שרית שפירא

אוצרת ישראלית
אין תמונה חופשית

שרית שפירא (1957 - נובמבר 2018) הייתה אוצרת ישראלית ומרצה לאמנות מודרנית בבצלאל בירושלים.

ביוגרפיהעריכה

שפירא סיימה בשנת 1987 תואר ראשון בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב. והייתה תלמידתו של פרופ' מוטי עומר[1] משם החלה למסלול ישיר לדוקטורט.

בשנת 1989 החלה ללמד היסטוריה ותאוריה של אמנות מודרנית ועכשווית ב"בצלאל", ירושלים, ובבתי הספר לאמנות "קלישר" ו"קמרה אובסקורה" בתל אביב. בשנת 1999 המשיכה ללמד תאוריה בתואר שני בבצלאל.

בשנת 1997 נבחרה כאוצרת המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. ובשנת 2002 החלה לעבוד כ"אוצרת עמיתה" של אותה המחלקה.

בשנת 2007 החלה בהקמת חלל לאמנות R69[2], מטרת החלל להיות לא מסחרי ולעסוק באמנות עכשווית, שמו נובע ממיקומו בשדרות רוטשילד 69 בתל אביב, ולהקים מגזין חדש לאמנות[3].

משנת 2008 שפירא שימשה אוצרת ומנהלת של אוסף יגאל אהובי לאמנות עכשווית בינלאומית. במסגרת עבודתה היא שימשה כשופטת ב"פרס האמן המבטיח" הניתן כל שנה מטעם האוסף[4].

שפירא כתבה במגזיני האמנות: "סטודיו", "עיתון 77" ו"משקפיים", ובמדורי התרבות ב"ידיעות אחרונות".

שפירא הייתה בת זוגו של הקולנוען עמית גורן[2], ולהם שלושה ילדים.

תערוכותעריכה

ספרים וקטלוגיםעריכה

  • מסלולי נדודים: הגירה, מסעות ומעברים באמנות ישראלית עכשווית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1991
  • מראית אין : הבלתי נראה במציאות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000
  • זה לא צבר, זה גרניום: רפי לביא: עבודות מ-1950 עד 2003[8], מוזיאון ישראל, ירושלים, 2003
  • דבר דבר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2007

פרסיםעריכה

  • 1990: פרס הייזן מטעם מוזיאון ישראל עבור כתיבה על אמנות.
  • 1992: פרס האוצרות מטעם המועצה לתרבות ואמנות ומוזיאון עין-הוד, עבור "מסלולי נדודים".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה