תאוריית הקרבה הבין-אישית

תאוריית הקרבה הבין-אישיתאנגלית: proxemics) עוסקת במחקר על השפעת המרחק הפיזי בין בני-אדם על התנהגותם והרגשתם. תורת הקרבה הבין אישית היא חלק ממחקר התקשורת הבלתי-מילולית.

היסטוריה עריכה

האנתרופולוג אדוורד הול טבע את המושג בשנת 1963 וחקר את הנושא. הוא הדגיש את חשיבותו היישומית של חקר תחום זה, הן בהקשר ליחסים בינאישיים והן בתכנון מרחבי בבתים ובניינים, ואף בתכנון עירוני רחב היקף.

הול השתמש כבסיס לעבודתו במחקריו של הזואולוג השווייצרי הייני הדיגר (Heini Hediger), שעסקו במרחקים בעולם החי. הדיגר הבחין בין מרחק בריחה של חיות, מרחק קריטי (מרחק התקפה), מרחק אישי (בין חיות ממינים שונים ללא מגע ביניהן), ומרחק חברתי (בין חיות מאותו מין). הול ראיין במחקריו מאות אנשים, כדי לקבוע סיווגים דומים לכך בקרב בני האדם וקריטריונים להבחנה ביניהם.

סיווג מרחקים בינאישיים עריכה

 
איור להמחשת המרחקים הבינאישיים על פי הול

על פי הול, ניתן לחלק את המרחקים בין שני אנשים באופן הבא:[1]

  • מרחק אינטימי: עד 45 ס"מ
  • מרחק אישי: 45 עד 120 ס"מ
  • מרחק חברתי: 120 עד 360 ס"מ
  • מרחק ציבורי: יותר מ-360 ס"מ

המידות הללו משתנות מתרבות לתרבות. כמו כן יש משמעות למעמד החברתי: לאדם בעל מעמד חברתי גבוה מהשני קל יותר לחדור מהמרחק החברתי לאישי.

תורת הקרבה הבין אישית עוסקת במספר נושאים בבחינת הקרבה הפיזית בין אנשים:

  • כיוון: קשר עין וכיוון הגוף בזמן שיחה
  • מגע: בידיים, בזרועות, בכתף, בגב או בראש
  • חום גוף: מידת חום הגוף הנקלטת מהשני
  • ריח: איזה ריח נקלט מהשני
  • עוצמת הקול: המרחק יכול להימדד גם על ידי מדידת עוצמת הקול, כי גם דרך הקול אפשר לחדור למרחב אישי ואף אינטימי.

כמו כן עוסקת תורת הקרבה הבין אישית בתחומי החלל:

  • תחום ציבורי
  • תחום אינטראקטיבי
  • תחום ביתי
  • תחום הגוף

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Hall, Edward T. (October 1963). "A System for the Notation of Proxemic Behavior". American Anthropologist 65 (5): 1003–1026.