שרה ברנאר

שחקנית צרפתייה
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שרה ברנארצרפתית: Sarah Bernhardt;‏ 22 באוקטובר 184426 במרץ 1923) הייתה שחקנית תיאטרון צרפתייה ממוצא יהודי. נחשבה בתקופתה לשחקנית המפורסמת בעולם והייתה "הכוכבת הבינלאומית הראשונה". כונתה 'האלוהית' ו'קיסרית התיאטרון'; ויקטור הוגו כינה אותה 'קול הזהב', וז'אן קוקטו כינה אותה 'המפלצת הקדושה'.

שרה ברנאר
Sarah Bernhardt
לידה 23 באוקטובר 1844
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1923 (בגיל 78)
הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rosine Bernardt עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 18621922 (כ־60 שנה)
מקום לימודים הקונסרבטואר הלאומי הגבוה לאמנות הדרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jacques Damala (18821889) עריכת הנתון בוויקינתונים*Samuel Pozzi עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Maurice Bernhardt עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצינה בלגיון הכבוד
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (1960) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצלום פורטרט של שרה ברנאר מאת נדאר
שרה ברנאר בשנת 1864, צילום מעשה ידי נדאר.

תולדות חייהעריכה

ילדות ונעוריםעריכה

נולדה בשם אנרייט רוזין ברנאר (בצרפתית: Henriette Rosine Bernard). אמה, יהודית ברנאר, הייתה יהודייה ילידת אמסטרדם, קורטיזנה מפורסמת בפריז. אביה היה כנראה צעיר הולנדי, וסבה מצד אמה היה מוריץ ברנהארד - סוחר יהודי באמסטרדם. כאשר הייתה בת שתים עשרה הוטבלה לנצרות ונכנסה למנזר לנשים. ב-1859 התקבלה לקונסרבטוריון למוזיקה ולמשחק תיאטרלי בהמלצתו של שארל, דוכס מורני. ב-11 באוגוסט 1862 החלה לשחק בתפקיד משני בקומדי פראנסז במחזהו של ז'אן רסין "איפיגניה".

קריירהעריכה

ב־1866 עברה לשחק בתיאטרון אודיאון שבפריז, ושם נחלה את הצלחותיה הראשונות כאשר גילמה את דמותה של קורדליה בגרסה הצרפתית למחזהו של שייקספיר "המלך ליר", ואת דמותה של זאנטו במחזהו של פרנסואה קופה "עובר האורח" (1869). ב-1872 גילמה בהצלחה רבה את תפקיד מלכת ספרד במחזהו של ויקטור הוגו "רואי-בלה" - מה שגרם לקומדי פראנסז להזמינה לשחק בשורותיו כשחקנית מן המניין. בתקופה זו שיחקה, בין היתר, ב-1874 את התפקיד הראשי במחזהו של ז'אן רסין "פדרה", וב-1877 את תפקידה של דונה סול במחזהו של ויקטור הוגו "ארנאני".

ב-1879 הייתה לה עונה מוצלחת בלונדון, ומכאן ואילך נודעה כשחקנית הגדולה ביותר של זמנה. קולה זכה לכינוי "קול הזהב".

ב-1880, בשל ביקורת שנמתחה על משחקה במחזהו של אמיל אוז'ייה "ההרפתקנית", עזבה את קומדי פראנסז, הקימה להקה משלה - תיאטרון שרה ברנאר - ויצאה איתה למסע הופעות בלונדון, בקופנהגן, ברוסיה ובארצות הברית. בניו יורק פגשה בתומאס אדיסון וקראה בפניו בביתו את תפקידה במחזה "פדרה". ב-1881 גילמה את דמותה של דופלסי במחזהו של אלכסנדר דיומא הבן "הגברת עם הקמליות".

בין 1891 ל-1893 ערכה מסע הופעות באמריקה הצפונית, באמריקה הדרומית, באוסטרליה וברוב בירות מדינות אירופה. ב-1899 העלתה על הבמה גרסה צרפתית של "המלט" שבה שיחקה את התפקיד הראשי. בשנת 1900 גילמה את הדמות בסרט הקצר "Le Duel d'Hamlet".

שנים אחרונותעריכה

ב-1905, כאשר הופיעה בריו דה ז'ניירו, נפלה מן הבמה ונפגעה בברכה. פצע זה, שהפך בהדרגה לנמק, גרם לכריתת רגלה הימנית ב-1915. למרות זאת המשיכה בקריירה שלה, ואף שלא הייתה מסוגלת להתנועע על הבמה, קולה האפיל על נכותה. באותה שנה ערכה מסע הצגות מוצלח באמריקה, ולאחר מכן המשיכה לשחק כמעט עד יומה האחרון.

בשנת 1907 הוציאה לאור את האוטוביוגרפיה "חיי הכפולים" ("Ma Double Vie").

שרה ברנאר נפטרה בפריז ב-1923 כתוצאה ממחלת כליות ונקברה בבית הקברות פר לשז שבעיר.

קשר לפלשתינהעריכה

בשנת 1910 ביקרה ברנאר במצרים. בהסכמתה יזמו התנגשות מלאכותית בין המרכבה שבה טיילה לבין העגלה שהובילה יינות "כרמל מזרחי" לחלוקתם בין הלקוחות בקהיר. איש לא נפצע, אך העיתונות במצרים ובעולם פרסמה את מקרה ההתנגשות עם "יינות כרמל מזרחי", וכך זכו היינות לפרסום חינם.

איש ביל"ו מראשון לציון דוד יודילוביץ חיבר יחד עם הסופר הצרפתי טיבו את הספר "תולדות שרה ברנאר". יודילביץ שימש סוכן "כרמל מזרחי" בקהיר ופגש את שרה ברנאר בביקורה בקהיר.[1][2]

הנצחותעריכה

בשנת 1906 הוצגה לראשונה אדמונית מזן חדש, והוא נקרא "שרה ברנאר" על שמה. כמו כן נקראת על שמה "עוגיית שרה ברנאר".[3]

בשנת 2004 עלתה בישראל ההצגה "שרה ברנארד", בכיכובם של ליא קניג ושלמה בר-שביט.[4]

בעיר העתיקה של פראג שוכנת מסעדת "שרה ברנאר" על שמה.

ברנאר נכללה בין מושאי הביוגרפיה של נורמן לברכט "גאונות וחרדה - כיצד שינו היהודים את העולם בין 1847-1947", שיצאה לאור ב-2019. לברכט הגדיר את ברנאר כמי ש"המציאה את הידוענות".

חיים אישייםעריכה

בנה מוריס ברנאר נולד ב-10 בדצמבר 1864. אביו היה אציל בלגי בשם הנרי-מקסימילאן גוז'ף דה ליג'ן (1824-1871). מבנה נולדו נכדיה וניניה. שרה נפטרה בזרועות בנה. מוריס נפטר ב-21 בדצמבר 1928 ונקבר לצדה.

ספריהעריכה

  • Dans les nuages, Impressions d'une chaise (1878)
  • L'Aveu, drame en un acte en prose (1888)
  • Adrienne Lecouvreur, drame en six actes (1907)
  • Ma Double Vie (1907),
  • My Double Life: Memoirs of Sarah Bernhardt, (1907) William Heinemann
  • Un Coeur d'Homme, pièce en quatre actes (1911)
  • Petite Idole (1920; as The Idol of Paris, 1921)
  • L'Art du Théâtre: la voix, le geste, la prononciation, etc. (1923; as The Art of the Theatre, 1924)
  • התיאטרון על סף המאה העשרים, הוצאת מסדה - תל אביב, תשט"ז

לקריאה נוספתעריכה

  • Robert Gottlieb, Sarah: The Life of Sarah Bernhardt (Jewish Lives)
  • Arthur Gold, The Divine Sarah: A Life of Sarah Bernhardt
  • Carol Ockman, Sarah Bernhardt: The Art of High Drama

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על דוד יודילוביץ באתר אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
  2. ^ על דוד יודילוביץ באתר אלבום המשפחות
  3. ^ תמי לויאב, שרה "האלוהית": סיפור של עוגיה, באתר ynet, 8 ביולי 2008
  4. ^ דף ההצגה "שרה ברנארד" באתר הבמה