שעשוע ילדים

שעשוע ילדים הוא פעולה שילדים עוסקים בה לשם הנאה, ואין לה חוקים מוגדרים (בניגוד למשחק).

ילדה משתעשעת עם חתול המחמד שלה

ילדים עשויים להשתעשע בצעצועים באופן בו תכננו יצרני הצעצועים כי ישתמשו בהם, אך הם עשויים להמציא לעצמם שעשועים חדשים לחלוטין.

לימוד שעשועי ילדים עריכה

כמו משחקי ילדים, גם שעשועי ילדים הם פעילויות אשר עוברות לעיתים מילדים בוגרים יותר לילדים צעירים בדרך של חיקוי, או מהורים לילדים בדרך של לימוד ופעילות משותפת.

בניית ארמון חול, למשל, היא פעילות אשר בדרך כלל מלמדים הורים לילדיהם בצעירותם.

ערימת ילדים היא שעשוע הנלמד מילדים אחרים, או מומצא בכל פעם מחדש.

הקמת מדורה ואפיית תפוחי אדמה בתוכה היא פעילות אשר מועברת בשתי הצורות. כיום, על פי רוב, מדורת ל"ג בעומר היא אירוע אשר בשנים המוקדמות מלווה בפיקוח של הורים ומורים אשר מנהלים ומשגיחים, והילדים משמשים בו בתפקיד צופים בלבד. מדורתם של ילדי קיבוץ או פלמ"חניקים אשר "מפלחים" מזון מן הקיבוץ, או של ילדים המקבלים סרטנים קטנים (מזון לא כשר, האסור על ידי חלק מן ההורים) מדייגי הנמל היא פעילות הנלמדת מילדים מבוגרים יותר.

דוגמאות לשעשועי ילדים עריכה

 
תחרות "מריצה", מתנדבי היישוב בבאפס - פלוגה 18, פלוגת ה"מכבי", 1942
  • שק קמח - נשיאת אדם אחר על הגב תוך העמסתו על השלד. בשיטה זו ניתן לשאת משאות כבדים, אשר משתווים אפילו למשקל הגוף. הנשיאה מלווה בשיר משחק: "שק קמח, שק קמח, מי רוצה שק קמח?". בירושלים, המשחק נקרא אבויויו.
  • טלפון חוטים – חיבור שתי קופסאות, למשל קופסאות לבן ריקות, בקרקעיתן זו לזו באמצעות חוט. כאשר מדברים לתוך אחת הקופסאות, הקול עובר דרך הממברנה של קרקעית הכוס, דרך החוט, אל הממברנה של קרקעית הכוסית השנייה. באופן זה ניתן להעביר קול לטווחים ארוכים יותר מאשר בדיבור.
  • ערימת ילדים – לצלילי הקריאה המתנגנת "ערימת ילדים! ערימת ילדים" נשכב ילד אחד על חברו. ילדים נוספים מצטרפים לערימה, ומכבידים עוד יותר על הילדים שבתחתיתה.
  • אף פינוקיו – חשיפת חלקו הפנימי, הלבן והדביק, של פרח היביסקוס סיני והצמדתו לאף.
  • מריצה – התקדמות כאשר אדם אחד נשען על ידי ואחר אוחז ברגליו ומרימן מן הקרקע.
  • עגלת כביש – בניית עגלה חסרת מעצורים, שכיבה עליה והתגלגלות במדרון.

תעלולים עריכה

תעלולים הם שעשועי ילדים אשר מסבים נזק, עגמת נפש או כאב לבעל חיים או לאדם אחר. כאלה הם למשל:

  • תעלולי כיתה: תעלולים שמטרתם למנוע או לעכב את הלימודים בכיתה. השלכת פצצת סירחון, מריחת הלוח במרגרינה, הרטבת הכיתה.
  • תעלולי חדר מדרגות: תעלולים שמטרתם התעללות בדיירים. קשירת דלתות זו לזו, הכנסת דבק לחורי מנעולים, צלצול בזמזם ובריחה, הפעלת הזמזם באופן קבוע על ידי לחיצתו באמצעי מכני או חשמלי.
  • תעלולי רחוב:
    • הצצה מתחת לשמלות באמצעות שבר ראי הקשור בחוט לנעל.
    • ואת זה, את עניין ההצצה כלומר, איך עושים? פשוט מאד: מהדקים את שבר הראי לנעל בחוטי שפגט או חוטי סבא ומקרבים אט-אט ובזהירות אל מתחת לשמלתה של אחת הבנות, וכבר מתגלים התחתונים. "יה, חבר'ה, לציפי יש תחתונים ורודים", פורצת לה צהלה מרושעת מגרונו של בוקי; וציפי יודעת שנלכדה שתפסו אותה ברגע של היסח הדעת וחוסר זהירות, וכבר פורצות להן הדמעות כמים וכפות הידיים מכסות על הפנים מהאדימים מבושה, וכבר מקיפות אותה הבנות ומגוננות עליה וגועשות...
  • סינוור עוברים ושבים באמצעות שבר ראי.
  • אפשר להתייצב בשער בית הספר עם סיום הלימודים, לכוון היטב את שבר הראי ולסנוור את עיני התלמידים, הדוהרים במורד הגבעה אל הרחבה שלפני השער. אפשר לסנוור גם את חנה המורה - היא זקנה, ויידרש לה זמן-מה להבין את מקור הזוהר המכאיב הזה הממלא את עיניה בכל אשר תפנה.
  • "נחש" או "ארנק": קשירת חפץ (בחושך - סמרטוט המעוצב כך שידמה לנחש, ארנק) לחוט דק. הנחת החפץ בגלוי, כאשר החוט מוביל למקום המסתור של מבצעי התעלול. משיכת החפץ כדי לגרום לאדם המתבונן לחשוב שהחפץ חי. במקרה הנחש, המטרה היא גרימת פחד. במקרה הארנק, המטרה היא גרימת מבוכה לרודף בצע.
  • חפירת מלכודת - שוחה חפורה בשביל חולי (בו החפירה קלה), מכוסה שק יוטה עליו מפוזר מעט חול.
  • הגעה למקומות אסורים:
    • עלייה לראש מגדל מים
    • רחצה במאגר מי שתייה או השקיה
  • התעללות בילדים:
    • שפשוף אינדיאני – התגנבות מאחורי אדם אחר ושפשוף אוזנו בחוזקה.
    • משיכת רצועת חזייה.
  • התעללות בבעלי חיים:
    • שריפת נמלה בעזרת זכוכית מגדלת. באמצעות זכוכית מגדלת נהגו ילדים לרכז את אור השמש על גב נמלה ובכך לשרפה חיים.
    • מריחת עיסת פלפל חריף על ישבן של בהמת משא. בחיפה של ראשית המאה העשרים היו החמורים של כדורי, קבלן בניין, מובילים חצץ ועפר בין אתרי בנייה, שבחלקם היה צורך לחפור ובחלקם למלא אדמה. החמורים היו קשורים זה לזה בשיירה, ומובלים על ידי חמור שהכיר את הדרך. פלפל חריף צמח דרך קבע בשולי השבילים, מכיוון שהתושבים היו אוכלים את הפלפל ומשליכים את הגרעינים. הילדים נהגו לכתוש פלפל לעיסה בין שני רבעי מרצפת ולמרוח את העיסה על ישבן אחת הבהמות, אשר בכאבה כי רב הייתה מתפרעת, בועטת, משליכה את שק החצץ מעל גבה וגוררת את יתר השיירה אל מחוץ למסלולה.

קישורים חיצוניים עריכה