פינוקיו הפך לסמל לשקרן, משום שכאשר שיקר אפו התארך

שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת - ונאמרים על ידי אדם שרצונו להסתיר את האמת. האדם המשקר מציג את ההצהרה, האמירה או המשפט כאמיתיים וכך מנסה לגרום לאחרים להאמין לאותו דבר. ההצהרה יכולה להיות נכונה בחלקה, ועדיין תוגדר כשקר.

מתן עדות שקר הוא עבירה פלילית (בישראל עוסק בכך סעיף 237 לחוק העונשין).

סוגי שקריםעריכה

  • שקר לבן - שקר שנאמר מטעמי נימוס, או מדרכי שלום ולכן בדרך כלל מתקבל בהבנה יחסית. עם כל זאת, ישנם אנשים שאינם מקבלים שקר לבן בהבנה, ומתייחסים אליו כשקר לכל דבר, מכיוון שהם סבורים שהשקר הלבן מטשטש את המציאות.
  • הגזמה - תיאור שאינו שקרי לחלוטין אך מפריז יתר על המידה. תיתכן גם הפחתה, כלומר תיאור המפחית מעוצמת הדבר.
  • השמטה - הצגת סיפור תוך הסתרת פרטים מכוונת במטרה לייצר מצג שווא. על השמטה נאמר "חצי אמת גרועה משקר".

עדות שקרעריכה

  ערך מורחב – עדות שקר

עדות שקר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. הוכחה שעדות היא עדות שקר יכולה להשפיע על מהימנותו של האדם שמסר אותה גם ביחס לדברים אחרים שאמר, וכך להשפיע משמעותית על המשפט. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.

זיהוי שקריםעריכה

כאשר אדם משקר מתקיימת פעילות נוירוביולוגית מוגברת של מספר אזורים ספציפיים במוחו, וגופו יוצר, בדרך כלל, תנועות גוף מסוימות שעלולת להעיד עליו כשקרן, כגון שפשוף העיניים, תנועות עיניים בתדירות גבוהה, משחקים בשיער ועוד.

פוליגרף הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. שם נפוץ נוסף למכשיר הוא "מכונת אמת". הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך משמש גם במבדקי תעסוקה ובאבטחה. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת.

השקר ביהדותעריכה

בתורהעריכה

התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ז') לפי פרשנויות מסוימות, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה[1].

התורה אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב). על שבועת שקר נענשים במלקות.

עם זאת, יש בתורה דוגמאות לשקרים או להסתרת האמת של אבות האומה במקרים מסוימים, למשל:

בהלכהעריכה

ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.

  • במחלוקת שבברייתא "כיצד מרקדין לפני הכלה?"[5] נקבעה ההלכה לפי בית הלל כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"[6]. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה[7] ומפני השלום[8] ומפני שנאה במעשיה הטובים[9] או שנאה בעיני בעלה[10]. רבי משה לימא, בפירושו "חלקת מחוקק", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
  • התלמוד הבבלי מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד מסכת כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים מיניים-אינטיימים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו והכנסת האורחים של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם[11].

במסכת יבמות נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"[12]. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:

  • הבן איש חי פסק כי מותר לזייף צוואה של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה בערכאות של גויים: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"[13] כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.

נביא שקרעריכה

  ערך מורחב – נביא שקר

ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם אלוהים או מתנבא בשם אלים אחרים. לפי המסורת, הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר ועונשו מוות, הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים[14].

משיח שקרעריכה

  ערך מורחב – משיח שקר

משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, בניגוד להשקפת הציבור הדתי אליו הוא משתייך. תופעה זו של הכרזה על אדם כמשיח, קיימת בדתות שונות, וקרויה בשפה מדעית "טוענים למשיחיות" או "פסאודו-משיח" (משיח כביכול).

שבועת שקרעריכה

  ערך מורחב – שבועת שקר

האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו ספר חרדים (מצוות עשה כ"ו), ספר יראים (סימן רלה).
  2. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ג, ספר בראשית, פרק כ'
  3. ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ו'
  4. ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ו' ראו גנבת הברכות
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב'
  6. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ה, סעיף א'
  7. ^ ר"י מיגאש על הסוגיה
  8. ^ ריטב"א על הסוגיה
  9. ^ דרישה על הטור
  10. ^ מהרש"א על הסוגיה
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ג, עמוד ב'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד א': אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום
  13. ^ שו"ת תורה לשמה, סימן שעא
  14. ^ ספר דברים, פרק י"ח, פסוק כ"ב
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.