שערי צדיק
"שַׁעֲרֵי צַדִּיק" הוא שמה של סדרת ספרים המכילה את מכתביו של הרב גדליהו אהרן קניג, שנכתבו בין השנים 1960–1980.[1] במכתבים מובאים בעיקר חידושי תורה בתורת רבי נחמן מברסלב ותלמידיו, לצד תשובות לשאלות שונות שנשאל. בחלק מהמכתבים מופיעים סיפורים, אנקדוטות, שירים או פסקי הלכה.[2]
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | גדליהו אהרן קניג |
| שפת המקור | עברית, יידיש |
| סוגה | שאלות ותשובות |
| הוצאה | |
| הוצאה | משפחת קניג, צפת |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | 2012–2017 |
| תאריך מהדורות נוספות | אין |
| מספר כרכים | 10 |
  | |
הוצאה לאור עריכה
הסדרה יצאה לאור בפעם הראשונה והיחידה בידי הרב אלעזר מרדכי קניג ואחיו בני המחבר, במהדורה מנוקדת. החל משנת 2012 יצאו שני כרכים מדי קיץ, עד שנת 2017. בסך הכל מונה הסדרה עשרה כרכים. המהדורה כוללת תוכן עניינים, מפתחות מפורטים במיוחד וביבליוגרפיה עשירה. במהדורה זו רוב שמות הנמענים צונזרו, מלבד בני המחבר ומספר רבנים מפורסמים, כגון הרב יצחק יעקב וייס,[3] הרב משה פיינשטיין,[4] האדמו"ר מאמשינוב[5] ועוד.
תוכן ומבנה הסדרה עריכה
הסדרה מכילה 627 מכתבים שנכתבו בידי ר' גדליה קניג, המסודרים בסדר כרונולוגי על פי התאריכים בהם נכתבו. כל מכתב הועתק בטרם נשלח, למחברות מיוחדות שהיוו את כתב היד שעליו הסדרה מתבססת. רוב המכתבים נכתבו בעברית ומיעוטם ביידיש, שלא תורגמה במהדורה זו.
במכתבים מובאים עשרות פירושים והוספות לדרשות של רבי נחמן מברסלב, בעיקר אלה שהודפסו בספר ליקוטי מוהר"ן. כמו כן המכתבים מכילים מידע הגיוגרפי על חסידי ברסלב כגון הרב אפרים ב"ר נפתלי, הרב מטשעהרין, רבי אברהם שטרנהרץ ועוד.
השיחה הסודית עריכה
בכרך הראשון, בתוך מכתב שנמען לגדליה פליער בארצות הברית (שמו צונזר), מובאת[6] שיחה סודית פסאודו-אפיגרפית ששמע המחבר מהרב אברהם שטרנהרץ,[7] ובה תיאור בארמית בסגנון ספר הזוהר של שיחה שהתקיימה בין רבי נחמן מברסלב לרבי שמעון בר יוחאי בשנת 1799, עת ביקר רבי נחמן במירון. הקטע כתוב בכתב רש"י ומלווה באזהרות לשמירת סודיות השיחה.
הקטע מתחיל בתיאור ההתרחשות בעולמות העליונים בעת כניסתו של רבי נחמן למערת רבי שמעון, וממשיך בכרוז שמיימי הקורא בקול סדרת שאלות שתמציתן "מי הוא הצדיק שנכנס כעת"? רבי נחמן מתואר כעונה בפירוט ארוך ומרגש "אני הוא". לאחר מכן שואל רבי שמעון בר יוחאי: "מי - רון" (דהיינו: מי ינגן וישיר)? רבי נחמן עונה "אני - רון!" ופותח בניגון בכינור שמיימי שמעורר את שמחתם של כל יושבי העולמות העליונים. בסוף הקטע מסכמים שני הצדיקים כי בזמן שחסידי רבי נחמן לא יוכלו לבוא לקברו באומן בראש השנה (כפי שציווה רבי נחמן מאוחר יותר), קבר רבי שמעון במירון יהווה תחליף לכך.[8]
השיחה שנויה במחלוקת בקרב חסידי ברסלב, מאחר שרבים מחסידי ברסלב נוהגים לנסוע לירושלים ולהתקבץ שם בהיעדר אפשרות להגיע לאומן בראש השנה. זאת בניגוד לפלג תלמידי הרב שטרנהרץ הטוענים כי יש להעדיף את מירון.
חיי נפש עריכה
במסגרת ההוצאה לאור, יצא בשנית הספר "חיי נפש" שיצא לאור כבר בידי המחבר, בשנת 1968. הפעם הספר הודפס בתוך סדר המכתבים בכרך ג (מכתב סה), עם הוספות מכתב יד המחבר. בראש הכרך נדפסה הסכמה של רבני העדה החרדית ורבנים נוספים, חסידים ומתנגדים. מהדורה נוספת, מנוקדת ומלאה הודפסה בשנת תשע"ו (2016), עם הוספות ומפתח נושאים נרחב.
הספר הוא בעצם מכתב ארוך העונה לשאלה שהופנתה לר' גדליהו בעניין התקשרות לצדיקים בשעת התפילה, תוך ציון שיטתו של רבי חיים מוולוז'ין בעניין זה (המובאת בספרו "נפש החיים"), שלפיה יש בכך משום עבודה זרה. המחבר חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. ולהפך, המחבר מאריך לפרט את חובת ההתקשרות לצדיקים, והיותה חלק מהותי מהאמונה ביהדות. כמו כן, המכתב נוגע בעניינים נוספים הקשורים בנושא, כמו קברי צדיקים, רוח הקודש וכוחם של שמות הצדיקים. בסוף המכתב[9] המחבר מבאר פיוטים הפונים לישויות שאינן האל עצמו, כגון "מדת הרחמים עלינו התגלגלי", ו"ברכוני לשלום מלאכי השלום".
קישורים חיצוניים עריכה
- אומן שלום, "הושלמה סדרת הענק של הספר הק' "שערי צדיק"", כ"ה אלול תשע"ו
הערות שוליים עריכה
- ^ שערי צדיק, כרך א, משפחת קניג, תשע"ב, עמ' ג
- ^ שערי צדיק - מה זה?, באתר ברסלב צפת
- ^ תרא, שערי צדיק, כרך י, משפחת קעניג, תשע"ו, עמ' ריח
- ^ פד, שערי צדיק, כרך ג, משפחת קעניג, תשע"ג, עמ' רלב
- ^ תטו, שערי צדיק, כרך ח, משפחת קעניג, תשע"ה, עמ' קפט
- ^ י, שערי צדיק, כרך א, משפחת קניג, תשע"ב, עמ' קט
- ^ ו, שערי צדיק, כרך א, משפחת קניג, תשע"ב, עמ' עג
- ^ צבי מרק, יהודה ליבס, יהונתן בן הראש ומלילה הלנר-אשד (ע), 'מי-רון': הסיפור הסודי על המפגש בין ר' נחמן מברסלב לר' שמעון בר יוחאי, כרך ב, מכון בן צבי, תשע"ז, הסיפור הזוהרי, עמ' 709
- ^ סה, שערי צדיק, כרך ג, משפחת קעניג, תשע"ג, עמ' קכד, קכח