תאודור פוקס

פסנתרן, מלחין מבקר מוזיקה ומורה רומניה

תאודור פוקסרומנית: Theodor Fuchs;‏ 4 בפברואר 18739 במאי 1953) היה פסנתרן, מלחין, מורה ומבקר מוזיקה רומני ממוצא יהודי,[1] יליד סלובקיה.

תאודור פוקס
Theodor Fuchs
צילום האמן משנת 1891 עם הקדשה לג'ורג'ה אנסקו תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
צילום האמן משנת 1891 עם הקדשה לג'ורג'ה אנסקו
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 בפברואר 1873
ששטין, סלובקיה, אז ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 1953 (בגיל 80)
בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1892
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית למוזיקה בבוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פסנתרן, מלחין, מורה,מבקר מוזיקה
שפה מועדפת גרמנית, רומנית
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

תאודור פוקס נולד בששטין (סאסין),[2] בסלובקיה אז חלק מממלכת הונגריה - באימפריה האוסטרו-הונגרית במשפחת מוזיקאים ממוצא יהודי. אביו קיבל משרת זמר ברומניה והתיישב בה עם משפחתו. הילד הצטיין בכישוריו המוזיקליים וכבר בגיל 7 התקבל בקונסרבטוריון למוזיקה של בוקרשט, בו היה בשנים 1880–1884 תלמידם של אדוארד ואכמן ושל מ. איליאסקו. בהמשך למד בשנים 1884–1893 באקדמיה למוזיקה של וינה.[3]בווינה היה תלמידו של אלפרד גרינפלד וסיים בהצטיינות את כיתת הפסנתר כמו כן לימודי הרמוניה, קונטרפונקט והלחנה.[4] בתום לימודיו בשנים 1892–1893 היה פוקס מנצח בבתי התיאטרון והאופרה בעיירות לאובן וברוק באוסטריה.[5] בשובו לרומניה בשנים 1893–1901 לימד מוזיקה ופיתוח קול בעיר גאלאץ,.[4] הוא לימד כמורה לפנסתר, תיאוריה וסולפג' והרמוניה בבית הספר התיכון על שם וסילה אלכסנדרי. עם תלמידיו נמנה המלחין יונל פרניק. פוקס היה למשך תקופה פסנתר החצר של המלכה אליסבטה של רומניה וחבר ברביעיית "כרמן סילבה" של המלכה. [4] בשנים 1903-1901 היה פוקס מנהל מייסד של אגודת חובבי המוזיקה הקלאסית בבוקרשט. בשנים 1909–1911 הוא לימד נגינת פסנתר באקדמיה למוזיקה ולאמנות הבמה על שם תאודור סטוינסקו בבוקרשט.[5] כפסנתר היה פוקס הפסנתר המלווה המועדף של ג'ורג'ה אנסקו שניגן איתו מוזיקה קאמרית. כמו כן ליווה פוקס את דימיטריה דיניקו וגם כן סולנים זרים רבים שהופיעו ברומניה, ביניהם פריץ קרייזלר, ז'אק טיבו, ברוניסלב הוברמן, קרל פלש, מישה אלמן, פרנטישק אלואיס דרדלה פלוריצל פון רויטר, סוקרטה בארוצי ואחרים.[5]

פוקס פרסם כרוניקות מוזיקליות, מאמרי רוויו, ומאמרי עיון בכתבי העת " „Arta muzicală” (האמנות המוזיקלית) שהוא ערך בשנים 1912-1911,ב - Tribuna muzicală (ב־1909), בעיתון Bukarester Tagblatt הקרוי ברומנית Gazeta Bucureștilor„ ‏ (1918-1916) ב,Tribuna Muzicală ב-Rumänischer Lloyd ( ו-1907–1916, 1918).[5] תאודור פוקס חיבר גם ספרי לימוד. בשנת 1913 היה בחבר השופטים של העונה הראשונה של התחרות הלאומית להחלנה על שמו של ג'ורג'ה אנסקו.[6] עוד בשנת 1900 תאודור פוקס ניגן את בכורת הפנטזיה לפסנתר ותזמורת מאת אנסקו שהוקדשה לו על ידי המלחין. קיים מידע לפיו בימי הדיקטטורה בצבאית-פשיסטית של יון אנטונסקו (1944-1940) ג'ורג'ה אנסקו פנה לגנרל אנטונסקו ולוועדה להתבוללות היהודים, על מנת להגן על ידידו, תאודור פוקס, מפני ההשלכות של החוקים והאמצעים שאימצו השלטונות נגד היהודים ברומניה.[1] תאודור פוקס נפטר בשנת 1953. הוא הובא לקבורה בבית הקברות בלו בבוקרשט.

יצירותיו עריכה

מוזיקה קולית:
מוזיקת בלט:
  • שני בלטים
  • מקהלות לשלוש-ארבעה קולות
  • לידר
    • שתי מחברות לידר על מלים מאת כרמן סילבה
  • Canțoneta napolitană - על שירים מאת וסילה אלכסנדרי
  • Floarea oceanului - על שירים מאת ואסילה אלכסנדרי
  • Serenadă - מאת וסילה אלכסנדרי
מוזיקה סימפונית:
  • 2 סימפוניות
מוזיקה כלית:
  • 4 רפסודיות רומניות לפסנתר
  • קטעים לפסנתר (1920-1900)
    • Valse brillante
    • Romance
    • 24 אטיודים מלודיים
    • אימפרומפטו לפסנתר
    • מנואט לפסנתר
    • טרנטלה לפסנתר
מוזיקה קאמרית:
  • 4 סונאטות לפסנתר
  • רומאנס לכינור ופסנתר
  • קוורטטים:
    • הקוורטט "23 באוגוסט"

ספרי לימוד עריכה

  • Solfegii - (סולפג'ים) יחד עם אברהם לוי איוולה
  • Metodă de pian (ספר לימוד לפסנתר)[7]

לקריאה נוספת עריכה

  • Academia Republicii Populare Române, Dicţionar Enciclopedic Român, Editura Politică, Bucureşti, 1962 - 1964
  • Viorel Cosma,. Muzicieni din România. Lexicon, vol. 3. Editura Muzicală Bucureşti. p. 98-102
  • Tom Sandqvist, Dada East. The Romanians of Cabaret Voltaire, MIT Press, Cambridge, Massachusetts & London, 2006. ISBN 0-262-19507-0

קישורים חיצוניים עריכה

A.I.Ivela - Dicționar muzical ilustrat, Editura Alcalay, București 1927 (ברומנית)

(אאוג'ן צ'ורטין - ארבעה מכתבים לא ידועים של אנסקו, מזוהים, מפורסמים, מבוארים ומוחזרים ליצירתו) בעיתון "דילמה וקה " ("החידה הישנה") 2 בפברואר 2022

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 E.Ciurtin 2022
  2. ^ Hildegard Emille Schmidt Elisabeth, Königin von Rumänien, Prinzessin zu Wied, "Carmen Sylva Ihr Beitrag zur rumänischen Musikkultur von 1880 bis 1916 im Kulturaustausch zwischen Rumänien und Westeuropa Universität Bonn, 1991 p.338 Note 10"
  3. ^ Cristina Șuteu
  4. ^ 1 2 3 A.L.Ivela
  5. ^ 1 2 3 4 C.Șuteu
  6. ^ התחרות על שם אנסקו התקיימה בבוקרשט בין השנים 1913–1946 ושוב החל מ-1991
  7. ^ איוולה