שער ברנדנבורג

שער ניצחון בברלין, סמל מרכזי של העיר ושל גרמניה כולה

שער ברנדנבורגגרמנית: Brandenburger Tor) הוא שער ניצחון ואחד מסמליה החשובים ביותר של גרמניה בכלל וברלין בפרט. השער ממוקם בפאריזר פלאץ, והוא השער היחיד שנותר מתוך מספר שערים שבעבר שימשו ככניסה ראשית לעיר. מאז הקמתו (בנייתו הייתה כנראה בין השנים 1788 עד 1791), שימש כמה משטרים כסמל לשלטונם, תוך שינויים רבים בתפקודו ובסמליו החיצוניים.

שער ברנדנבורג
Brandenburger Tor
מידע כללי
סוג שער ניצחון
על שם ברנדנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת דורות'ינשטט עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1791
תאריך פתיחה רשמי 6 באוגוסט 1791 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן חול עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל קארל גוטהארד לאנגהאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי התחייה היוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 26 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°30′59″N 13°22′40″E / 52.516272222222°N 13.377722222222°E / 52.516272222222; 13.377722222222
אתר רשמי
(למפת ברלין רגילה)
 
שער ברנדנבורג
שער ברנדנבורג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער ברנדנבורג בלילה
הקוודריגה בראשו של השער

מבנה השער

עריכה

השער מתנשא לגובה של 26 מטרים, רוחבו 65.5 מטרים ועוביו 11 מטרים. השער מעוצב בהשראת הפרופילאה, ששימש ככניסה לאקרופוליס באתונה, יוון והיווה חלק מגישה אדריכלית רחבה יותר של הקלאסיציזם שהייתה נפוצה באותה תקופה ושאבה אלמנטים רבים מהתקופה היוונית.

השער כולל 12 עמודים דורים המתנשאים לגובה של 15 מטרים ובקוטר של מטר וחצי, שישה בכל צד, אשר דרכו מתאפשרים חמישה מעברים, אף על פי שבעת פתיחתו הורשה שימוש בשני מעברים בלבד. כיום השער פתוח להולכי רגל בלבד.

היסטוריה

עריכה
 
השער והריסות המבנים סביבו בתום הקרב על ברלין
 
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין צועד בשער ברנדנבורג עם ראש עיריית ברלין מיכאל מולר, ושגריר ישראל בגרמניה יעקב הדס-הנדלסמן (מאחוריו במשקפי שמש), מאי 2015

שער ברנדנבורג הוזמן על ידי פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה כסימן לשלום, ונבנה בין השנים 17881791 על ידי קארל גוטהארד לאנגהאנס.

על קצהו העליון של השער, הוצבה קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים, כאשר אלת הניצחון (ויקטוריה) הנושאת ענף זית רוכבת בה, אך היא נבזזה על ידי נפוליאון בשנת 1806 ונלקחה לפריז לאחר כיבוש ברלין. הקוודריגה הושבה ב-1814, אך ענף הזית הוחלף לצלב ברזל.

עם עליית השלטון הנאצי, שימש השער כסמל לכוחם והוא המבנה היחידי ששרד, מלבד האקדמיה לאמנות בכיכר פאריזר עד שנת 1945. השער שופץ לאחר המלחמה, אך ב-13 באוגוסט 1961, עם בניית חומת ברלין, נהפך האזור לשטח סגור. ב-14 באוגוסט השער נסגר לתנועה ונאסר כל מעבר בין צידה המזרחי לצידה המערבי. החיילים המזרח גרמניים היו היחידים שיכלו להתקרב לשער.

ב-12 ביוני 1987, נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, נאם בצידה המערבי של החומה לאנשי מערב גרמניה, כאשר למעשה הנאום כוון גם לצידה המזרחי ולאנשיה. בנאום זה קרא רייגן את קריאתו המפורסמת, "מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!".

28 שנים לאחר בנייתה, נפלה חומת ברלין ב-1989, וב-22 בדצמבר, כחודש וחצי לאחר נפילתה, נפתח השער מחדש.

ב-21 בדצמבר 2000, בעלות של קרוב ל-3 מיליון דולר, שופץ ושומר השער. בנוסף, כאחד מסמליה של גרמניה, מוטבע השער על מטבעות אירו גרמנים בסך 10 אירו-סנט, 20 אירו-סנט ו-50 אירו-סנט וכיום הוא פתוח לתנועה ומשמש כאתר תיירות וכאחד מסמליה החשובים ביותר של העיר ברלין.

ב-9 בינואר 2017 הואר השער בדגלי ישראל כמחוה לפיגוע הטרור שאירע יום קודם לכן בירושלים, בו מחבל פלשתינאי נהוג במשאית זיהה קבוצה של חיילים יורדת מאוטובוס סמוך לטיילת בארמון הנציב, ורצח 4 חיילים.[1]

שער ברנדנבורג במהלך מלחמת חרבות ברזל

עריכה
 
דגל ישראל מתנוסס ליד שער ברנדנבורג בהפגנת סולדריות עם ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת הטרור של חמאס על ישראל בה אלפי מחבלים טבחו וביצעו פשעים נגד האנושות בכ-1,163[2] ישראלים וחטפו 251[3] בני אדם נוספים - בהם קשישים, נשים וילדים - הואר השער בצבעי דגל ישראל. ב-9 בנובמבר הואר השער בצבעי כחול-לבן ועליו היה כתוב "לעולם לא עוד זה עכשיו!" בגרמנית.[4]

ב-7 באוקטובר 2024, שנה לאחר מתקפת הטרור של חמאס על ישראל, הואר שוב השער בצבעי דגל ישראל כאות הזדהות.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שער ברנדנבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה