שער המוגרבים

משערי הר הבית

שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל[1]) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי. כיום, זהו השער היחיד משערי הר הבית, שדרכו נכנסים להר מבקרים לא מוסלמים. השער כונה כך על שם שכונת המוגרבים, שנהרסה בעבודות להרחבת רחבת הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים.

שער המוגרבים
جِسْرُ بَابِ الْمَغَارِبَةِ
מידע כללי
סוג גשר להולכי רגל, גשר עץ, מבנה אדריכלי, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם שכונת המוגרבים
כתובת העיר העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1193
תאריך פתיחה רשמי 1193 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה קרקע, עץ עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות אסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 80 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 3.5 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′35″N 35°14′03″E / 31.776383°N 35.234297°E / 31.776383; 35.234297
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
שער המוגרבים
שער המוגרבים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער המוגרבים לפני בניית גשר המוגרבים, 1969
שער המוגרבים, מבט מתוך הר הבית
"מעלה המוגרבים", כבש העלייה הזמני־קבוע המוביל לשער המוגרבים

כ־20 מטרים מתחת לשער נמצא מעבר חסום בשם שער ברקלי.

היסטוריה – התיישבות המוגרבים בירושלים

עריכה
  ערך מורחב – הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל

עוד בראשית ימי הביניים ביקרו בארץ ישראל עולי רגל מוסלמים מהמגרב.[2] ההיסטוריון והגאוגרף מוג'יר א־דין ציין כי השכונה נוסדה ב-1193 על ידי בנו של צלאח א־דין, אל־אפדל איבן צלאח א־דין(אנ'), כהקדש (ווקף) עבור יוצאי המגרב. הוא ייסד שם מדרסה שנקראה "אל־אפדליה" על שמו, ועם השנים היא הפכה למסגד שייח' עיד, על שמו של אחד ממנהיגי העדה המוגרבית בן המאה ה-17. שייח' עיד נקבר בתוך המסגד, וזה הפך למוקד עלייה לרגל, בעיקר עבור הסופים. בחפירות שנערכו במקום בראשית המאה ה-21 זוהו שרידיו של השייח'. בהמאה ה-12 הרחיבו תורמים מוגרבים את הרובע. ב־1303 הוקמה בשבילם אכסניה מיוחדת שנקראה על שם אבו מידיאן הקדוש.[2] באותה שנה הוקמה בו גם הזאווייה המסמודית על ידי תורם מסמודי. ב־1320 הוקמה במקום זאווייה נוספת על ידי נכדו של המלומד הסופי שעיב אבו מדין. בשכונה התגוררו צאצאי המורים שגורשו מספרד ב־1491, וזכו בזכויות מיוחדות תמורת השמירה על הר הבית ומסגדיו.[3]

מעלה המוגרבים וגשר המוגרבים

עריכה

סוללת עפר – "מעלה המוגרבים" – הובילה אל השער, והייתה בנויה על גבי הבית היחיד של שכונת המוגרבים שלא נהרס (משום שהיה רשום בטאבו כקדוש). עקב התמוטטות של אחד מהקירות התומכים של הסוללה, שחיברה בין רחבת הכותל לשער המוגרבים, בעקבות שלגים ורעידת אדמה קלה, בחודש פברואר 2004, הוחלט לפרקה.[4] לפיכך, נבנה גשר עץ שנועד לאפשר את הגישה להר הבית באופן זמני. בינואר 2005, החליטה ממשלת ישראל על תוכנית לשיקום השער והסוללה, על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי, שתכננה במקום גשר מונומנטלי. בתחילת 2007, הוחל בפירוק הסוללה לצורך עבודות ארכאולוגיות, שרק לאחריהן ניתן יהיה להתחיל בעבודות הבנייה.[5] פעולות אלה לוו במהומות מצד ערביי ישראל והפלסטינים, תוך קריאות חריפות מצד מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ראאד סלאח.[6]

בהחלטת רשות הרישוי בירושלים מ־4 בנובמבר 2009, הוחלט להעניק היתר ל"הקמת גשר זמני לעלייה לשער המוגרבים למשטרת ישראל". בהיתר צוין כי "האישור הוא זמני עד שתתוקן ותחוזק סוללת העפר שעליה נמצאת הגישה הקבועה להר הבית"[7]

באוקטובר 2011, הודיע מהנדס עיריית ירושלים, שלמה אשכול, להנהלת הקרן למורשת הכותל על קיום סכנה מיידית לגשר, העובר מעל עזרת הנשים שבכותל, שתפוסתה עומדת על כ־2,000 מתפללות.[7] חודשיים לאחר מכן שלח מכתב שני עם צו לסגירה מיידית של הגשר.[8] באוגוסט אותה שנה, הקימה הקרן למורשת הכותל המערבי גשר עץ גדול כחלופה לגשר שנסגר,[9] אך שבועיים לאחר מכן, ב-11 בדצמבר 2011, פורק הגשר לאחר לחצים מצד בית המלוכה הירדני, שאיימו במשבר מדיני על כך שהגשר הוקם ללא תיאום.[10] כמחאה על החלטת הממשלה ביצעו למחרת 40 "נערי גבעות" פעולת "תג מחיר" בגבול ירדן. חברי "גרעין שכם" פרצו את גדר המערכת בין ישראל וירדן, בקרבה לגשר אלנבי, השתלטו על בנין בשטח ההפקר וסירבו להתפנות ממנו.[11]

נכון ל־2021, אף שאושרה תוכנית בסמכות ועדה מחוזית, ואף על פי שהוצאו היתרים לבניית גשר הקבע, הגשר "הזמני" עדיין קיים, והוא משמש למעלה מ־16 שנים, לעליית יהודים להר הבית בניגוד לדין – ללא היתר ובסתירה לתוכניות במקום. המטה לביטחון לאומי בוחן נושא זה, שהוא סוגיה מדינית מורכבת, ובתום הבחינה תועבר המלצת המל"ל לדרג המדיני.[7]

מהנדס הקרן למורשת הכותל, התריע במכתבו מ־2 במאי 2021, כי העץ שממנו עשוי הגשר נמצא במצב יובש קיצוני, אורך חיי העץ מוגבל, וכי יש להחליפו בגשר פלדה. לאחר ארבעה ימים בלבד, כתב ואישר את השימוש בגשר המוגרבים באופן זמני – והוסיף שהגשר נמצא יציב ובטוח לשימוש בתקופה הקרובה, כלומר ימי התפילה של ט' באב, ושהקרן צריכה לעבות את מערך הכיבוי ולדאוג לציר פינוי אם מתרחש אסון. זאת, בעקבות אסון הר מירון, שהתרחש בלג בעומר, אותה שנה.

באוגוסט 2021, נדחתה עתירת הנשים המתפללות בקביעות בכותל לבג"ץ, לאסור המשך שימוש בגשר וביצוע עבודות בו, ואשר הוגשה לקראת חודש הסליחות, ובשל הסכנה הנשקפת למתפללות.[7]

מועדי פתיחה למבקרים

עריכה

שער המוגרבים פתוח למבקרים בכול ימות השנה למעט ימי שישי ושבת וחגים מוסלמים.[12] עד שנת 2000, היה השער פתוח גם בשבתות. אחרי 3 שנים שההר היה סגור למבקרים בין השניים 2000 ל-2003 (למעט מוסלמים), נפתח מחדש לחמישה ימים בלבד.[13]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שער המוגרבים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כתבה הקוראת למעבר לשימוש בשם זה, (קריאה לה נענו עולי ההר).
  2. ^ 1 2 יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 99-98.
  3. ^ יהושע בן־אריה, עיר בראי תקופה, א', עמ' 162, 188.
  4. ^ נדב שרגאי, התמוטטות הקיר ליד הכותל המערבי עלולה להיות רק ההתחלה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2004
  5. ^ עמירם ברקת‏, רשות העתיקות תפרק את מעלה המוגרבים בהר הבית, באתר וואלה, 30 ביוני 2006
  6. ^ יהונתן ליס, נדב שרגאי, ג'קי חורי, השייח סלאח הורחק מהעיר העתיקה, ומאיים לשוב אליה, באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
  7. ^ 1 2 3 4 המהנדסים קבעו: גשר המוגרבים בסכנת קריסה על הכותל - המדינה מתנערת, באתר ynet, 8 ביולי 2021
  8. ^ עומרי אפרים, מהנדס העיר ירושלים: צו סגירה לגשר המוגרבים, באתר ynet, 8 בדצמבר 2011
  9. ^ ניר חסון, גשר עץ הוקם בימים האחרונים בהר הבית כחלופה לגשר המוגרבים, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2014
  10. ^   ניר חסון וברק רביד, רה"מ הורה על פירוק גשר העץ החדש להר הבית בעקבות לחץ מבית המלוכה הירדני, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2014
  11. ^ עמיחי אתאלי, עשרות צעירים מההתנחלויות חצו את הגדר לירדן והקימו מאחז, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2011.
  12. ^ סיור בהר הבית, באתר iTravelJerusalem
  13. ^ שעות פתיחת הר הבית בשעון קיץ, מבקשים שינוי – חדשות רוטר, באתר Rotter.net