משרד החינוך

משרד ממשלתי בישראל
(הופנה מהדף שר החינוך והתרבות)
המונח "משרד החינוך והתרבות" מפנה לכאן. לערך העוסק במשרד התרבות והספורט, ראו משרד התרבות והספורט.

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי.

משרד החינוך
בניין לב רם
בניין לב רם
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1949
ממשלה ממשלת ישראל
שר יואב קיש
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל מאיר שמעוני
תקציב 70 מיליארד ש"ח (2022)
שמות קודמים משרד החינוך, התרבות והספורט
משרד החינוך והתרבות
edu.gov.il
קואורדינטות 31°46′05″N 35°13′26″E / 31.7681°N 35.2239°E / 31.7681; 35.2239
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כן, היה אמון על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בין-לאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

היסטוריה

עריכה
השר והמשרד
בעברית ארכאית
  • וזיר השכלת העם - "משלחת אחת בשם המורים ארץ-הישראלים נתקבלה ביום השלישי שעבר בבקר על ידי וזיר השכלת העם. הוזיר קבל את חברי המשלחת בסבר פנים ויברך את המורים לבואם מצרימה." (המורים ארץ-הישראליים במצרים, דואר היום, 28 במרץ 1926)
  • שר השכלת העם - "הרב האינספעקטאר קאצעגעלעגבויגען זכה לשאת תודה בכתב מאת כבוד שר השכלת העם המיניסטער שירינסקי שיחמאטאוו בשנת 1853." (חדשות, הכרמל, 14 במאי 1861)
  • משמרת השכלת העם - "סטמבול. היה מבחן התלמידים בתלמוד תורה באורטקייויי, ובתוך הבאים בא גם אחד מצד משמרת השכלת העם (המערף)." (דברי ימי השבוע, הצבי, 24 ביולי 1891)

הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949–1960)

עריכה

בממשלה הזמנית שהוקמה במאי 1948 לא הוקם משרד חינוך ולא נבחר שר חינוך. משרד החינוך הוקם רק במרץ 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר.[1] המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.

בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.

1960–1977

עריכה

בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק פחות בחינוך ויותר בהקניית ידע שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות. במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14–16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.

בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך בישראל ב-1961 נמצא שיעור אנאלפביתיות גבוה ועל כן הוצא לפועל "המבצע לביעור הבערות" במסגרתו נעשתה השלמת השכלה למבוגרים, בתחום השפה, הקריאה והכתיבה. באמצע שנות ה-70 היוזמה הוחלפה בתוכנית תהיל"ה.

1977–2006

עריכה

בשנות ה-90 ולאחריהן היו מספר שביתות מורים, לדוגמה שביתת ארגון המורים ב-2008. בעקבות השביתות נחתמו מספר הסכמי השכר והוצעו לפועל מספר רפורמות כדוגמת רפורמת עוז לתמורה. כן הושקה רפורמה בשם אופק חדש המבוססת על דו"ח ועדת דוברת.

ב-2003 הושקה התוכנית 100 מושגי יסוד אשר בוטלה ב-2006.

מאז 2006

עריכה

במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע. בממשלה ה-33 שי פירון כיהן כשר החינוך ולימור לבנת המשיכה לכהן כשרת התרבות והספורט, ובממשלה ה-34 נפתלי בנט כיהן כשר החינוך ומירי רגב כיהנה כשרת התרבות והספורט. בעקבות אי הצלחה להקים ממשלה לאחר הבחירות באפריל 2019 וקיום בחירות חדשות בספטמבר 2019, פוטר נפתלי בנט[2] ובמקומו מונה רפי פרץ לשר החינוך בממשלה הזמנית.

עם השבעת הממשלה ה-35 מונה יואב גלנט לתפקיד שר החינוך, כאשר במקביל תחום ההשכלה הגבוהה פוצל ממשרד החינוך והועבר למשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה בראשותו עמד זאב אלקין עד התפטרותו והצטרפותו למפלגת תקווה חדשה.

במהלך כהונת הממשלה ה-36 השרה יפעת שאשא-ביטון קידמה רפורמה לפיה יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות הספרות, תנ"ך ואזרחות ויוחלפו בעבודת מחקר מסכמת והערכות פנימיות בית ספריות. עם כניסתו של יואב קיש לתפקיד שר החינוך במסגרת הממשלה ה-37, ביטל קיש את הרפורמה.[3]

משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם שהפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר.[4]

בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.

בשנים 2013–2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך.[5]

ב-2019 הוגשה עתירה מצד ארגוני יהדות פלורליסטית נגד משרד החינוך בשל נוהל המפחית בעשרות אלפי שקלים את התמיכה בפעילות ארגונים אלה בבתי ספר. באפריל 2021 פסל בג"ץ את הנוהל המדובר, ואף הדגיש את החשיבות ליישום עקרונות דו"ח ועדת שנהר להוראת היהדות בחינוך הממלכתי.[6] בנובמבר 2021 פורסם כי משרד החינוך אינו מיישם את פסיקת בג"ץ וכי הפגיעה באותם הארגונים נמשכת.[7]

בתחילת מלחמת חרבות ברזל נסגרו מוסדות החינוך בהוראת פיקוד העורף. כשבועיים לאחר מכן אישר פיקוד העורף חזרה הדרגתית ללימודים. חרף אישור זה, מוסדות לימוד רבים המשיכו בלימודים מקוונים בלבד.[8] משרד החינוך פרסם נוהל המאפשר להורים לתגבר את האבטחה במוסדות החינוך, ונוהל נוסף לשילובם של תלמידים במקום המגורים שאליו עברו מחמת המלחמה.[9]

תקציב משרד החינוך

עריכה

בשנת 2016 היה תקציב משרד החינוך 50.9 מיליארד שקל, כש-70% ממנו מיועד לתשלום שכר של עובדי הוראה.[10] בתקציב המדינה לשנת 2019 הפך תקציב המשרד לשני בגודלו מבין משרדי הממשלה, אחרי משרד הביטחון.[11] בשנת 2022, לראשונה נהיה המשרד בעל התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, תקציבו לשנה זו עמד על כ-70 מיליארד שקלים והיווה כ-14.9% מכלל תקציב המדינה.[12]

מבנה המשרד ויחידותיו

עריכה

הנהלת המשרד

עריכה

יחידות המשרד כוללות:

  • שר החינוך
  • המנהל הכללי
  • אגף בכיר קשרי חוץ
  • דוברת וממונה על יחסי ציבור
  • חשב בכיר
  • יועצת משפטית
  • מדען ראשי
  • המזכירות הפדגוגית

רשות החדשנות

עריכה

משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו.

למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי שר החינוך, גדעון סער.[13]

מאוקטובר 2013 עד 2016 כיהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. החליף אותו ד"ר איתי אשר שנפטר בספטמבר 2019 בעודו מכהן.[14]

המזכירות הפדגוגית

עריכה

המזכירות הפדגוגית היא הסמכות העליונה במשרד החינוך בכל הנושאים הפדגוגיים של מערכת החינוך והזרוע להתוויית המדיניות הפדגוגית של המשרד.

פעילות המזכירות הפדגוגית: תכנון פדגוגי, סיוע לשר ולהנהלת המשרד בעיצוב המדיניות הפדגוגית, גיבוש מדיניות הוראת המקצועות ודרכי ההערכה, עידוד והפעלת ניסויים ויוזמות המשמשים כתשומה לגיבוש מדיניות כללית. מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך מגני הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה.

אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תוכנית הלימוד, קביעת תוכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בישראל ומחוצה לה.

בין העומדים בראשות המזכירות הפדגוגית היו פרופ' יעקב כץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר צבי צמרת, פרופ' עפרה מייזלס, ד״ר ניר מיכאלי, ד״ר משה ויינשטוק. בראש המזכירות הפדגוגית עומדת החל מחודש אוגוסט 2018, ד"ר מירי שליסל.

מינהלים

עריכה

משרד החינוך מחולק למגוון מינהלים האחראיים על תחומים שונים:

  • מינהל ההון האנושי
  • מינהל כלכלה ולתקציבים
  • המינהל הפדגוגי
  • מינהל תאום ובקרה
  • מינהל עובדי הוראה
  • אגף בכיר כח אדם בהוראה
  • מינהל חברה ונוער
  • מינהל הפיתוח
  • מינהל מדע וטכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע
  • מינהל החינוך הדתי
  • מינהל ביטחון, בטיחות סביבתית ושעת חירום
  • אגף בכיר מוסדות תורניים
  • אגף בכיר בחינות
  • מינהל רישוי בקרה ואכיפה
  • אגף בכיר תפעול רכש ולוגיסטיקה

מינהל חברה ונוער

עריכה

מינהל חברה ונוער[15] אחראי על החינוך החברתי–ערכי של כלל תלמידי מדינת ישראל לאור מטרות החינוך (חוק חינוך 2000).

מינהל חברה ונוער מתמחה בפיתוח מיומנויות חברתיות, חיזוק החינוך לערכים, טיפוח החשיבה וההתנהגות המוסרית, חינוך למעורבות, לסולידריות ולאחריות חברתית.

אלה מהווים את ליבת התפיסה החינוכית של כל תחומי העשייה של המינהל, ומהם נגזרים התכנים, העקרונות המנחים ומסגרות הפעולה כאחד בעתות שגרה וחירום.

המינהל למדע ולטכנולוגיה

עריכה

יחידה מקצועית העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך למדעים, חינוך לטכנולוגיה וחינוך ליישומי מחשב בחינוך. שלושת התחומים משולבים באופן אינטגרטיבי האחד בשני במטרה להצמיח בוגרים של מערכת החינוך, שיהיו בעלי ידע ומיומנויות הנדרשות לשילוב בחברה, בתעשייה ובמחקר בעידן הידע.

במסגרת פעילויות המינהל, מתקיימות קייטנות קיץ דיגיטליות לתלמידים ברחבי ישראל החל מכיתות ד'. הקייטנות מועברות על ידי מורים מוסמכים, באמצעות למידה מרחוק.

מחוזות

עריכה

מרכזי הדרכה

עריכה

משרד החינוך מפעיל מספר מרכזי הדרכה ברמה הארצית[16]

מרכזי הדרכה ארציים

עריכה
  • מרכז הדרכה הכשרות והשתלמויות –"סמינר שיין"
  • מרכז הדרכה ארצי חברתי
  • מרכז הדרכה מנהיגות ופיתוח
  • מרכז הדרכה פדגוגי טכנולוגי
  • מרכז הדרכה הכנה לשירות משמעותי
  • מרכז הדרכה של"ח וידיעת הארץ
  • מרכז הדרכה מסעות לפולין
  • מרכז הדרכה הנחלת זיכרון השואה
  • מרכז הדרכה חברה ערבית
  • מרכז הדרכה חינוך ממלכתי דתי

מרכזי הדרכה מחוזיים

עריכה
  • מרכז הדרכה ת"א
  • מרכז הדרכה מרכז
  • מרכז הדרכה ירושלים ומנח"י
  • מרכז הדרכה חיפה
  • מרכז הדרכה צפון
  • מרכז הדרכה דרום
  • מרכז הדרכה דרוזי
  • מרכז הדרכה חרדי

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)

עריכה

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.

יחידות סמך

עריכה

שרי החינוך וסגניהם

עריכה
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
משרד החינוך והתרבות
1   זלמן שזר

(1889–1974)

מפא"י ט' באדר ה'תש"ט כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 הראשונה
2   דוד רמז

(1886-1951)

כ"א בחשוון ה'תשי"א י"ג באייר ה'תשי"א

נפטר בכהונתו

1 בנובמבר 1950 19 במאי 1951

נפטר בכהונתו

השנייה
3   ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

(1886-1973)

י"ג באייר ה'תשי"א ח' בתשרי ה'תשי"ב 19 במאי 1951 8 באוקטובר 1951
4   בן-ציון דינור

(1884-1973)

מפא"י
לא ח"כ
ח' בתשרי ה'תשי"ב י"ח בחשוון ה'תשט"ז 8 באוקטובר 1951 3 בנובמבר 1955 השלישית
הרביעית
החמישית
השישית
5   זלמן ארן

(1899-1970)

מפא"י י"ח בחשוון ה'תשט"ז י"א באייר ה'תש"ך 3 בנובמבר 1955 10 במאי 1960 השביעית
השמינית
התשיעית
6   אבא אבן

(1915-2002)

י"א באייר ה'תש"ך ד' בתמוז ה'תשכ"ג 10 במאי 1960 26 ביוני 1963
העשירית
(5)   זלמן ארן

(1899-1970)

ד' בתמוז ה'תשכ"ג ו' בטבת ה'תש"ל 26 ביוני 1963 15 בדצמבר 1969 האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

השלוש עשרה
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
7   סגן רה"מ

יגאל אלון

(1918-1980)

ו' בטבת ה'תש"ל י"ג בסיוון ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 3 ביוני 1974 החמש עשרה
השש עשרה
8   אהרון ידלין

(1926-2022)

י"ג בסיוון ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 השבע עשרה
9   זבולון המר

(1936-1998)

מפד"ל ד' בתמוז ה'תשל"ז ט"ז באלול ה'תשמ"ד 20 ביוני 1977 13 בספטמבר 1984 השמונה עשרה
התשע עשרה
העשרים
10   סגן רה"מ

יצחק נבון

(1921-2015)

המערך השני

העבודה

ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ח באדר ה'תש"ן

התפטר מתפקידו

13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990

התפטר מתפקידו

העשרים ואחת
העשרים ושתיים
העשרים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
(9)   זבולון המר

(1936-1998)

מפד"ל י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
11   שולמית אלוני

(1927-2014)

מרצ

רצ

י"ב בתמוז ה'תשנ"ב כ' באייר ה'תשנ"ג 13 ביולי 1992 11 במאי 1993 העשרים וחמש
12   אמנון רובינשטיין

(1931-2024)

מרצ

שינוי

י"ח בסיוון ה'תשנ"ג כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו 7 ביוני 1993 22 בנובמבר 1995
משרד החינוך, התרבות והספורט
12   אמנון רובינשטיין

(1931-2024)

מרצ

שינוי

כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו א' בתמוז ה'תשנ"ו 22 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 העשרים ושש
(9)   זבולון המר

(1936-1998)

מפד"ל א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ב בטבת ה'תשנ"ח

נפטר בכהונתו

18 ביוני 1996 20 בינואר 1998

נפטר בכהונתו

העשרים ושבע
13   יצחק לוי

(1947-)

כ"ח בשבט ה'תשנ"ח כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 25 בפברואר 1998 6 ביולי 1999
משרד החינוך
14   יוסף שריד

(1940-2015)

מרצ כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
15   לימור לבנת

(1950-)

הליכוד י"ב באדר ה'תשס"א כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
משרד החינוך, התרבות והספורט
15   לימור לבנת

(1950-)

הליכוד כ"ו באדר א' ה'תשס"ג י"ד בטבת ה'תשס"ו 28 בפברואר 2003 14 בינואר 2006 השלושים
16   מאיר שטרית

(1948-)

קדימה י"ח בטבת ה'תשס"ו ו' באייר ה'תשס"ו 18 בינואר 2006 4 במאי 2006
משרד החינוך
17   יולי תמיר

(1954-)

עבודה-מימד
העבודה
ו' באייר ה'תשס"ו ו' בניסן ה'תשס"ט 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
18   גדעון סער

(1966-)

הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
19   שי פירון

(1965-)

יש עתיד ז' בניסן ה'תשע"ג י"ב בכסלו ה'תשע"ה

התפטר מתפקידו

18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014

התפטר מתפקידו

השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו
20   ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד ה' בניסן ה'תשע"ה כ"ה באייר ה'תשע"ה 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
21   נפתלי בנט

(1972-)

הבית היהודי כ"ה באייר ה'תשע"ה כ"ה בניסן ה'תשע"ט 14 במאי 2015 4 ביוני 2019 השלושים וארבע
הימין החדש
22   רפי פרץ

(1956-)

איחוד מפלגות הימין

הבית היהודי

כ"ה בניסן ה'תשע"ט כ"ג באייר ה'תש"ף 23 ביוני 2019 17 במאי 2020
ימינה

הבית היהודי

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

הבית היהודי

23   יואב גלנט

(1958-)

הליכוד כ"ג באייר ה'תש"ף ד' בתמוז ה'תשפ"א 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
24   יפעת שאשא ביטון

(1973-)

תקווה חדשה ד' בתמוז ה'תשפ"א ה' בטבת ה'תשפ"ג 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
25   יואב קיש

(1968-)

הליכוד ה' בטבת ה'תשפ"ג מכהן 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

שרים נוספים במשרד החינוך

עריכה
דיוקן שם
(תקופת חיים)
סיעה יחד עם השר תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
  חיים ביטון

(1978–)

מפלגת ש"ס יואב קיש 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

סגני שר החינוך

עריכה
דיוקן שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת כהונה סוף הכהונה ממשלה
  קלמן כהנא

(1910–1991)

פועלי אגודת ישראל בן-ציון דינור 4 בנובמבר 1951 18 בספטמבר 1952 3
  משה אונא

(1902–1989)

מפד"ל
הפועל המזרחי
זלמן ארן 22 במרץ 1956 1 ביולי 1958 7, 8
מפד"ל
  עמי אסף

(1903–1963)

מפא"י 28 בדצמבר 1959 17 במאי 1963 9, 10
אבא אבן
  קלמן כהנא

(1910–1991)

פועלי אגודת ישראל 29 בנובמבר 1961 22 בנובמבר 1965 10, 11, 12
זלמן ארן
  אהרן ידלין

(1926–2022)

מפא"י 1 ביוני 1964 17 בנובמבר 1969 11, 12, 13, 14
המערך
מפא"י
העבודה
המערך
העבודה
  קלמן כהנא

(1910–1991)

פועלי אגודת ישראל 17 בינואר 1966 15 בדצמבר 1969 13, 14
  אהרן ידלין

(1926–2022)

המערך
העבודה
יגאל אלון 22 בדצמבר 1969 26 ביולי 1972 15
  מיכאל חזני

(1913–1975)

מפד"ל 22 בדצמבר 1969 1 בספטמבר 1970
  אבנר חי שאקי

(1926–2005)

1 בספטמבר 1970 17 ביולי 1972
  זבולון המר

(1936–1998)

16 בינואר 1973 20 בינואר 1974
  מרים גלזר-תעסה

(1929–)

הליכוד
חרות
זבולון המר 11 באוגוסט 1981 13 בספטמבר 1984 19, 20
  פנחס גולדשטיין

(1939–2007)

המפלגה לקידום הרעיון הציוני 20 בנובמבר 1990 13 ביולי 1992 24
  משה מאיה

(1938–)

ש"ס שולמית אלוני 29 ביולי 1992 12 בספטמבר 1993 25
אמנון רובינשטיין
  מיכה גולדמן

(1948–)

העבודה 4 באוגוסט 1992 18 ביוני 1996 25, 26
  משה פלד

(1945–)

הליכוד-גשר-צומת
צומת
זבולון המר 8 ביולי 1996 20 בינואר 1998 27
יצחק לוי 28 בינואר 1998 2 בנובמבר 1998
  אליעזר זנדברג

(1962–)

2 בנובמבר 1998 6 ביולי 1999
מפלגת המרכז
  משולם נהרי

(1951–)

ש"ס יוסי שריד 5 באוגוסט 1999 11 ביולי 2000 28
  שאול יהלום

(1947–)

מפד"ל 5 באוגוסט 1999 12 ביולי 2000
  משולם נהרי

(1951–)

ש"ס לימור לבנת 7 במרץ 2001 20 במאי 2002 29
3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
  אברהם רביץ

(1934–2009)

יהדות התורה
דגל התורה
16 באפריל 2001 28 בפברואר 2003
  צבי הנדל

(1949–)

האיחוד הלאומי
תקומה
5 במרץ 2003 6 ביוני 2004 30
  מיכאל מלכיאור

(1954–)

עבודה-מימד
מימד
11 בינואר 2005 20 ביוני 2005
  מג'לי והבה

(1954–)

הליכוד 20 ביוני 2005 4 במאי 2006
קדימה
מאיר שטרית
  מאיר פרוש

(1955–)

יהדות התורה
אגודת ישראל
גדעון סער 6 באפריל 2009 6 בפברואר 2011 32
  מנחם אליעזר מוזס

(1946–)

9 בפברואר 2011 18 במרץ 2013
  אבי וורצמן

(1970–)

הבית היהודי שי פירון 19 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 33
בנימין נתניהו 8 בדצמבר 2014 31 במרץ 2015
  מאיר פרוש

(1955-)

יהדות התורה
אגודת ישראל
נפתלי בנט 19 במאי 2015 17 במאי 2020 34
רפי פרץ
יואב גלנט 25 במאי 2020 13 ביוני 2021 35
  מאיר יצחק-הלוי

(1953–)

תקווה חדשה יפעת שאשא-ביטון 13 בדצמבר 2021 15 בנובמבר 2022 36

מנכ"לי משרד החינוך

עריכה
מספר דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
1   ברוך בן-יהודה 1948 1951
2   אליעזר ריגר 1951 1954
3   משה אבידור 1954 1960
4   חנוך רינות 1960 1967
5   יעקב שריד 1967 1970
6   אלעד פלד 1970 1976
7   אליעזר שמואלי 1976 1986
8   שמשון שושני 1986 1989
9   דן שרון 1989 1990
10   זבולון אורלב 1990 1992
(8)   שמשון שושני 1993 1996
11   בן ציון דל 1996 1999
12   שלומית עמיחי 1999 2001
13   רונית תירוש 2001 2005
(מ"מ)   עמירה חיים[17] 2005 2006
14   שמואל אבואב 2006[18] 2007
(12)   שלומית עמיחי 2007[19] 2009
(8)   שמשון שושני 2009[20] 2011
15   דלית שטאובר 2011[21] 2013
16   מיכל כהן 2013[22] 2017
(14)   שמואל אבואב 2017[23] 2020
17   עמית אדרי 2020[24] 2021
18   יגאל סלוביק 2021 2021
(15)   דלית שטאובר 2021 2023
19   אסף צלאל 2023 2023
20   מאיר שמעוני 2023 מכהן

ראו גם

עריכה


עיינו גם בפורטל

 

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוסף יונאי, מתווה לחינוך במדינה העברית, דור לדור ל"א, תשס"ז, עמ' 13
  2. ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, נתניהו פיטר את נפתלי בנט ואיילת שקד, באתר ynet, 2 ביוני 2019
  3. ^ תמר טרבלסי חדד, שר החינוך קיש הודיע רשמית: רפורמת הבגרויות של שאשא ביטון מבוטלת, באתר ynet, 5 בינואר 2023
  4. ^ ענן חינוכי(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021)
  5. ^ השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס ראשון(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021), 7.1.2014 ו-השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס שני(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021), 11.3.2014, באתר האינטרנט של "שיתופים – לקידום החברה האזרחית"
  6. ^   אור קשתי, בג"ץ פסל נוהל של משרד החינוך שפגע בתמיכה בפעילות ארגוני יהדות פלורליסטים, באתר הארץ, 12 באפריל 2021;
    בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל ואחרים נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־7 באפריל 2021
  7. ^   אור קשתי, משרד החינוך מתעלם מפסיקת בג"ץ: פרסם נוהל שפוגע בארגוני יהדות פלורליסטיים, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021
  8. ^ שחר אילן, "ההורים מתים מפחד": 12 אלף מוסדות חינוך יכולים לחזור לפעילות אך אינם עושים זאת, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2023
  9. ^ נועם (דבול) דביר, "נערכים לחזרתם של שני מיליון תלמידים": אלו הנחיות פיקוד העורף החדשות, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023;
    מיכל מרנץ, ‏שר החינוך: כ-40% מהתלמידים למדו בלמידה פיזית; בתי ספר יוקמו באתרים אליהם פונו תושבי הדרום והצפון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 באוקטובר 2023
  10. ^ מבקר המדינה, משרד החינוך - תקציב משרד החינוך - היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה, באתר מבקר המדינה, ‏1 בנובמבר 2016
  11. ^ זאב קליין, אושר תקציב המדינה לשנת 2019, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2018 06:53
  12. ^ הסדנא לידע ציבורי, מפתח התקציב, באתר next.obudget.org
  13. ^ אור קשתי, שר החינוך סער פיטר את המדען הראשי של משרדו לאחר עשרה חודשים בתפקיד, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2010
  14. ^   ליאור דטל, מת המדען הראשי של משרד החינוך, ד"ר איתי אשר, באתר TheMarker‏, 24 בספטמבר 2019
  15. ^ מינהל חברה ונוער, באתר edu.gov.il
  16. ^ מרכזי הדרכה במשרד החינוך, באתר edu.gov.il
  17. ^ הארכת מינויה של ממלאת מקום המנהל הכללי של משרד החינוך התרבות והספורט, החלטה מספר 4744 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  18. ^ מינוי המנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 42 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  19. ^ מינוי המנהלת הכללית של משרד החינוך, החלטה מספר 2439 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
  20. ^ מינוי מנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
  21. ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 3717 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
  22. ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 762 של ממשלת ישראל, משנת 2013, באתר של משרד ראש הממשלה
  23. ^ מינוי מנהל כללי של משרד החינוך, החלטה מספר 2519 של ממשלת ישראל, משנת 2017, באתר של משרד ראש הממשלה(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021)
  24. ^ עמית אדרי מונה למנכ"ל משרד החינוך, באתר ynet, 9 ביולי 2020