ששנא גאון

ראש ישיבה
**ששנא גאון**
לידה	בבל
פטירה	689; ד'תמ"ט
מדינה	בבל, האימפריה הסאסאנית
מקום פעילות	סורא, בבל
תקופת הפעילות	הדור החמישי לסבוראים
השתייכות	ישיבת סורא

רב ששנא גאון (חתם בשם משרשיא בר תחליפא) היה ראש ישיבת סורא, בדור החמישי והאחרון של הסבוראים במאה השביעית^[1]. יש הרואים בו את פותח תקופת הגאונים^[2]. ויש הרואים בו חלק מתקופת מעבר בין הסבוראים לגאונים^[3].

חייו עריכה

התמנה לראש ישיבה לאחר פטירת רב הונאי (הונא) גאון, משה גיל מתארך את כהונתו בערך לשנת 670^[4], והרב גרשום הרפנס כותב שהחל לכהן בסביבות שנת 660^[5].

היה הראשון מבין הגאונים שתשובות ממנו הגיעו לידינו.

לפי רבי אברהם אבן דאוד, נפטר בשנת ד'תמ"ט (689 לערך)^[1], אך כותבים מאוחרים הגיהו שנפטר בשנת ד'תכ"ט (669)^[6].

מתשובותיו עריכה

מיוחסת לו תשובה המהווה את המקור הקדום ביותר למנהג כפרות עם תרנגול^[7], ויש החולקים על זיהוי זה^[8].
מניחים תפילין בתשעה באב^[9], אך לא בחול המועד^[10].
סומא פטור מהנחת תפילין.
אם ספר תורה פתוח, אסור לבעל הקורא לומר אף מילה (אפילו בין עולה לעולה), שלא יחשבו שדבריו כתובים בתורה^[11].
אסור לקרוא בתורה אפילו מילה אחת שלא מהכתב^[12].

לקריאה נוספת עריכה

מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים כרך ב' עמ' 353.
יעקב גרטנר, "עיון חדש בתשובה המיוחסת לרב ששנא", בתוך: עיוני תפילה: מנהגים ותולדות, אלון שבות 2018, עמ' 323–330.

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² רבי אברהם אבן דאוד, ספר הקבלה, סדר רבנן סבוראי (עמ' 62 במהדורת נויבאור תרמ"ח).
^ ר' מנחם המאירי פתיחה למסכת אבות (ה'תשכ"ד) עמ' 50
^ ראו בהרחבה אצל שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב, "תורתם של גאונים" ואצל נפתלי יעקב הכהן, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" א, פתח האוצר עמ' יד-יז.
^ "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", ה'תשנ"ז 1997
^ תשובת הגאונים גרש ירחים, ה'תשנ"ב 1992, עמ' יג (שם בשנה עברית: ד'ת"ך).
^ הרב אהרן היימאן, פתשגן הכתב על אגרת רב שרירא גאון חלק ג פרק ה עמ' 89
^ שערי תשובה סימן רצט, אוצר הגאונים יומא סימן רטז עמ' 62
^ הרא"ש (יומא סימן כג) ובנו רבי יעקב בן הרא"ש (ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תר"ה) מביאים תשובה זו בשם "גאונים" בסתמיות, וכן הוא באחד מכתבי היד של תשובות הגאונים. בייחוס התשובה לרב ששנא מפקפקים יואל מילר ויום טוב ליפמן צונץ (שניהם אצל מילר, מפתח לתשובות הגאונים, עמ' 22); לוי גינצבורג (גנזי שכטר חלק ב' עמ' 2–3) ועוד, ראו במאמרו של גרטנר ב"לקריאה נוספת".
^ שערי תשובה קנה
^ שערי תשובה סימן רסו
^ שערי תשובה שנ
^ שערי תשובה שנא

[דאוד-1] ¹ ² רבי אברהם אבן דאוד, ספר הקבלה, סדר רבנן סבוראי (עמ' 62 במהדורת נויבאור תרמ"ח).

[2] ר' מנחם המאירי פתיחה למסכת אבות (ה'תשכ"ד) עמ' 50

[3] ראו בהרחבה אצל שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב, "תורתם של גאונים" ואצל נפתלי יעקב הכהן, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" א, פתח האוצר עמ' יד-יז.

[4] "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", ה'תשנ"ז 1997

[5] תשובת הגאונים גרש ירחים, ה'תשנ"ב 1992, עמ' יג (שם בשנה עברית: ד'ת"ך).

[6] הרב אהרן היימאן, פתשגן הכתב על אגרת רב שרירא גאון חלק ג פרק ה עמ' 89

[7] שערי תשובה סימן רצט, אוצר הגאונים יומא סימן רטז עמ' 62

[8] הרא"ש (יומא סימן כג) ובנו רבי יעקב בן הרא"ש (ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תר"ה) מביאים תשובה זו בשם "גאונים" בסתמיות, וכן הוא באחד מכתבי היד של תשובות הגאונים. בייחוס התשובה לרב ששנא מפקפקים יואל מילר ויום טוב ליפמן צונץ (שניהם אצל מילר, מפתח לתשובות הגאונים, עמ' 22); לוי גינצבורג (גנזי שכטר חלק ב' עמ' 2–3) ועוד, ראו במאמרו של גרטנר ב"לקריאה נוספת".

[9] שערי תשובה קנה

[10] שערי תשובה סימן רסו

[11] שערי תשובה שנ

[12] שערי תשובה שנא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]