שקט שקט, החנוכייה דולקת
"שקט שקט, החנוכייה דולקת" הוא שיר ילדים לחנוכה מאת עמנואל הרוסי המושר בלחן שחיבר מרדכי זעירא ב-1932.
שקט שקט, החנוכייה דולקת
|
---|
שֶׁקֶט – שֶׁקֶט – שֶׁקֶט – שֶׁקֶט... |
הבית הראשון |
חיבור השיר עריכה
הלחן חובר על ידי מרדכי זעירא בשנת תרצ"ג (1932) לכבוד חגיגת החנוכה הראשונה של ילדי כפר ויתקין בבית הספר "בשכונה הזמנית" שליד "הבית הגדול". אשתו של המלחין, שרה זעירא, הייתה הגננת הראשונה וגם מורה בכיתה א' בשנים 1932–1934 בכפר ויתקין.[1]
תוכן עריכה
השיר מספר על סביבון שמסתובב ולא עייף עד שמתיישב ורוצה לאכול. הוא מבקש "לא דגים ולא מצה, לא מרק ולא קציצה" – אלא לביבה מתוקה לכבוד החנוכה.
השיר הוא אחד משירי חנוכה המושרים בגני הילדים כשיר משחק עם המחזה של הילדים, השמים את אצבעם על שפתותיהם בתנועת "שקט" וילד המסתובב כמו סביבון.
קישורים חיצוניים עריכה
- מילות השיר "שקט שקט, החנוכייה דולקת" והאזנה לו באתר זמרשת
- מילות השיר "שקט שקט, החנוכייה דולקת" באתר שירונט
- שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- מידע על שקט שקט, החנוכייה דולקת בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ גדעון אבני, סביב חג החנוכה הראשון בכפר ויתקין - 1932, 20 בדצמבר 2008, באתר זמרשת.