ש. אנ-סקי

סופר יהודי-רוסי. מחבר "הדיבוק".

ש. אנ-סקיכתב רוסי: С. А́н-ский;‏ 1863, צ'שניק,[1] מחוז ויטבסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 8 בנובמבר 1920, אוטבוצק, פולין) הוא כינויו הספרותי של שלמה זיינביל (זינוול) רפופורטרוסית: Семён Акимович (Шлойме Зейнвил) Рапопорт), שהיה סופר, משורר ומחזאי ביידיש וברוסית, מחבר המחזה הנודע "הדיבוק" ("בין שני עולמות"), פולקלוריסט יהודי וסוציאליסט פעיל.

ש. אנ-סקי
С. А́н-ский
(Семён Акимович Рапопорт)
לידה 15 באוקטובר 1863 (יוליאני)
צ'אשניקי, גוברמנטת ויטבסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 1920 (בגיל 57)
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט С. Ан-ский, Solomon An-Ski, Shlomo Ansky, S. Ansky, Semen An-skij, Solomon Ansky, Semen An-s‘ki עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית, פולנית, יידיש, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הדיבוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ש. אנ-סקי
חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי
קברו של ש. אנ-סקי, מעשה ידיו של הפסל הנודע אברהם אוסצ'גה: "מאוזוליאום שלושת הסופרים" בבית העלמין היהודי בוורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון)
עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי

תולדות חייו ויצירתו עריכה

שלמה זנוויל הכהן רפופורט נולד בצ'שניק שבמחוז ויטבסק של האימפריה הרוסית. הוא גדל במשפחה חסידית והוריו, חנה ואהרן, הבטיחו שיזכה לחינוך דתי ועברי מסורתי. בנעוריו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. בבואו להחליף את שם משפחתו בחר בשם משפחה שיתבסס על שמה אמו, חנה (אנה). בתחילה ביקש לבחור ב"אננסקי", אך הואיל ובסנקט פטרבורג כבר פעל עיתונאי יהודי בעל שם דומה, אנינסקי, בחר במקום זאת בשם אנ-סקי.

אנ-סקי הצטרף לתנועה הסוציאליסטית והיה בה פעיל ומארגן. כדי להתפרנס וכן כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה, אנ-סקי עבד במלאכות שונות, בין היתר כנפח וככורך ספרים. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, ונושאיהם היו מחיי יהודי רוסיה.

בשנת 1894 יצא לפריז, בה שהה עד שנת 1900. שימש כמזכירו של הפילוסוףמהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905 חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים, ובהם גם המנונה של תנועת "הבונד", "די שבֿועה" ("השבועה"; ”ברידער און שוועסטער פֿון אַרבעט און נויט...”).[2] כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם "הדיבוק" – במקור "בין שני עולמות" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק.

בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר אנ-סקי לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה. הוא היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה, ובשנים 19121914 עמד בראש משלחת מחקר[3] במימון הברון גינצבורג יחד עם המלחין יואל אנגל. חברי המשלחת היו תלמידי "האקדמיה היהודית" בפטרבורג, בהם שמואל שרירא, מגלה אגדת "הדיבוק"[4] ועוזרו הקרוב של אנ-סקי (ע"פ יומנו של שרירא), שלמה יודובין, אברהם רכטמן, יצחק גור אריה ועוד. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת.

בשנת 1918 נמלט ש. אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה, ומשם המשיך לפולין, לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920.

אנ-סקי נפטר בכ"ז בחשוון ה'תרפ"א, 8 בנובמבר 1920 ונקבר בוורשה.

בשנת פטירתו יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים. אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים, שירים ומחזות ביידיש וברוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.

כתביו עריכה

  • The enemy at his pleasure: a journey through the Jewish Pale of Settlement during World War I / S. Ansky; edited and translated by Joachim Neugroschel, New York: H. Holt, 2003.

לקריאה נוספת עריכה

  • רבקה גונן (עורכת), בחזרה לעיירה: אנ-סקי והמשלחת האתנוגרפית היהודית, 1912–1914: מאוספי המוזיאון הממלכתי לאתנוגרפיה בסנקט פטרסבורג ירושלים: מוזיאון ישראל, 1994.
  • חיים גראדה, "אנ-סקי, המשכיל, המהפכן ובעל-התשובה", הדאר, נ"א, (תשל"ב-1972), עמ' 615–616.
  • דורית ירושלמי ושמעון לוי (עורכים), אל נא תגרשוני: עיונים חדשים בהדיבוק, [תל אביב]: ספרא, 2009.
  • דב נוי, "מקומו של ש. אנ-סקי בפולקלוריסטיקה היהודית", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ב, (תשמ"ב-1982), עמ' 94–107.
  • חיים שורצבאום, "היסודות הפולקלוריים ביצירת אנ-סקי", שנתון (מוזיאון הארץ) 14 (1972), עמ' 143–144.
  • Eugene M. Avrutin et al. (ed.), Photographing the Jewish Nation: Pictures from S. An-sky's Ethnographic Expeditions, Tauber Institute for the Study of European Jewry. Waltham, Mass.: Brandeis, 2009.
  • Mariëlla P. Beukers & Renée Waale, Tracing An-sky: Jewish collections from the State Ethnographic Museum in St. Petersburg, Zwolle / Amsterdam: Waanders / Joods Historisch Museum, 1992.
  • רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, ירושלים: מאגנס תשע"ג, עמ'344 --376 מוקדשים לאנ-סקי

קישורים חיצוניים עריכה

יצירתו עריכה

הערות שוליים עריכה