תאית (שפה)
השפה הרשמית של תאילנד
תאית (ภาษาไทย, - IPA: [pʰāːsǎː tʰāj] (מידע • עזרה)) היא השפה הלאומית והרשמית בתאילנד, ושפת האם של בני התאי - הקבוצה האתנית המהווה את הרוב בתאילנד. השפה התאית חברה במשפחת השפות התאי-קדאיות. מבחינת בלשנות-היסטורית, לא נמצא קשר בין משפחת שפות זו לבין משפחת שפות אחרות. ישנן מילים בתאית אשר הושאלו מן השפות פאלי, סנסקריט וחמרית עתיקה.
| מדינות | תאילנד, צפון מלזיה, קמבודיה, דרום מיאנמר, לאוס |
|---|---|
| אזורים |
באנטי מינצ'י, Koh Kong Province, תאילנד  |
| דוברים | כ-60,489,750[1] |
| שפת אם | כ-25,300,000 |
| כתב | כתב תאי |
| לאום |
 תאילנד |
| מוסד | המכון המלכותי של תאילנד |
| קוד שפה |
th |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
הגיית השפה וכתיבתהעריכה
התאית היא שפה אנליטית וטונאלית. מבחינת האורתוגרפיה, היא משתמשת בכתב מורכב. ניב שלה הקרוי "איסאן" ושפת הלאו מובנות כל אחת על ידי דוברי השפה האחרת אף ללא צורך בתרגום.
הכתב התאי הוא תוצר של כתב הקמר העתיק (อักขระเขมร), אשר נובע מגרסה דרומית של הכתב הבראהמי, הנקרא "וטלוטו". על-פי המסורת, המלך רם קמאהנג הגדול (พ่อขุนรามคำแหงมหาราช) נחשב למי שבשנת 1283 יצר את שיטת הכתב של השפה התאית.
עיצוריםעריכה
| סדקי | וילוני | (מכתשי ־)חכי |
מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | n | m | |||||||
| סותם | ʔ | kʰ | ʨʰ | d | tʰ | b | pʰ | |||
| מחוכך | ||||||||||
| חוכך | h | s | f | |||||||
| מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||
| l | ||||||||||
| רוטט | r | |||||||||
| * תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט | ||||||||||
תנועותעריכה
.svg)
.png)
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ נתונים על השפה התאית באתר ethnologue.com
- ^ תקנית ודרומית; הניב הצפוני מחזיק ב-/ɲ/ (אולי גם ב-[x] כפונמה?) וחסר /ʨʰ/, כשפת לאו
