פתיחת התפריט הראשי

שרית הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1974 בבימויו של ג'ורג' עובדיה. בסרט משולבת מוזיקה כחלק מן העלילה.

שרית
Sarit.jpg
עטיפת ה-DVD של הסרט
בימוי ג'ורג' עובדיה
הפקה ג'ורג' עובדיה ודן שמר
תסריט דבורה הירשפלד
עריכה דב הניג
שחקנים ראשיים דליה פרידלנד
יגאל בשן
אלישבע מיכאלי
חיה קציר
ירדנה ארזי
מוזיקה אלברט פיאמנטה ויגאל בשן
צילום אמנון סלומון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 במאי 1974
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 330,000
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלילהעריכה

"שרית" היא מלודרמה המספרת את סיפורה של השחקנית שרית (דליה פרידלנד), המחליטה לפרוש מן הבמה. בן זוגה גבי (אריאל פורמן) נוטש אותה לאחר שנודע לו שהיא בהיריון ממנו. שרית מגלה כי הוא בוגד בה ובסערת רגשותיה יורה למוות בו ובמאהבתו. היא נשפטת למאסר עולם. בנה אבי, נמסר לאחזקת עוזרת הבית שלה, תמי (ירדנה ארזי), המבטיחה לעשות הכל למען גידולו ולבוא לבקר את שרית בבית הכלא. תמי מרבה להופיע בערבים במועדוני ריקודים בהם היא רוקדת במגוון סגנונות. בסרט מופיעים קטעים ממושכים המתמקדים בשחקנית ירדנה ארזי רוקדת ריקודי בטן ערביים וריקודים הודיים ברגליים יחפות.

מאחר שתמי לא מצליחה לגדל אותו, היא מוסרת אותו לאימוץ. לאחר שחרורה מגיעה שרית לבית משפחת דניאלי המאמצת ומתקבלת לעבודה כעוזרת בית. היא מנסה לדבר אל לבו של אבי המבוגר (בגילומו של יגאל בשן), על מנת שישפר התנהגותו, אך הוא טופל עליה אשמת גניבה. שרית מגורשת בבושת פנים. היא מתקבלת באהבה רבה על ידי בתיה (חיה קציר), חברתו של אבי. בתיה בהיריון והדבר נשמר בסוד מפני אמו המאמצת של אבי (אלישבע מיכאלי). אבי איננו יודע שהוא ילד מאומץ ואמו האמיתית, שרית, עושה הכל למען החיבור הנכון, לדעתה, בין שני האוהבים. אבי מכחיש שיש בינו ובין בתיה קשר כלשהו, וגורם זו הפעם השנייה, לשרית, לחוש שקרנית. בבואו להציע נישואין לבתיה, שרית מסלקת אותו משם בהשפלה זהה לזו שלה, כאשר גורשה מביתו בגלל שקריו. אך נימוקיה חזקים ומשכנעים את בתיה ללכת בדרכה ולא בדרכו הנחפזת. היא דורשת ממנו למצוא עבודה, לפרנס את משפחתו החדשה ואת בנו שנולד. היא פוקדת עליו לא לנתק את הקשר עם אמו המאמצת. אבי מוצא עבודה ומחליט להתחתן בלי לקבל את ברכת אמו, מה שיגרום לנישולו מצוואתה. החתונה מתקיימת בניגוד להמלצותיה של שרית. אמו של אבי מגיעה לחתונה כדי לחשוף בפניו שהיא אינה אימו האמיתית, אך שרית באה לקראתה ופותחת בפניה את השער, היא מספרת לה שהיא אימו הביולוגית ומנסה למנוע ממנה לחשוף שהיא אינה אמו האמיתית של אבי, פן הדבר יגרום לו הרס נפשי. כאן מתגלה גדולתה של שרית, כאמא המסוגלת להקריב את אהבתה למען אושרו של בנה, הסרט מסתיים כששרית עוזבת לאחר שהבטיחה לאימו של אבי שלאחר הפיוס ביניהם הם לא יראו אותה יותר.

בסרט משולבים שירים של יגאל בשן, בהם "החיים היפים", "כוכבים לא משקרים" ו"עוד מעט". נאוה ברוכין הקליטה לפסקול הסרט את השיר "איך שנים עברו".

שחקניםעריכה

הצלחה והכנסותעריכה

הסרט זכה להצלחה קופתית ניכרת עם 330,000 כרטיסים שנמכרו בבתי-הקולנוע[1] אך לא התקבל באהדה על ידי המבקרים, מסווג לעיתים קרובות כסרט בורקס, אך אינו בו את האלמנטים המקובלים, בדומה לסרטי בורקס, כמו: "חגיגה בסנוקר" ו-"צ'רלי וחצי".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 237.