תאית (שפה)

תאית (ภาษาไทย, ‏- IPA: [pʰāːsǎː tʰāj] (מידע • עזרה)) היא השפה הלאומית והרשמית בתאילנד, ושפת האם של בני התאי - הקבוצה האתנית המהווה את הרוב בתאילנד. השפה התאית חברה במשפחת השפות התאי-קדאיות. מבחינת בלשנות-היסטורית, לא נמצא קשר בין משפחת שפות זו לבין משפחת שפות אחרות. ישנן מילים בתאית אשר הושאלו מן השפות פאלי, סנסקריט וחמרית עתיקה.

תאית
ภาษาไทย

מדינות	תאילנד, צפון מלזיה, קמבודיה, דרום מיאנמר, לאוס
אזורים	Banteay Meanchey Province, Koh Kong Province, תאילנד
דוברים	כ-60,489,750
שפת אם	כ-25,300,000
כתב	כתב תאי
לאום	תאילנד
מוסד	המכון המלכותי של תאילנד
קוד שפה	th
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

הגיית השפה וכתיבתה

התאית היא שפה אנליטית וטונאלית. מבחינת האורתוגרפיה, היא משתמשת בכתב מורכב. ניב שלה הקרוי "איסאן" ושפת הלאו מובנות כל אחת על ידי דוברי השפה האחרת אף ללא צורך בתרגום.

הכתב התאי הוא תוצר של כתב הקמר העתיק (อักขระเขมร), אשר נובע מגרסה דרומית של הכתב הבראהמי, הנקרא "וטלוטו". על-פי המסורת, המלך רם קמאהנג הגדול (พ่อขุนรามคำแหงมหาราช) נחשב למי שבשנת 1283 יצר את שיטת הכתב של השפה התאית.

עיצורים

פונמות בתאית

	סדקי		וילוני		(מכתשי ־)חכי		מכתשי		שפתי (־שִנִּי)
אפי			ŋ				n		m
סותם		ʔ		kʰ		ʨʰ	d	tʰ	b	pʰ
מחוכך
חוכך		h						s		f
מקורב (צדי)			w		j
							l
רוטט							r
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט

תצורת המקלדת לכתב התאי

תנועות

תנועות בתאית

דיפתונגים בתאית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.