תאו ואן גוך (סוחר אמנות)

סוחר אומנות הולנדי

תאודורוס ואן גוך (Theodorus van Gogh; ‏1 במאי 185725 בינואר 1891) היה סוחר אמנות הולנדי. הוא היה אחיו הצעיר של הצייר וינסנט ואן גוך, ונודע בשל התמיכה הכספית והרגשית שהעניק לו. בנוסף היה דמות משפיעה בהבאת אמנות הולנדית וצרפתית בת תקופתו לידיעת הציבור הרחב.

תאו ואן גוך
Théodore Van Gogh
לידה 1 במאי 1857
זונדרט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בינואר 1891 (בגיל 33)
אוטרכט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Theodorus van Gogh עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Utrecht (Soestbergen) General Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יוהנה ואן גוך-בונגר (17 באפריל 188925 בינואר 1891) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ואן גוך בתמונה משנת 1888
משפחת ואן גוך. תיאודורוס (דורוס) ואנה ואן גוך; הילדים וינסנט, אנה, תיאו, אליזבת (ליס), וילהלמיין (ויל) וקורנליוס (קור)

ביוגרפיה עריכה

ואן גוך נולד בזונדרט, עיירה קטנה בהולנד, בנם של אנה קורנליה קרדבנטוס ותאודורוס פן חוך.

לואן גוך היו חמישה אחים ואחיות ביניהם וינסנט ואן גוך, ממנו היה צעיר בארבע שנים, קורנליוס, ויל ואן גוך, אליזבת (ליס) ואנה.

כשהיה כבן 16 החל לעבוד בסניף בריסל של חברת המסחר באמנות Goupil & Cie. בהמשך עבד בסניפי החברה בלונדון ובהאג ומ-1884 בסניף הראשי בפריז.

בפריז הכיר את אנדריס בונחר (Andries Bonger) וב-1889 נשא לאשה את אחותו יוהנה. ב-1890 נולד בנם וינסנט וילם. באותה שנה מת אחיו וינסנט לאחר ששלח יד בנפשו.

בעוד שתאו ואן גוך מוכר בעיקר בשל יחסיו עם אחיו והשפעתו עליו, הוא תרם גם תרומה משמעותית כסוחר אמנות. במידה רבה בזכותו התוודע הציבור הרחב לעבודותיהם של ציירים מזרם האימפרסיוניזם דוגמת קלוד מונה ואדגר דגה, שתאו שיכנע את מעסיקיו לקנות ולהציג את ציוריהם.

תאו ואן גוך סבל ממחלה זיהומית ניוונית של מערכת העצבים המרכזית (Dementia paralytica). לאחר מות אחיו הידרדרה בריאותו במהירות. הוא התאשפז בבית חולים פסיכיאטרי בדן דולדר שליד העיר אוטרכט בהולנד באמצע נובמבר 1890. הוא מת שם שישה חודשים לאחר מות אחיו, בגיל 33.

תאו ואן גוך נקבר באוטרכט. ב-1914, על פי בקשת אלמנתו יוהנה, הועברה גופתו לקבורה בצד קבר אחיו בעיירה אובר סור אואז (אנ') שבצרפת.

הבמאי תאו ואן גוך היה נינו של תאו. הוא נרצח בהולנד בשנת 2004 בעקבות ביקורת שפרסם על האסלאם במסגרת עבודתו.

יחסיו עם אחיו עריכה

 
מצבות שני האחים בעיירה אובר סור אואז

תאו ואן גוך העריץ את אחיו וינסנט. הוא היה מהמעטים שהבינו את מצבו של וינסנט והוא היה מודאג ביחס למצבו הנפשי. הוא גם היה מהמעטים שעמם היה וינסנט מסוגל לשוחח בכנות. תאו תמך בדרכו האמנותית של אחיו במתן כסף ובסיוע רגשי רב. עיסוקו של תאו בסחר אמנות סייע לו לעוץ עצה לאחיו.

במהלך תקופה בת כשנתיים (1886-‏1888) גרו האחים יחד במונמארטר שבפריז. בתקופה זו התוודע וינסנט בזכות אחיו אל הציירים פול גוגן, פול סזאן, אנרי טולוז לוטראק, אנרי רוסו, קאמי פיסארו וז'ורז' סרה. הייתה לתאו יד בהחלטת וינסנט ופול גוגן לעבור לגור בעיר ארל ב-1888. תאו סייע כספית לא רק לוינסנט אלא גם למעברו של גוגן מברטאן לארל. עזרתו של תאו סייעה לקיומו של שיתוף הפעולה האמנותי בין שני הציירים.

מכתבי וינסנט ותאו עריכה

התקשורת בין שני האחים לא הייתה קלה. הם החליפו מכתבים (המוקדם שבהם ב-1872, וביתר שאת מ-1881), כאשר תאו היה הכותב העיקרי. וינסנט לא הקפיד לשמור את מכתבי אחיו (שרדו רק 39 מהם, ורובם מהשנים 1888-‏1890), אך תאו שמר כל אחד מהם - 651 בסך הכל. על כן שרדו בעיקר תשובותיו של וינסנט לאחיו. מכתביו של תאו לווינסנט היו מלאים בדברי שבח ועידוד. וינסנט שלח לאחיו טיוטות של רעיונות לציור וכן דיווחים על חוויותיו בחיי היומיום, שתאו נהנה לקבל. במכתבים כלולים גם ויכוחים מרים בין האחים.

מכתביו של וינסנט לתאו, שנכתבו החל בשנת 1874, הם אחד המקורות העיקריים לתולדות חיו, שכן הם הכילו לא רק תיאורים של ימיו - כמעין יומן - אלא גם תיאורים של מחשבותיו ותחושותיו. מעט ידוע על התקופה שבה גרו האחים יחד במונמארטר, שכן אז הם מיעטו להתכתב.

לאחר מות שני האחים החליטה יוהנה ואן גוך לפרסם את ההתכתבות ביניהם ובעיקר בזכותה היא מוכרת כיום לציבור הרחב. היא הקדישה שנים רבות להכנתה לפרסום, שנעשה לראשונה ב-1914. ההתכתבות תופסת את עיקרו של הספר מכתבי וינסנט ואן גוך (אנ') ובו כ-820 מכתבים ששלח הצייר בימי חייו וכשמונים שקיבל.

היחסים בין האחים היו נושא עיקרי בשני סרטי קולנוע - תאווה לחיים בבימויו של וינסנט מינלי ווינסנט ותאו (אנ') בבימויו של רוברט אלטמן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תאו ואן גוך בוויקישיתוף