פתיחת התפריט הראשי

שפות השמיות המערביות היא תת-קבוצה מוצעת בתוך משפחת השפות השמיות, כינויה נטבע לראשונה ב-1883 בידי פריץ הומל, חלוקה זו נתמכה בידי מספר חוקרי שפות שמיות נוספים. שיטה זו מציעה לחלק את השפות השמיות לשני ענפים מרכזיים, ענף השפות השמיות המזרחיות שנכחד כולו, והענף המערבי שכל השפות השמיות המדוברות כיום שכולל בתוכו את השפות השמיות הדרומיות, השפות השמיות המרכזיות, השפות השמיות הצפון-מערביות והערבית[1]. מעמדה של הערבית בתוך המשפחה שנוי במחלוקת בעבר החשיבו אותה כשפה דרומית, אך כיום יש המחשיבים אותה כשפה צפון-מערבית ויש כאלו המחשיבים אותה כענף עצמאי בשם שפות שמיות דרום-מערביות, הסיבה לשיטה הישנה היא, שבשפות הדרומיות וגם בערבית ישנוה תופעה דקדוקית הנקראת ריבוי שבור. מחלוקת דומה יש לגבי השפה שדוברה בקפריסין בין המאה ה-10 לפנה"ס ועד המאה ה-4 לפנה"ס, יש מן החוקרים שמכלילים אותה במשפחה זו ויש שטוענים שאינה קשורה כלל לשפות השמיות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עירית ציפר, בלשנות: איך הגיע האוח לעברית, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2010
  ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.