המרכז לבריאות הנפש שער מנשה
המרכז לבריאות הנפש שער מנשה הוא בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור. בית חולים זה הוא המוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לפגועי נפש. מטופלים בו מבוגרים מגיל 18 ומעלה. מנהלת בית החולים היא ד"ר שירלי פורטוגז.
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | מנשה |
| גובה ממוצע[1] | 38 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 520 תושבים |
(למפת הכרמל רגילה)   שער מנשה  | |
פעילות בית החולים
עריכהבית החולים שער מנשה מתפרס על שטח של 740 דונם. הוא מספק שירות לאזור עמק חפר וואדי עארה. גבולות האזור לו ניתן השירות הם מצומת הרוא"ה בדרום ועד טירת כרמל בצפון, מחוף הים במערב ועד גבולות טבריה במזרח. בית החולים מספק שירותי אשפוז לכל סוגיו כולל 12 מחלקות אשפוז, חדר מיון, מתקן ביטחון מרבי (מתקן ארצי), פסיכוגריאטריה וכן שירותי מרפאה הניתנים במרפאת עירון הצמודה לבית החולים, במרפאת אום אל-פחם הממוקמת במבנה מרפאת שירותי בריאות כללית ובמרפאת שירותי בריאות כללית בחדרה בהן הטיפול ניתן באמצעות ועידת וידאו.
בית החולים מספק שרותי דיור למטופלים משוקמים ולניצולי שואה בהוסטל כוללני "בית לחיים" והוסטל ניצולי השואה, הנמצאים בשטח בית החולים. לבית החולים פונים ומופנים כ-2,500 חולים לשנה, מהם מתאשפזים כ-65%. מספר מיטות האשפוז הוא 420, מספר מיטות הדיור - 200. בית החולים מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון שבחיפה, ובו לומדים סטודנטים לרפואה בשנים הקליניות של הכשרתם. בנוסף, בית החולים משתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן בהדרכת סטודנטים לקרימינולוגיה בשנים הקליניות. סטודנטים לסיעוד ועבודה סוציאלית מקבלים הכשרתם בבית החולים.
מחלקות ומרפאת בית החולים מוכרות להתמחות לשם קבלת מומחיות בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, רופאי בית החולים ופסיכולוגים משתתפים כבוחנים לשם קבלת מומחיות בפסיכיאטריה או פסיכולוגיה קלינית, בהתאם. במסגרת בית החולים ניתנים טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, בהם: טיפולים תרופתיים, טיפול בנזעי חשמל, טיפולים משפחתיים וקבוצתיים. כן מתקיימים ריפוי בעיסוק בתחומים כמו נגרות וגינון, וטיפולים שיקומיים, לרבות כאלה המוכוונים לתסמונות בזיקנה.
בבית החולים קיים אגף לביטחון מרבי, המשמש כמתקן ארצי, הכולל גם שיקום. המרכז מטפל בחולים מכל רחבי הארץ עם צווי אשפוז מטעם בתי המשפט ובחולים אלימים במיוחד. החטיבה כוללת 5 מחלקות. 4 מחלקות אשפוז סגורות ומחלקה שיקומית פתוחה. רמת הביטחון הסביבתי בחטיבה הסגורה היא מהגבוהות ביותר. יחודו של המרכז בפיתוח שיטות לטיפול בחולה האלים, ובמתן חוות דעת רב מקצועיות הכוללות היבטים פסיכיאטרים, פסיכולוגים וקרימינולוגים. במתקן זה מאושפזים 128 חולים, ולאחר איזון במצבם, הם עוברים למחלקות השיקום (72 מיטות) לשם הכנתם ליציאה לקהילה.
תולדות המקום
עריכה_-_Final_Touches.jpg)
ראשיתו של המקום כ"מנחת עין שמר" - שדה תעופה בימי המנדט הבריטי. עם קום המדינה הוא נכבש על ידי צה"ל ושימש עמדה קדמית באזור. לאחר שוך הקרבות באזור, הוסב למחנה עולים גדול בשם "עין שמר", שכלל שלושה מחנות משנה. המחנה קלט חלק מהעולים מתימן במבצע על כנפי נשרים[2]. בתחילת 1950 הוסב שם המחנה ל"שער מנשה"[3][4]. בפברואר 1950 התמוטט חדר האוכל במחנה מפאת הגשמים וארבעה עולים מתימן נהרגו[5].
בתחילה שהו במחנה עולי תימן. לאחר מכן שוכנו בו עולים ממזרח אירופה ומסין[6]. במרץ 1951 החל המחנה לקלוט עולים מעיראק[7]. במקביל, הוקם במקום כפר לקשישים, אשר עם פינוי אוכלוסיית מחנה העולים התרחב לכ-1000 נפש ונפתח רשמית ב-1953. במקום התקיים גן ירק[8] ופרדס בו עבדו הקשישים[9]. בנוסף לכך אימצו תושבי הכפר יחידה צבאית[10]. בסוף 1960 היו במקום כ-1500 קשישים[11] ליד הכפר התקיים בית חולים לקשישים סיעודיים, אשר התמחה בטיפול בבעיות פסיכיאטריות של קשישים. ליד בית החולים התקיים מאז 1952 בית ספר לאחיות שבוגרותיו עבדו במוסדות מלב"ן[12].
בתחילת 1961 הוחלט על סגירת כפר הזקנים באופן מדורג והסבת המקום לבית חולים פסיכיאטרי, עד שנת 1965[13]. במקביל לסגירת כפר הזקנים והקמת בית החולים הפסיכיאטרי, בית הספר לאחיות הרחיב את פעילותו, תוך התמחות בפסיכיאטריה[14].
ביקורת על ההתנהלות
עריכהבשנים האחרונות נשמעה ביקורת מצד משפחות של מטופלים, על פרקטיקה של קשירות ובידודים בבית החולים הפסיכיאטרי.[15] ביזמת משרד הבריאות הוקמה ועדה שתפקידה לתת המלצות בנוגע לנושא.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לבריאות הנפש שער מנשה- המרכז לבריאות הנפש שער מנשה, בפורטל "פסיכיאטר"
- ר. פלס, מחנה "שער מנשה" יהפוך לכפר עבודה לחולי נפש, מעריב, 6 בנובמבר 1962
עידו אפרתי, סערת נפש: ביקור באגף הכי מאובטח בממסד הפסיכיאטרי, באתר הארץ, 3 ביולי 2016- יגאל מוסקו, מיוחד: מה קורה בתוך שער מנשה?, באתר מאקו, 5 בינואר 2019
- דקלה אהרון שפרן, בית החולים הפסיכיאטרי הגדול בארץ מחפש מנהל חדש, באתר כאן, 16 דצמבר 2019
- דפנה איזברוך, "כל החברה פצועה, ועדיין לא דואגים לבריאות הנפש בישראל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 בפברואר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ עולי תימן יקבלו כסות חורף תוך שבועיים, דבר, 11 בדצמבר 1949
- ^ מועצה אזורית לחבל מנשה, דבר, 10 בפברואר 1950
- ^ מפה בהוצאת מחלקת המדידות, 1955, עם סימון מחנה העולים בשם 'מחנה מנשה', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ חבלי קליטה, מעריב, 7 בפברואר 1950
- ^ שלמה מרקוס, שער מנשה - השער לרבבות, על המשמר, 15 במרץ 1951
- ^ מחנה עולים שער מנשה, על המשמר, 12 בפברואר 1951
- ^ עדר צאן גרם נזק לשדה כרוב, מעריב, 21 במרץ 1963
- ^ א. טל, שער מנשה כפר לבני שיבה, מעריב, 5 במאי 1953
- ^ זקני שער מנשה אמצו יחידה צבאית, דבר, 15 באוקטובר 1957
- ^ יודעים לחיות, מעריב, 1 בינואר 1961
- ^ תעודות גמר לבוגרי ביה"ס לאחיות מלבן, דבר, 17 בפברואר 1960
יום האחות ייערך היום בבית החולים בשער מנשה, מעריב, 11 בינואר 1960 - ^ עובדי מלב"ן מודאגים ממגמת צמצום הפעולות, דבר, 7 ביוני 1961
לא יחולו שינויים במלב"ן שער מנשה, דבר, 13 בפברואר 1962
עובדי מלב"ן בשער מנשה מאיימים בשביתת אזהרה, מעריב, 24 בינואר 1962
עובדי מלב"ן בשער מנשה מודאגים מהצמצומים הצפויים, דבר, 16 באוגוסט 1962 - ^ בית הספר לאחיות בשער מנשה מרחיב שעריו, דבר, 8 בנובמבר 1963
- ^ רן רזניק, ללא פיקוח ובניגוד לחוק: עלייה מדאיגה בקשירת מטופלים פסיכיאטריים, באתר www.israelhayom.co.il, 5 ביוני 2023