם זה.

במדרש שיר השירים רבה (וילנא, פרשה ב), יחד עם האמירה שהכותל המערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם, נאמר זאת גם על "שער הכהן" ושער חולדה.

פירוש השם חולדה עריכה

  • השערים היו בחלקו הדרומי של הר הבית, שהיה הגדול ביותר מאחר שהעזרות היו בעיקר בחלק הצפוני מערבי, ולכן נקראו השערים "שערי חולדה" על פי דברי בגמרא פסחים (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ח, עמוד ב') "חולדה שדרה בעיקר בתים".
  • על שם חולדה הנביאה שהייתה יושבת בין שני שערים אלה, כמו שכתוב בספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ד: "והיא יושבת בירושלים במשנה". לפי פירוש זה, משמעות המילה "במשנה" היא שחולדה הייתה יושבת בין שני השערים.
  • פירוש נוסף הוא שהשערים נקראים על שם הפסוק בתהילים[3] "האזינו על כל יושבי חלד", שכן שערים אלה היו השערים העיקריים של הר הבית ודרכם היו עוברים "כל יושבי חלד" - יושבי העולם.

מיקום השערים עריכה

גם בימי הביניים ידעו לזהות את השערים. בספר כפתור ופרח בפרק ו מתייחס המחבר אשתורי הפרחי לגבולות הר הבית בתקופתו, וכותב:

עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלשה חלקים יהיה זה הפתח בחלק הראשון מצד קרן מזרחי דרומי וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום, וכן ניכר שער הקיפינוס למערב, שער הצפון שהוא הטדי אינו ניכר שאותו צד נחרב.

אשתורי הפרחי

היום השרידים היחידים שנשארו מהשערים הם חצי מהמשקוף של אחד השערים המערביים, ומיקומם של השערים המזרחיים (אף שניתן לראות רישום של שלושה שערים חסומים בקיר, רק שתיים מתוך האבנים הן מקוריות).

בספר עזרת כהנים מוצעת האפשרות שהמרחק בין השערים היה שווה למרחק ביניהם לכותל (דהיינו 160 אמה רווח ואז שער 10 ועוד רווח 160 ועוד שער 10 ועוד רווח 160 = 500 אמה), וזה היה דרך נוי. מובאת שם אפשרות נוספת לפיה השערים היו בשטח שהיה כנגד אורך עזרת ישראל, והיה מתחלק באותה צורה (דהיינו 55.6666 * 3 ועוד 20 אמה לשערים = 187 אמה) אמנם נוטה יותר לפי' הראשון. הספר דוחה את האפשרות שהם היו כנגד שער הדלק והמים שאם כן יוצא שכל שערי הר הבית מכוונים מול שערי העזרה ולא הייתה לכהנים פרטיות, וכבר נאמר בזבחים נט: "אפשר כהן עומד על גבי המזבח וכל העם רואין אותו מבחוץ".

המחקר הארכאולוגי

המחקר הארכאולוגי ליד השערים נערך על ידי יובל ברוך ורוני רייך מטעם רשות העתיקות. בין היתר הם העלו שהשער המשולש הוא הראשון שנבנה במסגרת הרחבת הר הבית על ידי הורדוס הגדול. ושאל השער ממזרח עלה רחוב רחב משופע. עליו, כך הם מאמינים, הובלו בהמות הקורבן. למרגלות השערים הם גילו עשרות אבנים מעוטרות ששימשו לטענתם כחלק מעיטורי הסטיו המלכותי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שערי חולדה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ התפארת ישראל יכין באות י"ג.
  2. ^ בן ציון לוריא, שערי חולדה, בית מקרא יד, ג, תשכ"ט
    יצחק מגן, ‏על שערי הר הבית בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמסכת מידות, קתדרה 14 (תש"מ), עמ' 41–53
  3. ^ פרק מ"ט, פסוק ב'


אתרי העיר העתיקה של ירושלים
 שער שכםשער הפרחיםשער האריותשער הרחמיםשער האשפותשער ציוןשער יפוהשער החדשהרובע היהודיהרובע המוסלמיהרובע הארמניהרובע הנוצריהר הביתהרובע היהודי
שערי ירושלים

שער האריותשער הפרחיםשער שכםהשער החדששער יפושער ציוןשער האשפותשער הרחמיםשערי חולדה