שרית שפירא

אוצרת ישראלית

שרית שפירא (1957 - נובמבר 2018) הייתה אוצרת ישראלית ומרצה לאמנות מודרנית בבצלאל בירושלים.

שרית שפירא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בנובמבר 2018 (בגיל 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שפירא סיימה בשנת 1987 תואר ראשון בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב. והייתה תלמידתו של פרופ' מוטי עומר[1] משם החלה למסלול ישיר לדוקטורט.

בשנת 1989 החלה ללמד היסטוריה ותאוריה של אמנות מודרנית ועכשווית ב"בצלאל", ירושלים, ובבתי הספר לאמנות "קלישר" ו"קמרה אובסקורה" בתל אביב. בשנת 1999 המשיכה ללמד תאוריה בתואר שני בבצלאל[2].

בשנת 1997 נבחרה כאוצרת המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. ובשנת 2002 החלה לעבוד כ"אוצרת עמיתה" של אותה המחלקה.

בשנת 2007 החלה בהקמת חלל לאמנות R69[3], מטרת החלל להיות לא מסחרי ולעסוק באמנות עכשווית, שמו נובע ממיקומו בשדרות רוטשילד 69 בתל אביב, ולהקים מגזין חדש לאמנות[4].

משנת 2008 שפירא שימשה אוצרת ומנהלת של אוסף יגאל אהובי לאמנות עכשווית בינלאומית. במסגרת עבודתה היא שימשה כשופטת ב"פרס האמן המבטיח" שניתנה כל שנה מטעם האוסף ביריד "צבע טרי". בסוף 2014 פרשה מתפקידה והמשיכה לשמש כיועצת אמנותית של האוסף[5]. במקומה מונה מתן דאובה לאוצר ומנהל האוסף[6].

שפירא כתבה במגזיני האמנות: "סטודיו", "עיתון 77" ו"משקפיים", ובמדורי התרבות ב"ידיעות אחרונות".

נפטרה בנובמבר 2018, לאחר מאבק של שלוש שנים במחלת הסרטן[2].

חיים אישיים עריכה

שפירא הייתה בת זוגו של הקולנוען עמית גורן, ולהם שלושה ילדים[7].

תערוכות עריכה

ספרים וקטלוגים עריכה

  • מסלולי נדודים: הגירה, מסעות ומעברים באמנות ישראלית עכשווית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1991
  • מראית אין : הבלתי נראה במציאות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000
  • זה לא צבר, זה גרניום: רפי לביא: עבודות מ-1950 עד 2003, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2003[15]
  • דבר דבר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2007
  • שרית שפירא: הגות ומעשה, הוצאת אסיה, 2023

פרסים עריכה

  • 1990: פרס הייזן מטעם מוזיאון ישראל עבור כתיבה על אמנות.
  • 1992: פרס האוצרות מטעם המועצה לתרבות ואמנות ומוזיאון עין-הוד, עבור "מסלולי נדודים".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריאלה הירש-ישראלי, מוסף השבת: מכונן הגלריה - מוטי עומר היה מסור לאמנות הישראלית ונתן עבורה את כוחותיו – ואלה היו רבים ומרשימים, באתר מוסף השבת
  2. ^ 1 2   מיה אשרי ונעמה ריבה, האוצרת והמרצה שרית שפירא מתה בגיל 61, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2018
  3. ^ דנה גילרמן, עכבר העיר אונליין, הבראסרי של עולם האמנות, באתר הארץ, 4 ביולי 2008
  4. ^ דנה גילרמן, שרית שפירא מציגה: חלל אמנות וכתב עת חדשים, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2007
  5. ^ שני ליטמן, שרית שפירא פורשת מתפקידה כאוצרת האוסף של יגאל אהובי, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2014
  6. ^   שני ליטמן, האוצר החדש באוסף יגאל אהובי לא רוצה להגדיר את עצמו כאוצר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2015
  7. ^ דוד שליט, ‏כיף ברוטשילד, באתר גלובס, 10 במאי 2005
  8. ^ דפנה איכילוב, ‏סיגלית לנדאו, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2005
  9. ^ סמדר שפי, עושר הדלות, באתר הארץ, 18 בפברואר 2003
  10. ^ יהושע סימון, ‏"לעשות עולם טוב יותר, לא?", באתר גלובס, 30 בינואר 2005
  11. ^ חגית פלג-רותם, ‏נוגסים בתפוח, באתר גלובס, 18 במרץ 2008
  12. ^ הילה שקולניק-ברנר, עכבר העיר, חרושת: תערוכה בבית חרושת למרצפות, באתר הארץ, שני 15 ביוני 2009
    חגית פלג-רותם, ‏בית חרושת, באתר גלובס, 11 ביוני 2009
  13. ^ הילה שקולניק־ברנר, עכבר העיר, לא לילדים: תערוכה בבית הרוחות ברחוב חיסין, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2011
    אלי ערמון אזולאי, שקית שחורה על התקרה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
  14. ^ חגית פלג-רותם, ‏מושך אש: "המגדל הבוער" - תערוכה של יגאל אהובי בגלריה האוניברסיטאית, באתר גלובס, 12 בפברואר 2014
      גליה יהב, הגלריה האוניברסיטאית גאה להציג: שקשוקה של אמנות וכסף, באתר הארץ, 13 באפריל 2014
    חגית פלג-רותם, ‏אספן בתוך אוספו הוא גר, באתר גלובס, 3 במרץ 2015
  15. ^ אדם ברוך, רפי לביא. קצת היסטריה, בבקשה, באתר הארץ, 19 במאי 2003