פתיחת התפריט הראשי

ליידי שרלוט אליזבת גסטאנגלית: Charlotte Elizabeth Guest19 במאי 1812 - 15 בינואר 1895) הייתה מלומדת פילולוגית-היסטורית הידועה במיוחד בתרגום המיתוס הולשי "מבינוגיון" (שהיא אף טבעה את שמו) לאנגלית מודרנית. דמות מרכזית בתחייה הגותית בספרות הבריטית בתקופה הוויקטוריאנית וב"רנסאנס הוולשי" של המאה ה-19. פילנתרופית ואשת חינוך. בעלה הראשון היה המהנדס, היזם והתעשיין הוולשי הברונט ג'ון ג'וסיה גסט (John Josiah Guest, נפטר ב-1852). בעלה השני היה הפוליטיקאי איש המפלגה השמרנית והאספן צ'ארלס שרייבר (Charles Schreiber). האוסף שאספו בני הזוג נמצא כיום במוזיאון ויקטוריה ואלברט.

שרלוט אליזבת גסט
Charlotte Elizabeth Guest
Guest3.jpg
לידה 19 במאי 1812
אופינגטון, לינקולנשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בינואר 1895 (בגיל 82)
דורסט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מדינה בריטניה
בן/בת זוג John Josiah Guest, Charles Schreiber עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ivor Guest, 1st Baron Wimborne, Montague Guest, Arthur Guest עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תרגום המיתוס הולשי "מבינוגיון"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעוריםעריכה

נולדה באחוזה בלינקולנשייר. אביה, שהיה רוזן (Earl of Lindsey) ונצר למשפחת ברטי (Bertie), ששורשיה נטועים במאה ה-16, נפטר בהיותה בת שש ובאותה עת גם נשרף ביתם. אמה נישאה בשנית אך עקב שקיעתה בדכדוך, נטלה שרלוט על עצמה אט-אט את ניהול עסקי המשפחה. מגיל צעיר ביטאה בביטחון את עמדותיה בנושאים פוליטיים וכן למדה בשקיקה שפות וספרות. בין היתר למדה בכוחות עצמה עברית, פרסית וערבית בנוסף ללימודים פורמליים של לטינית, יוונית עתיקה, צרפתית ואיטלקית עם מורהו הפרטי של אחיה-למחצה. מאידך, חיי החברה שלה כנערה היו מצומצמים ביותר. משבגרה היו לה מספר מחזרים, בהם בנג'מין ד'יזראלי, לימים ראש ממשלת בריטניה. ב-1833 התחתנה עם המהנדס, היזם והתעשיין הוולשי הברונט ג'ון ג'וסיה גסט (John Josiah Guest), בעל חברת הברזל של דוולאיס ( Dowlais Iron Company) שבדרום ויילס[1], אדם עשיר ביותר וחבר הפרלמנט הבריטי, אך ממעמד נמוך יותר ממעמדה של שרלוט. הוא היה בן 49 והיא בת 21. לאחר החתונה עברו השניים להתגורר באחוזתו של גסט במרתיר טידפיל (Merthyr Tydfil) שבוויילס.

אשת חינוך, פילנתרופית ומנהלתעריכה

בעקבות הצהרת העקרונות של התנועה הצ'רטיסטית שפורסמו ב-1838, החלה ליידי שרלוט להקדיש עצמה לחינוך מעמד הפועלים. היא נטלה תחת חסותה את בית הספר הציבורי בדוולאיס, פיקחה על הרמה הלימודית והעניקה פרסים ומלגות לתלמידים מצטיינים. כך הפכה את בית הספר הנידח יחסית לטוב והמתקדם ביותר לא רק בוויילס אלא בבריטניה כולה.[2]

בשנת 1852 נפטר גסט (בגיל 71) וליידי שרלוט נטלה על עצמה את תפקיד יו"ר חבר הנאמנים של מפעלי הברזל למשך כשלוש שנים. ב-1855 נישאה למורהו הפרטי לשעבר של בנה, צ'ארלס שרייבר, שנבחר כחבר פרלמנט[3] והיה צעיר ממנה ב-14 שנים (היא הייתה בת 43 באותה עת). השניים הרבו לנסוע באירופה, לאסוף חפצי אמנות וספרים ולצרוך תרבות.

חקר ספרות וויילס הקדומהעריכה

החל משנות ה-30 של המאה ה-19 חקרה גסט את הספרות הוולשית של ימי הביניים ויצרה קשרים עם חוקרי ספרות ולשון ולשים ששקדו על החייאת הספרות והלשון של מולדתם. בפרט אספה גסט ותירגמה שירי-עלילה מוולשית לאנגלית מודרנית ועסקה בתרגום "הספר הלבן של ריידרך" (Llyfr Gwyn Rhydderch), שנכתב סביב שנת 1350 ו"הספר האדום של הרגסט" (Llyfr Coch Hergest) שנכתב בשנים 13821410. תרגומה, שהיה התרגום הראשון של יצירות אלה, ראה אור בשבעה כרכים בין 1838 ל-1845 תחת השם "מבינוגיון" (שם שהיא טבעה, כתוצאה מטעות בצורת הריבוי של מונח וולשי).

אחת מתרומותיה החשובות של גסט היה הצגתו הראשונה של החומר העממי המקורי שעמד בבסיס אגדות המלך ארתור. המבינוגיון סיפק חומרי גלם לכמה מהפואמות של אלפרד טניסון.

חייה האישייםעריכה

מנישואיה הראשונים היו לגסט עשרה ילדים:[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה