שער העמקים

קיבוץ בישראל

שַׁעַר הָעֲמָקִים הוא קיבוץ שיתופי בעברו (כיום הקיבוץ מופרט), השייך לזרם התנועה הקיבוצית המאוחדת (בעבר השתייך לקיבוץ הארצי השומר הצעיר). הקיבוץ שוכן באזור הצפון (גליל מערבי תחתון), ליד קריית טבעון, ושייך למועצה אזורית זבולון.

שער העמקים
טחנת הקמח האייקונית שבקיבוץ
טחנת הקמח האיקונית בקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית זבולון
גובה ממוצע[1] ‎59 מטר
תאריך ייסוד 1935
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים רומניה ויוגוסלביה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 782 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
http://www.s-h.org.il

הקיבוץ שנוסד ב-1929 ברומניה, התאחד עם גרעין יוגוסלבי, ושני הגרעינים עלו לקרקע באזור חרתיה ב-2 ביוני 1935.

עיקר פרנסתו של היישוב על מפעל דודי השמש "כרומגן" ובנוסף קיימים בו ענפי חקלאות כגון רפת, מטעי אבוקדו וגידולי שדה; כמו כן פועל בו בית סיעודי ("מול כרמל"), ענף חינוך וענף של יזמויות.

מקור השם

עריכה

ב-1 בפברואר 1935 החליטו בשיחת הקיבוץ להציע לוועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) שלושה שמות שמתוכם ייבחר שמו החדש של הקיבוץ. השמות היו: חרתיה, שער העמק, בין עמקים. הוועדה הציעה את השם שער העמקים, ורוב החברים קיבלו אותו בשמחה.

שמו של היישוב נובע ממיקומו, "המחבר" בין עמק יזרעאל לעמק זבולון.

היסטוריה

עריכה

ב-14 ביוני 1929 התכנסה בחוות ההכשרה "מסדה" אשר בבסרביה קבוצה של חלוצי השומר הצעיר ברומניה, שהניחה את היסוד לקיבוץ העלייה המאורגן הראשון מאותה מדינה. עם מייסדי הקיבוץ נמנה אהרן כהן.

בספטמבר 1929 עלו ראשוני החברים. כמקום ריכוזו הזמני של הקיבוץ נקבעה חדרה. ב-15 באוקטובר 1929 הגיעה קבוצת עלייה שנייה. בינואר 1930 הגיע מספר החברים בקיבוץ לשלושים.

הקיבוץ השתכן בחדרה ב"חצר גלילי" וחבריו עסקו בחקלאות ביישובי האזור. הסביבה הייתה נגועה בקדחת מאד ועובדה זו גרמה לחברים לדאגה רבה. כאשר הועלתה ההצעה לעבור למגדיאל, קיבלו זאת החברים ללא היסוס. ב-3 במרץ 1930 עברו ראשוני החברים למגדיאל, וב-15 במרץ 1931 נולד הילד הראשון של הקיבוץ, רמי.

ב-10 במרץ 1932 נוסד קיבוץ עלייה א' ביוגוסלביה. ב-15 במאי 1932 קיבוץ ה' מרומניה, שישב בנס ציונה, התאחד עם קיבוץ מגדיאל. ב-1932 נקלע הקיבוץ למשבר וחברים רבים עזבו. כדי לייצב את המצב החברתי השברירי נדרשו החברים להצהיר מי נשאר ומי לא. ב-29 במאי 1933 התאחד קיבוץ מגדיאל עם הגרעין היוגוסלבי שבמשמר העמק.

ב-20 בינואר 1935 נקבע אתר ההתיישבות של הקיבוץ בחרתיה (הכפר הערבי שזוהה עם חרושת הגויים המקראית). ב-2 ביוני 1935 עלה הקיבוץ להתיישבות בחרתיה.[3] ממגדיאל עלו לחרתיה 107 חברים ו-3 ילדים. מבנה קבע ראשון, מבטון, שכלל 12 חדרים, הוקם בשנת 1936, בעזרת הלוואה מהקרן הקיימת. מבנה שני ובו שמונה חדרים הוקם על ידי קרן מגרמניה, ובית ילדים הוקם במימון ויצו ביוגוסלביה[4].

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות פורעים ערבים ושני חברים נהרגו בקרבת המשק.

ארכאולוגיה

עריכה

בשטח הקיבוץ התגלה בשנת 1966 אתר ארכאולוגי שהחל להיחפר בשנת 1984 על ידי בן הקיבוץ יהודה נאור ופרופ' ארתור סג"ל. האתר שהתגלה הוא מצד שער העמקים, המתוארך לתקופה ההלניסטית.

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ קיבוץ השוה"צ להתיישבות קבע, דבר, 3 ביוני 1935
  4. ^ שער העמקים, דבר, 13 ביוני 1937


  ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.