ששבצר

דמות מקראית מתקופת שיבת ציון

שֵׁשְׁבַּצַּר הוא דמות מקראית, המופיע בספר עזרא[1], ומתואר כנשיא (פחה) שבט יהודה[2]. על פי הכתוב העלה ששבצר את כלי בית המקדש הראשון, מבבל לירושלים למטרת בניית בית המקדש השני, ואף התעסק בבניתו. קיימות מספר דעות לגבי זהות האיש.

התיאור המקראי עריכה

בסוף תקופת גלות בבל, ובתחילת תקופת שיבת ציון, הורה כורש מלך פרס ליהודים הגולים, לעלות לארץ ישראל, ולהתחיל לבנות את בית המקדש השני[3]. בהמשך הוציא מתרדת הגזבר בהוראת כורש את כלי המקדש שנשבו מירושלים על ידי נבוכדנצר, הוא ספר אותם, ומסר אותם לששבצר הנשיא ליהודה[4].

במקרא מוקדש פירוט מיוחד למספר וסוג הכלים[5]. הטבלה הבאה מכילה את נתונים אלו.

סוג כלי מספר
אגרטלי[6] זהב 30
אגרטלי כסף 1000
מחלפי[7] כסף 29
כפורי[8] זהב 30
כפורי כסף 410
כלים חשובים אחרים 1000
סך כל הכלים שנספרו ושלא 5400

לאחר העלאת הכלים לא נזכר יותר ששבצר כדמות פעילה, אך מאוזכר בהמשך ספר עזרא פעמיים נוספות[9], במכתב השטנה כנגד בנין בית המקדש, שכתב תתני הפחה של עבר הפרת. במכתב מצוין כי ששבצר אף היה מבוני בית המקדש, ולא רק מעלה כליו.

זיהוי האיש עריכה

מעבר להיתכנות היות ששבצר דמות בפני עצמה, יש פרשנים שקשרו את זהות האיש עם אנשים אחרים, ובהם דניאל, זְרֻבָּבֶל, ושנאצר.

  • דניאל - על פי חז"ל[10] ששבצר הוא דניאל, והשם ששבצר אף מכיל רמז לחיי דניאל, בהם עברו עליו שש צרות[11]. רש"י אף מוסיף על פי הנכתב באיגרת השטנה של תתני[12], ששמו של ששבצר היה גם "פחה"[13].
  • זרבבל - יש פרשנים[14] הטוענים שששבצר הוא זרבבל, ואומרים שמשמעות השם ששבצר בכשדית, או פרסית[15] שוה למשמעות השם זרבבל.
  • שנאצר בן יהויכין - חוקרים מודרניים קושרים בין ששבצר, לשנאצר הנזכר בספר דברי הימים[16][17].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק ח' וכן בפרק ה' י"ד וט"ז
  2. ^ רש"י ספר עזרא, פרק א', פסוק ח', במקור מופיע בעזרא כ"נשיא ליהודה", אך קשה להסביר שהכוונה לחבל הארץ "יהודה", משום שעל פי המתואר, ששבצר זה שהה בבבל ולא ביהודה.
  3. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוקים ב'ג'
  4. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוקים ז'ח'
  5. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוקים ט'י"א
  6. ^ בתלמוד ירושלמי נכתב שהאגרטל הוא מזרק, ונקרא כך משום שאוגר את דם הטלה הנשחט (ראו פירוש אברהם אבן עזרא במקום). על פי פרשנים אחרים, הכוונה לכלי המכיל מים לנטילת ידיים (ראו פירוש מצודת ציון)
  7. ^ המחלפים הם סכינים, וראו בפרשנות המסורתית במקום (רש"י, אברהם אבן-עזרא), הסברים אטימולוגיים בנושא.
  8. ^ דעת הפרשנים שהמדובר כאן במזרק, וראו הערה לגבי פירוש האגרטל
  9. ^ ספר עזרא, פרק ה', פסוק י"ד וכן ה', ט"ז
  10. ^ פסיקתא רבתי פרשה ו'; ראו גם רש"י ומצודת דוד - ספר עזרא, פרק א', פסוק ח'
  11. ^ ששבצר \"שש-בצר"\"שש-בצרה", (כלומר היה שש פעמים בצרה). שש הצרות שעברו עליו הם: ניסיון ההוצאה להורג בידי אריוך, גוב האריות, כבשן האש, גלות יהויכין, גלות יהויקים, וגלות צדקיה.
  12. ^ תוכן האיגרת מופיע בספר עזרא, פרק ה', פסוקים ז'י"ז ובהקשר זה, בפרק יז-יד
  13. ^ רש"י מתבסס על ניקוד המילה "שמה", בפסוק ” די פחה שמה” (עזרא, ה', י"ד) בשין ימנית, כך שמשמעות המילה היא "שם", ופירוש הכתוב הוא "אשר פחה השם שלו", הדפוסים המקובלים כיום מנקדים את המילה כשין שמאלית ואם-כן משמעות המילה היא מלשון "שימה" ופירוש הכתוב הוא, "אשר פחה שם אותו". כך או כך, מן הסתם שם זה היה תואר מלכותי, ולא שמו ממש (ראו פחה).
  14. ^ אברהם אבן-עזרא, רבי דוד אלטשולר בספר עזרא, פרק א', פסוק ח'
  15. ^ בהתאם פרשנים שנזכרו בהערה הקודמת
  16. ^ ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק י"ח
  17. ^ מכורש עד אלכסנדר: תולדות ישראל בשלטון פרס מאת אוריאל רפפורט, שלומית ירון; וכן ושוב - מיהו ששבצר? אריה ברטל - דעת