שרה צ'אנג

מוזיקאית אמריקאית

שרה צ'אנגאנגלית: Sarah Chang בקוריאנית: 장영주; שמה המקורי היה יאנג ג'ו צ'אנג, נולדה ב-10 בדצמבר 1980) היא כנרת אמריקאית. הופעותיה הראשונות של הכנרת הצעירה, שהוכרה כילדת פלא, היו כסולנית עם הפילהרמונית של ניו יורק ועם תזמורת פילדלפיה בשנת 1989. היא נרשמה לבית הספר ג'וליארד ללימודי מוזיקה, סיימה אותו בשנת 1999 והמשיכה בלימודיה באוניברסיטה. בשנות ה-90' ובעשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה צ'אנג כסולנית עם רבות מן התזמורות הראשונות במעלה בעולם.

שרה צ'אנג
Sarah Chang before performing.jpg
לידה 10 בדצמבר 1980 (בת 39)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאית, כנרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Avery Fisher Prize (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sarahchang.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילדות, נעורים ולימודיםעריכה

צ'אנג נולדה בפילדלפיה, פנסילבניה, וגדלה בניו ג'רזי.[1] היא בתם של מיונג-ג'ון, מלחינה, ומין-סו צ'אנג, שהיה כנר ומורה למוזיקה.[2] הוריה של צ'אנג היגרו לארצות הברית מדרום קוריאה בשנת 1979 לצורך השתלמות המוזיקה של אביה בטמפל יוניברסיטי. אמה למדה הלחנה באוניברסיטת פנסילבניה. צ'אנג אמרה, ש"אם כי מעולם לא חיה בפועל בקוריאה... היא בכל זאת מרגישה בעוצמה רבה ששם נטועים שורשיה."[3]

בשנת 1986, כשצ'אנג הייתה בת 5, היא ניגשה למבחן קבלה לג'וליארד והתקבלה לאחר נגינת הקונצ'רטו לכינור מס' 1 בסול מינור של מקס ברוך. צ'אנג בילתה בסופי השבוע בשיעורי נגינה בג'וליארד ובקניות בניו יורק עם הוריה. כשמלאו לה 6, התחילה ללמוד אצל אייזק שטרן מחוץ לבית הספר. היא באה בקביעות לסטודיו של שטרן ללמוד עמו יצירות חדשות. ב-1989, החלה לעבוד עם דורותי דיליי בסטודיו שלה בניו יורק,[4] שם קיבל אביה שיעורים במוזיקה, ובבית הספר ופסטיבל המוזיקה של אספן, קולורדו. גם יו קאנג, סטודנט לשעבר ואסיסטנט של דיליי, השתתף בהכשרתה של צ'אנג.[5]

לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון בניו ג'רזי בשנת 1999, חזרה צ'אנג לג'וליארד ללימודים גבוהים ולמדה אצל דיליי.[6]

ממשפחתה למדה צ'אנג לדבר קוריאנית שוטפת. היא דוברת גם גרמנית רהוטה.[7]

הודות להישגיה המוזיקליים, צ'אנג נמנית עם מספר קטן מאד של אנשי ונשות מקצוע, המוכרים כילדי פלא.[8][9]

קריירהעריכה

ההתחלהעריכה

אמה של צ'אנג לימדה אותה לנגן נעימות באצבע אחת על הפסנתר בגיל 3. ליום הולדתה הרביעי קיבלה כינור בגודל 1/16. בגיל 8, ניגשה למבחן בד עם המנצחים זובין מהטה וריקרדו מוטי, שעבדו עם התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק ותזמורת פילדלפיה. שניהם הזמינו אותה מיד להופיע עמם.[10]

בשנת 1991, כשהייתה בת 10, הקליטה צ'אנג את האלבום הראשון שלה, "דביוט".[11] חברת EMI קלאסיקס הוציאה את האלבום ב-18 באוגוסט 1992 והוא הגיע במהירות לרשימת רבי-המכר של מוזיקה קלאסית.[12] צ'אנג התפרסמה חיש-מהר והייתה לכנרת ידועת-שם בקנה מידה עולמי, שהופיעה בכ-150 קונצרטים בשנה. ב-2006 דירג אותה ניוזוויק כאחת משמונה שיאניות ההישגים בארצות הברית. בראיון שנלווה לכתבה, אמרה צ'אנג: "אני חושבת, שהעובדה שהגעתי לקריירה בגיל צעיר כל כך שמרה על המיקוד שלי. אנחנו סוגרים לוח הופעות לפחות שנתיים עד שלוש שנים מראש בתעשייה הקלאסית. הרגשתי כל כך מחוברת לקרקע והכרתי תודה על שאני יודעת כבר מה הדבר שאני רוצה לעשות בחיי."[13]

2002–2005עריכה

 
צ'אנג באיטליה בפסטיבל אי סואוני דלה דולומיטי, בביצוע תחת כיפת השמים

בשנת 2002 הופיעה בפיונגיאנג, קוריאה הצפונית. צ'אנג סיפרה: "הקונצרט היה מלא פקידי ממשלה. כל המושבים עד האחרון שבהם. היו הזמנות בלבד, אבל זו הייתה חוויה שלא תאָמן. מפחידה ומלהיבה בעת ובעונה אחת. ואני חשבתי רק כמה התמזל מזלי.איזה מזל יש לי שאני מוזיקאית, ובאותו רגע הרגשתי באמת ובתמים, שמוזיקה היא השפה האוניברסלית האחת והיחידה."[14]

צ'אנג השתתפה במסע הפרסום העולמי של חברת השעונים "מובאדו" "אמנות הזמן" עם הטניסאי פיט סמפראס והמלחין וינטון מרסליס. למשחקים האולימפיים של 2004 נבחרה צ'אנג לשאת את הלפיד האולימפי בניו יורק.[15] בשנת 2005, הכתיר בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת ייל כיסא באולם ספראג בשמה של צ'אנג. לאחר זאת, יצאה צ'אנג למסע קונצרטים של שנה עם הפילהרמונית של ברלין ותזמורת הקונצרטחבאו בתוכנית שישייה של פסטיבלי קיץ, שהובילו לקונצרט באולם פילהרמוני בברלין.[16]

2007-הווהעריכה

צ'אנג הופיעה ברסיטל בקרנגי הול ב-7 באפריל 2007, בליווי הפסנתרן הבריטי אשלי ווס.[17] היא ממשיכה לנגן עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס בניצוח אסה-פקה סאלונן והופיעה איתם הן בהוליווד בול והן באולם הקונצרטים וולט דיסני במהלך 2008.[18] ב-27 וב-28 במרץ 2008 ניגנה לפני קהל מאזינים התיאטרון מג'סטיק בסן אנטוניו, טקסס, ביצוע שקדמה לו הופעה (לפגוש ולעודד מוזיקאים צעירים וקשישים גם יחד ללא תמורה) באולם אנטוניו סטרד ויולין באותה עיר.[19] ממאי 2009 עד יוני 2010 יצאה לסיורי רסיטלים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואסיה עם הפסנתרן אנדרו פון אוין; בתוכנית של 12 בפברואר 2010 הופיעה ברסיטל באולם ברביקן בלונדון ובמרץ 2010 ניגנה באוניברסיטת דרום קליפורניה את הקונצ'רטו לכינור מס' 1 בסול מינור, אופוס 26, של מקס ברוך. באוגוסט 2010 הופיעה בהוליווד בול.[20]

כלי נגינהעריכה

ברשותה של שרה צ'אנג כינורות אחדים. הכינור העיקרי שלה הוא הגוארנרי דל ג'זו משנת 1717, מעשה ידיו של בונה הכינורות בן קרמונה ג'וזפה גוארנרי, שאותו קיבלה בירושה ממורה, אייזק שטרן. בראיון משנת 2013 אמרה לכתב, שקנתה את הכינור משטרן, לא קיבלה אותו.[21]

פרסים ואותות הוקרהעריכה

  • 1992: מענק קריירה ע"ש אוורי פישר
  • 1993: האמן הצעיר של השנה (1993) גרמופון
  • 1993: האמן החדש של השנה לפרס ECHO למוזיקה (גרמניה)
  • 1993: נאן פא (דרום קוריאה)
  • 1994: האמן החדש של השנה בפרסים הבינלאומיים למוזיקה קלאסית
  • 1999: פרס אוורי פישר
  • 2004: היכל התהילה של הוליווד בול, "עד כה, צ'אנג היא הצעירה ביותר שזכתה בתואר זה;" ראו מאמר [22]
  • פרמיו אינטרנציונלה אקדמיה מוזיקלה שיאניה בסיינה, איטליה.[23]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שרה צ'אנג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Sarah Chang Soloist At Mann Concert" דניאל ובסטר, פילדלפיה אינקוויירר, "שרה צ'אנג סולנית בקונצרט מאן" 7 ביולי 1995
  2. ^ "Young, gifted and calling the tunes" אינדפנדנט, בריטניה, חדשות מוזיקה ובידור, "צעירה, מחוננת ובשליטה מלאה" 12 באוגוסט 1999
  3. ^ "Sarah Chang is back". קוריאה ג'ונאנג דיילי, "שרה צ'אנג חזרה" 8 בספטמבר 2010
  4. ^ מייקל דרוואן, אייריש טיימס, "החיים עם ,ילדת הפלא'" 29 בינואר 2009
  5. ^ [=https://web.archive.org/web/20110111121334/http://music.yale.edu/faculty/kang.html בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת ייל, חבר סגל יו קאנג, כינור] 11 בינואר 2011
  6. ^ נגנת הכינור המפורסמת שרה צ'אנג תופיע באיחוד האמירויות עם התזמורת הסימפונית של אלבמה ב-14 במרץ (באנגלית) חדשות אוניברסיטת אלבמה, 24 בפברואר 2004
  7. ^ "A Violin Prodigy Sees The World" ניוזוויק,"ילדת פלא בכינור רואה את העולם" 9 באוגוסט 1999
  8. ^ "Sarah Chang Aims to Cast Off Prodigy Label" קוריאה טיימס, מאי 2010, שרה צ'אנג שמה למטרה להיפטר מתווית ילדת הפלא" 7 בדצמבר 2009
  9. ^ "מגזין כלי מיתר", ג'יימס ריל, ריאיון עם הכנרת שרה צ'אנג: הבגרות פותחת עולם חדש של הזדמנויות למי שהייתה ילדת פלא סטרינגס מגזין, גיליון 115
  10. ^ "ABOUT THE PERFORMER: Sarah Chang".הוליווד בול, "על המבצעת: שרה צ'אנג"
  11. ^ רשומה על הדיסק "ארבע העונות" (ויוואלדי), בקטלוג המקוון של ספריית סן חוזה (קליפורניה), 2007
  12. ^ שרה צ'אנג: "דביוט", באתר אמזון
  13. ^ קוריאן קולורדו ניוז, הכנרת שרה צ'אנג: "בשבילי, הבמה היא הבית"
  14. ^ עלון "קוריאה הדינמית" – גיליון 10, עמוד 4, בפסקה Poeple (באנגלית), באתר משרד החוץ של קוריאה הדרומית, נובמבר 2008
  15. ^ http://www.opus3artists.com/artists/sarah-chang אופוס 3 ביוגרפיה
  16. ^ "EMI Classics - Sarah Chang"
  17. ^ "Strong Expression, Delivered With Spirit and Teamwork" סטיב סמית, ניו יורק טיימס, "ביטוי חזק, שנמסר בעוז רוח ובעבודת צוות7 באפריל 2007
  18. ^ About the Performer אתר הוליווד בול, על אודות המבצעת בהוליווד בול
  19. ^ שרה צ'אנג, כינור, באתר אנטוניו סטרד ויולין
  20. ^ "Inside the Violin: an interview with Sarah Chang". Asia Pacific Arts. March 19, 2010. Retrieved October 31, 2010 אסיה פאסיפיק ארטס, "בתוך הכינור: ראיון עם שרה צ'אנג"] 19 במרץ 2010
  21. ^ ג'ף קאליס, סן פרנסיסקו קלאסיקל וויס, "שרה צ'אנג והג'זו מותחים מיתרי שמש על פני תרבויות" 26 בפברואר 2013
  22. ^ Los Angeles Times article לאונרד סלטאקין ושרה צ'אנג חוזרים להוליווד בול לשוסטקוביץ'
  23. ^ זוכי הפרס הבינלאומי של אקדמיה שיאניה , איטליה