תאוריית השיירים

תאוריית השיירים היא תאוריה אנתרופולוגית העוסקת בהיווצרותם של סיפורי עם. תאוריה זו גובשה עקב פרסום ספרו של האנתרופולוג אדוארד טיילור ב-1871, "התרבות הפרימיטיבית: מחקרים בהתפתחות של מיתולוגיה, פילוסופיה, דת, אומנות ומנהגים".

על פי תאוריית השיירים, סיפורי עם שונים הם למעשה שיירים של מיתוסים קמאיים. התאוריה מניחה כי יסודות אשר נראים צורמים לכאורה בתרבות מפותחת יחסית, הם שיירים של סיפורים רלוונטיים לתקופות קדומות יותר, אשר שרדו למרות אי התאמתם למציאות המשתנה. בכך מבטאים סיפורי העם את "האני היוצר" של חברות קמאיות (לדוגמה: מעשייה המתארת אכילת בנים על ידי אבות מתארת מנהג קדום אשר אבד עליו הכלח).

ראו גם

• מונחים בפולקלור