שפר

מושב ישראלי בגליל

שֶׁפֶר הוא מושב בגליל העליון, דרום מערבית לצפת ושייך למועצה אזורית מרום הגליל.

שפר
Sheffer.jpg
רחוב במושב שפר
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע[1] ‎591 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 425 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 10.1% בשנה עד סוף 2018

היסטוריהעריכה

המושב הוקם בשנת 1950 ככפר עבודה לעולים מתימן בצמוד לפרוד ונקרא פרוד ב'[2], פרוד העלית או פרדייה. התושבים התפרנסו במקום מעבודה עבור הקק"ל[3][4]. לאחר זמן מה הוחלט על הקמת שני יישובי קבע משני צידי הכביש ובהתאם חולק גם היישוב הזמני לשניים, חלק של מפא"י וחלק של המזרחי[5]. באמצע 1952 הסתיימה בניית הבתים, אולם בהיעדר קרקע ומים לחקלאות סירבו התושבים לעבור לבתים ודרשו שיועברו לערים[6]. תושבי המקום התימנים החלו לנטשו ובסוף 1952 נשארו כ-300 נפש מתוך 1200[7].

במטרה לאפשר התיישבות חקלאית במקום עלה הרעיון לקחת 600 דונם מקיבוץ פרוד, רעיון שנתקל בהתנגדות אנשי הקיבוץ[8].

בשנת 1953 היישוב היה מוזנח והילדים לא למדו בבית ספר[9]. בשנת 1954 הוחלט להסב את המקום למחנה מיון לעולים חדשים והובאו אליו עולים ממרוקו שהועסקו בעבודות ייעור בסביבה[10][11][12]. עד סוף 1955 הובאו למקום עוד עולים בטפטופים[13].

במקום הוקם מושב של עולים מצפון אפריקה. לכל מתיישב ניתנו שלושה דונם כרם, ארבעה דונם מטע וארבעה דונם זיתים. כן הוקמו לולים וניתן דונם קרקע ליד הבית[14]. בשנת 1955 ניטע עבור המושב מטע שכלל 14 זני פירות שונים, אך בגלל העדר מים והכשרה לא מספקת של הקרקע תנובת המטע הייתה קטנה[15]. התושבים התפרנסו בדוחק מהמטע ומלולים. אך באמצע שנות ה-60 המטע החל להתנוון והתושבים צברו חובות כבדים. שליש מהמטע נעקר כדי שיהיה ניתן להשקיע ביתרת המטע, אולם בסופו של דבר נעקר המטע כולו. מגפה פקדה את הלולים והם חוסלו[16].

שמו של המושב לקוח מספר בראשית מברכת יעקב אבינו לנפתלי: "נפתלי אילה שלחה, הנתן אמרי שפר"[17]. ולכן גם הוא נמצא סמוך למושב אמירים ("אמרי שפר" - אמירים שפר).

בתחומי המושב נמצאת מצודת שפר, שבמקור נקראה ״פרדיה״ היא אחת משרשרת מצודות גדר הצפון. כיום המבנה נטוש.

 
בתי מושב שפר ומצודת המשטרה הבריטית

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שפר בוויקישיתוף


הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ שמות עבריים ליישובים החדשים, חרות, 17 ביולי 1950
  3. ^ דוד פדהצור, פארק לאומי יעטור את רכס העצמון, מעריב, 10 ביולי 1950
  4. ^ דוד זר, עוד מעט לא תכירו את הגליל, מעריב, 31 באוקטובר 1950
  5. ^ ארבעים ספרי תורה בפחון, הצופה, 19 באפריל 1951
  6. ^ מתישבים מסרבים להכנס לבתים, הצופה, 17 ביולי 1952
  7. ^ צבי גולדברג, ישוב מתרוקן מיושביו, על המשמר, 25 בדצמבר 1952
  8. ^ מתנכלים לאדמות קיבוץ גרדוש, על המשמר, 10 ביולי 1953
  9. ^ ילדי פרדיה ללא חינוך, על המשמר, 1 בנובמבר 1953
  10. ^ 68 עולים הגיעו ממרוקו, הצופה, 9 בספטמבר 1954
  11. ^ מהמטוס להתיישבות, דבר, 10 בספטמבר 1954
  12. ^ פרדיה שבגליל מחנה מיון לעולים, על המשמר, 27 בספטמבר 1954
  13. ^ 1350 עולים בשיירה אחת מצפון אפריקה, על המשמר, 11 בנובמבר 1955
  14. ^ ישעיהו עשני, לא הכל שפיר בשפר, דבר, 15 בפברואר 1957
  15. ^ מנחם רהט, המצב בשפר - לא שפיר, מעריב, 6 במרץ 1966
  16. ^ מנחם רהט, שפר - הכפר שנבנה בטעות, מעריב, 20 במרץ 1970
  17. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ב


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.