שקט שקט, החנוכייה דולקת

שיר ילדים לחנוכה

"שקט שקט, החנוכייה דולקת" הוא שיר ילדים לחנוכה מאת עמנואל הרוסי המושר בלחן שחיבר מרדכי זעירא ב-1932.

שקט שקט, החנוכייה דולקת

שֶׁקֶט – שֶׁקֶט – שֶׁקֶט – שֶׁקֶט...
הַחֲנֻכִּיָּה דּוֹלֶקֶת,
וּבַחֶדֶר בְּלִי שָׁאוֹן
מִסְתּוֹבֵב הַסְּבִיבוֹן,
מִסְתּוֹבֵב וְלֹא עָיֵף.
אַךְ לְפֶתַע הוּא יוֹשֵׁב.
"אני רעב", יקרא בקול,
"בבקשה תנו לאכול".

הבית הראשון

חיבור השיר עריכה

הלחן חובר על ידי מרדכי זעירא בשנת תרצ"ג (1932) לכבוד חגיגת החנוכה הראשונה של ילדי כפר ויתקין בבית הספר "בשכונה הזמנית" שליד "הבית הגדול". אשתו של המלחין, שרה זעירא, הייתה הגננת הראשונה וגם מורה בכיתה א' בשנים 1932–1934 בכפר ויתקין.[1]

תוכן עריכה

השיר מספר על סביבון שמסתובב ולא עייף עד שמתיישב ורוצה לאכול. הוא מבקש "לא דגים ולא מצה, לא מרק ולא קציצה" – אלא לביבה מתוקה לכבוד החנוכה.

השיר הוא אחד משירי חנוכה המושרים בגני הילדים כשיר משחק עם המחזה של הילדים, השמים את אצבעם על שפתותיהם בתנועת "שקט" וילד המסתובב כמו סביבון.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גדעון אבני, סביב חג החנוכה הראשון בכפר ויתקין - 1932, 20 בדצמבר 2008, באתר זמרשת.